מבחנים השלכתיים, פסיכודיאגנוסטיקה

[לאק1]

מבחנים השלכתיים, פסיכודיאגנוסטיקה

הי אני מעוניינת לקבל חומר על מבחנים השלכתיים כמו רורשך , MMPI, tat, וקסלר. ז"א איך משתמשים במבחנים האלה כדי לקבוע בעיות אצל המטופל - חרדה דיכאון וכו'. נגיד אם מישהו בא ועושה את המבחנים הפסיכולוגים האלה איך המאבחן שלו קובע אם יש לו דברים מסוימים. חיפשתי באנטרנט ולא ממש מצאתי. תודה.

 

[לאק1]

?

מישהו יודע?

 

[הילה_והגבר]

זה כמו לבקש חומר על פענוח בדיקות דם

ראשית, ברמה העקרונית, וקסלר ו-MMPI אינם מבחנים השלכתיים.
שנית, לא משתמשים בהם 'כדי לקבוע בעיות' אלא כדי לתאר פרופיל של אישיות מהיבטים שונים. לפעמים אבחנות הן חלק מהתמונה, לא תמיד (לדוג' אבחון בשלות לכיתה א').
שלישית, יש הרבה מאוד מידע באינטרנט בנושא, ותסלחי לי אם אני לא אתחיל לפרסם כאן קישורים. רובו באנגלית, אך ישנם אתרים המכילים מידע מפורט בעברית המתייחס לכלים השונים.

ברמה הכללית ביותר, מכל כלי כזה ניתן לגזור סולמות, ציונים ומדדים שונים, אשר עשויים להצביע על קיומן של תכונות, קשיים או דרכי התמודדות שונות. לאחר הניתוח של ממצאי כל כלי בנפרד, המאבחן עושה אינטגרציה של כולם, ומנסה להשתמש בהם כדי לתת תיאור והבנה גם של מה שחוזר על עצמו בצורה ברורה, וגם כדי להבין את הפערים וההבדלים בין ובתוך הכלים עצמם.
לדוגמא, במבחן הוקסלר, המודד היבטים שונים של התפקוד הקוגניטיבי, ישנם סולמות 'כלליים' המתייחסים לתפקוד השמיעתי-מילולי, לתפקוד הביצועי-תפיסתי, לתפקודי הזיכרון ומהירות הביצוע. חרדה או דיכאון יבואו לידי ביטוי באופנים שונים בכל אחד מהסולמות, וכן בתוך כל אחד מתתי-המבחנים.

חשוב לציין שלכל אחד מהכלים הללו יש אמצעי ניתוח ומדדים שונים, המבטאים מטרות והבנות שונות, ושיש להם תוקף שונה. חלק מהם שנויים מאוד במחלוקת באשר לשימוש שעושים בהם, וחלק יותר מקובלים. גם זה נושא חשוב להבנה וללמידה.

 

[לאק1]

התכוונתי מבחנים שעושים אותם

והם יכולים ללמד משהו על הבנאדם, כמו שאמרת תשובות מסוימותבוקסלר יכולות להעיד על דכאון.
בכל מקרה , חיפשתי המון ולא מצאתי.לא מצאתי איך מאבחן בונה פרופיל אבחנתי לפי המבחנים האלה. אם הייתי מוצאת לא הייתי שואלת פה. אז אני אשמח אם תוכלי לקשר אותי לאתרים מסוימים , או ייעודיים. מה שמצאתי היה נורא מעט.

 

[לאק1]

משהו? יחס?

אשמח לקבל גם שמות של אתרים. כל דבר.

 

[הילה_והגבר]

סבלנות, לכותבים פה יש חיים (עמוסים...)

אין מבחן שעושים או תשובה שנותנים ומעידים על דיכאון או כל דבר אחר - למעט שאלונים ייעודיים ולא לאלה התכוונת. יש מגוון דפוסים שצריך לפענח ולהבין ביחד.

מבחינת אתרים - בשלוף ובלי לחפש בעצמי, אני לא סגורה על איכות המידע, אבל בויקי בעברית היה מידע נחמד וקישורים הלאה, לעמי ברונסקי יש אתר עם הרבה מאמרים טובים אבל לא כולם ברורים למי שמחוץ לתחום, יש אתרים פופולריים באנגלית כמו psychology today ודומיו וכמובן שבספרות המקצועית (הנגישה במאמרי המידע) יש המון כתבי עת - החשוב בינהם הוא journal of personality assesment ובו יש מגוון מאמרים בכל הנושאים.

יש גם הרבה ספרים - נדמה לי שבזמנו מצאתי בגוגל בוקס כמה בנושא, אבל אני לא זוכרת אם הם היו ברמה של 'מתחילים' או 'ממוקדים'.

באמת שגוגל מוצא הכל.

 

[לאק1]

הממ

נכון כשעושים וקסלר אז אם יש ציון נמוך זה מראה על דכאון? אז זה כן שיש מבחן ועושים אותו זה מראה או לא מראהעל דכאון. כמו שעמי ברונסקי כותב, אם הנבחן מסדר כל הזמן את הקוביות או הדפים של הנבחן זה מראה על חרדה. לדברים כאלה אני מתכוונת. והוא לא מפרט יותר מדי. בקישורים שהבאת לא מצאתי מידע על זה.
ואיזה ספרים? חיפשתי במבחנים פסיכולוגים ואין הסברים על זה.

 

[22ק ו ס ם]

לא, זה לא נכון

וקסלר הוא מבחן אינטליגנציה סטנדרטי ולא מבחן לאיבחון דיכאון. יכול להיות שאנשים בדיכאון ישיגו בו פחות ממה שהפוטנציאל שלהם יכול להשיג אבל אין קשר בין דיכאון לוקסלר. הייתי ממליץ לך לצאת מהחשיבה הזו שיש מבחן אחד, או גרוע מכך, משימה אחת שמראה בוודאות משהו. אין קשר בין סידור קוביות או דפים לדיכאון ויש אלף ואחת סיבות למה נבחן יעשה את זה.

 

[לאק1]

? רוצה שאני אביא לך ציטוט

מעמי ברונסקי? זה מה שהוא אמר. לא אני. אני בסך הכל מחפשת מידע וקוראת מה שאנשים כתבו.

 

[22ק ו ס ם]

לא משנה מה הוא אמר

כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה ואנשים שאומרים דברים שגויים יש בשפע. מה שחשוב הוא מה שהמחקר בתחום מראה וחשוב לקרוא את המחקרים הרלוונטיים. מבחן ווקסלר, או כל מבחן אינטליגנציה אחר, כשמו כן הוא, בודק אינטליגנציה. זה שגורמים חיצוניים כמו חרדה יכולים להשפיע על התוצאות בו לא אומר שזה מה שהוא בודק בפועל.

 

[לאק1]

מה זה לא משנה מה הוא אמר?

הפנתם אותי למחקרים וחומר, אז זה מה שאני מוצאת (אותו קראתי לפני אבל אותו עקרון) ואתה אומר לבטל את מה שהוא אומר?
..
וקסלר בודק אנטליגנציה, אבל הוא אומר שאם החלק הביצועי נמוך אז כנראה הבנאדם בדכאון. ואני מחפשת דברים כאלה. מה הפסיכולוג הקליני עושה כשהוא חוזר עם המבחנים שהנבחן שלו עושה. איך הוא מאבחן עפ"י הסוללה, x y z

 

[22ק ו ס ם]

את לא מפרידה בין מה שאנשים אומרים

למה שמחקרים מצאו. אנשים יכולים לומר כל מיני דברים על הנושא, אבל מה שקובע אלו המחקרים בפועל. את יכולה למצוא מחקר שמראה מה שהוא טוען? שימי לב שאפילו את כותבת שזה "כנראה". כלומר יש כאן איזו השערה שלו שאינה מבוססת על מחקרים בתחום. כמו שכתבתי לך, המחקרים בנושא אינטליגנציה ברורים מאוד ובוחנים בצורה ישירה אינטליגנציה ולא חרדה.

 

[לאק1]

הוא פסיכולוג

אז מן הסתם הוא מבסס את מה שהוא אומר באתר שלו כ"מידע" על מחקרים שהוא קרא\נתח\ למד. כמו כל אחד. ולא נראה לי שהוא שרלטן...
זה כמו שתגיד לי לכי תקראי ב"פסיכולוגיה היום" אבל אל תאמיני למה שהם אומרים.הרי הם אומרים על סמך דברים, לא?
בכל מקרה יש לי שאלה, אני רוצה לדעת איך אפשר לבדוק אם יש חרדה, לפי רורשך וtat, אפשר להתייחס לזה?

 

[22ק ו ס ם]

זה לא משנה מי הוא

תארים אינם רלוונטים אלא רק מחקרים. הרבה אנשים "מבססים" דיעות לא על מחקרים אלא על ניסיון או שיפוטים שלא עומדים במבחן המחקרי. לכן עדות ממקור שני כזה אינה אמינה כל עוד היא אינה מגובה במחקרים רלוונטיים. ולא, פסיכולוגיה היום אינה מקור אמין בהכרח. הרבה דברים שכתובים שם אינם מבוססים מחקרים והיא דעתם של הכותבים בלבד.

 

[דיסוצ]

שני דברים

ראשית, עמי ברונסקי בהחלט לא שרלטן וקרוב לוודאי שהניסוח שקראת פשוט עובר כנחרץ מדי ביחס למציאות. כמו שכתב הקוסם, ציון נמוך בוקסלר יכול להיות קשור לדיכאון. גם יכול להיות שלא. סידור דפים יכול להעיד על חרדה ויכול להעיד על דברים אחרים ויכולה גם להיות חרדה בלי סידור דפים. בקיצור, אי אפשר להסתמך על סימן אחד כמו "סידור דפים" למתן אבחנה כלשהי (או קביעת קיומו של מאפיין כלשהו).

שנית, אם את רוצה לדעת איך אפשר לבדוק חרדה ברורשאך וב-TAT, אני ממליצה על הכשרה מסודרת בדיאגנוסטיקה. בעיניי, זה לא מסוג המידע שיכול או שצריך להינתן כתשובה לשאלה אנונימית בפורום פתוח.

 

[לאק1]

אוקי, אבל זה מעניין אותי

ואני לא חושבת שצריך לקחת קורס בשביל לדעת דברים כאלה. בטוח יש איך לדעת את הדברים האלה. לכן אני שואלת פה כי יש פה אנשים שלמדו פסיכולוגיה ויש מצב שהם גם למדו את הקורס של פסיכודיאגנוסטיקה.
חוץ מזה אני לא יכולה להכשיר את עצמי בזה. כרגע. אז אני רוצה ללמוד בדרך אחרת.

 

[22ק ו ס ם]

אני לא מוצא שום עדות שמבחני השלכה טובים

לאיבחון או לכל דבר אחר כך שלא הייתי מבזבז את זמני בכיוון הזה בכלל.

 

[לאק1]

אתה רצינ?

על סמך מה אתה אומר את זה?לומדים דיאגנוסטיקה בקורסים של פסיכולוגיה, פסיכולוגים עושים בזה הכשרה כחלק מלמידתם להיות פ.קליניים , פסיכולוגים עושים מבחנים לאנשים שבאים להיות מטופלים וקובעים שיש להם חרדהאו דיכאון או בעיה רגשית או מה שלא יהיה. על סמך מה אתה מבטל את זה? זה לא איזה גישה זנוחה כמו nlp. זה משהו שלומדים שנים.

 

[הילה_והגבר]

יש הרבה ביקורת, בחלקה מוצדקת, על כלים שונים

זה שמשהו פופולרי או מקובל בתחום מסוים לא הופך אותו בהכרח לנכון וטוב. הכלים ההשלכתיים נתונים להרבה ביקורות - חלקן עקרונית (לדוג' תוקף ומהימנות נמוכים של מבחן הציורים) וחלקן מעשיות (לדוג' עלות גבוהה בזמן ומאמץ של הרורשאך, לעומת כלים אחרים). הדיונים האלה קיימים בתוך הפסיכולוגיה הקלינית ומחוץ לה - ובעיניי חשוב וטוב שיתקיימו, אחרת איך נשתפר ? איך נפתח כלים חלופיים ? איך נמצא דרכים טובות ומתוקפות יותר להשתמש בכלים שיש לנו ?

ביקורת היא לא דבר רע, אם כי עדיף שהיא תהיה חלק מדיאלוג מושכל בתוך דיסציפלינה ולא רק בקטע של 'מבחוץ' כי אז באמת זה לא מקדם לשום מקום...

 

[22ק ו ס ם]

בוודאי שאני רציני

זה שלומדים משהו לא הופך אותו בהכרח לנכון. הספרות המחקרית מלאה במחקרים בנושא ומטא אנליזות שמראות שמבחנים השלכתיים הם מאוד סובייקטיבים ולא עומדים בקריטריונים מדעיים.