מבחנים השלכתיים, פסיכודיאגנוסטיקה

[דיסוצ]

צר לי, אנחנו לא מסכימות

את מבקשת מידע שדורש הכשרה ספציפית. לפי הקוד האתי של הפסיכולוגים, סעיף 7.6: "פסיכולוגים ילמדו או יכשירו אנשים להשתמש במבחנים הפסיכולוגים המקובלים, רק אם אלה הם פסיכולוגים, מתמחים או סטודנטים לפסיכולוגיה."
לענות על השאלות שלך, מעבר לכך שיהיה מעשה לא מקצועי, גם יהיה עבירה אתית. מכאן, שוב, שהודעה אנונימית בפורום היא לא המקום לדון בפירוש תוצאות מבחנים.

שנה טובה.

 

[הילה_והגבר]

וואו, כמה פספסתי...

א. האתר של עמי ברונסקי אכן אתר רציני ומבוסס, אבל אני חוזרת להשוואה שלי לרפואה (למרות שהקוסם ודאי לא יסכים, וזה בסדר

). לא מאבחנים על סמך תוצאה אחת בבדיקת דם, לא מאבחנים על סמך סימפטום אחד ולא מאבחנים על-סמך ממצא אחד באבחון. צריך שיהיו כמה וכמה עדויות לכל דבר.
דפוס ציונים מסוים עשוי להעיד על קושי מסוים - אבל גם על הרבה דברים אחרים, וצריך שיהיו חיזוקים ותיקופים מכלים שונים בשביל להניח אבחנה.
ציון נמוך בחלק הביצועי יכול לנבוע גם, למשל, מקשיי ראייה או קשיי קואורדניציה עין-יד, בלי שום קשר לשום גורם נפשי או רגשי. אז איך נבחין בין קשיי ראייה לדיכאון ? צריך עוד עדויות לכל כיוון שכזה.

ב. אי אפשר לקרוא חומר על אבחון ולנסות להבין את הנושא 'סתם ככה'. ממש כמו שאי-אפשר ללמוד נושאים מקצועיים אחרים מ'סתם' דוגמאות אקראיות באינטרנט. לא תבקשי עצות על בנייה ממישהו שסתם קרא כמה מאמרים, נכון ?
קורס הוא דרך טובה, וגם, אגב, ספרי הלימוד של הקורס, ואם לא קוראים אותם, כדאי לפחות לקרוא מספיק על הכלים עצמם ועל שיטת החשיבה שעומדת מאחורי כל אחד מהם. אחרת, כל מה שאת קוראת די לא שווה כלום.
אם את רוצה ללמוד את הנושא ברצינות והוא מעניין אותך (כולל הביקורות עליו ! זה חשוב מאוד) - יש ספרי לימוד שאפשר להשיג בספריות האוניברסיטאיות, בגוגל בוקס או באוניברסיטה הפתוחה. לא חייבים להיות סטודנטים בשביל זה, אפשר לקבל ידע בסיסי באמצעים אחרים - אבל גם את זה צריך בצורה רצינית ומסודרת.

 

[22ק ו ס ם]

אני דווקא מאוד מסכים איתך שאין מבחן אחד בודד

שיכול לספר לנו הכל או לאבחן מישהו במדויק. פסיכולוגיה אינה מדע מדויקת ורק מכלול של מבחנים ובדיקות יכול לתת תמונה טובה של הנושא.

 

[הילה_והגבר]

התכוונתי שלא תסכים להשוואה לרפואה

אבל אחרי ההרצאות ששמעתי אתמול על DSM 5, יתרונותיו וחסרונותיו, אני גם לא סגורה לגמרי על החלק הרפואי.

מאחלת לנו שנה של הרבה דיונים ואי-הסכמות, אני מאוד נהנית ולומדת מקריאה שלך ושל מה שאתה כותב, גם אם זו אינה 'השפה שלי'.

 

[22ק ו ס ם]

אני חושב שההשוואה לרפואה מדויקת חלקית

תלוי למה ברפואה משווים אותה. במידה רבה, הפסיכולוגיה הקלינית נמצאת היום במצב שהרפואה הייתה עד לפני 100 שנה, שבו יש שילוב בין מדע לאמנות. יש מחקרים מדעיים מצד אחד שאומרים משהו, אבל מטפלים רבים מבססים את הטיפול על אינוטאיציות אישיות. ואכן, הDSM האחרון הוא מאוד בעייתי וכבר כתבתי על זה פה בעבר. הבעייה היא שהוא עוסק במדדים דיאגנוסטיים שהם רשימות מכולת, בלי הרבה תאוריה למה שילוב מסוים של מאפיינים מלמד על הפרעה מסוימת. גם המחסור במחקר ביולוגי בעייתי.

שנה טובה ו תמיד טוב ללמוד מאנשים שמדברים שפה אחרת!

 

[לאק1]

אין לי בעיה עם בקורת.

אבל אנ לא מבינה, הרבה פסיכולוגים משתמשים ברורשך ובטיאיטי ובכל המבחנים האלה בשביל לאבחן בעיות נפשיות, או סתם בעיות רגשיות, קלות אפילו. יש מצב שמישהו יבוא ויאבחנו אותו עם בעיה מסוימת,אז זה נככון או לא נכון? אפשר לסמוך על המבחנים האלה או לא?אם אי אפשר, אז זה אומר שכל העבודה של הפסיכולוג היא לא אמיתית. כי זה לא אמת מוחלטת . אם כל זה לא נכון איך ממיינים אנשים לעבודות מסוימות? אז יכול להיות שבנאדם מסוים כן מתאים לעבוד במקום מסוים למרות שהמבחנים הפסיכולוגים אמרו שלא. עפ"יקריטריונים מסוימים. וכל העניין הזה עם אבות שכשירים או לא להיות הורים יחידנים ואח"כ מחליטים בבית משפט על זה, עפ"י מבחנים פסיכולוגים, לרוב רורשך. אז מה, כל זה שטויות, כל התהליכים האלה?

 

[הילה_והגבר]

בדיוק לכן צריך ללמוד את הנושא בצורה מסודרת

פסיכולוגים לא משתמשים בכלי בודד, אלא בסוללה של כלים שמשלימים זה את זה. שימוש מקצועי ומושכל בכלים האלה יכול לתרום הרבה לאבחנה ולהבנה של הקשיים, החוזקות והאבחנות של אדם.

המשפט שלך, לדוגמא, "לרוב רורשאך" הוא לחלוטין לא נכון. אף בית משפט לא יקבל אבחון פסיכולוגי שבוצע רק ע"ס רורשאך, ואף איש מקצוע שמכבד את עצמו לא יציג אבחון כזה.

מאידך, יש להם גם מגבלות ויש גם דרכים 'לא מקצועיות ולא מושכלות' להשתמש בהם. ובשביל להבין את המשמעות של אבחון, בשביל להיות מסוגל לקרוא דו"ח אבחוני או לראות תוצאות של אבחון ולתת להן משמעות, צריך גם לעשות שימוש בכלים מתאימים, ולא פחות מזה, להכיר במגבלות שלהם.

יקירתי, בחיים אין תשובות פשוטות. אין שחור ולבן.
אפשר לסמוך על אבחון פסיכולוגי - בתנאי שעושה אותו איש מקצוע מוסמך, בצורה שעונה על כל הדרישות המקצועיות ומתוך התחשבות במגבלות של הכלים ושל האבחון. וכל אלו דורשים הכשרה ארוכה והרבה הרבה נסיון.

 

[לאק1]

ממ

אז זה מחזיר לשאלה. אם בנאדם עושה אבחון פסיכולוגי, והפסיכולוג אומר שיש לו X, אז זה נכון או לא נכון? יש מצב שהוא יעשה איתו טיפול בעקבות הבעיה הזאת אבל יתכן שזה לא בדיוק כך.
אם אתם אומרים שיש בזה הרבה בעיות אז איך פסיכולוגים קובעים לפי זה בעיות? את הבנאדם הממוצע לא מעניין אם יש תוקף או אין תוקף לכל המבחנים האלה,מעניין אותו אם יש לו בעיה מסוימת (אם יש לו חרדה אבל המבחנים האלה לא נכונים מחקרית אז זה כאילו שיקרו לו) או זה שהוא לא התקבל לעבודה מסוימת..

ודבר שני איזה ספרים אפשר ללמוד על זה? ניסיתי במבחנים פסיכולוגים של אן אנסטזי ואין ממש הסברים אין לומדים על בעיות דרך המבחנים

 

[22ק ו ס ם]

הייתי מציע לך להפטר מהלך המחשבה שיש מבחן

כלשהו שיוכל לזהות בוודאות תכונה או בעייה מסוימת. בני אדם הם אנשים מורכבים שפועלים עליהם הרבה כוחות ורגשות. אין דבר אחד בלבד שמשפיע עליהם. אכן, האיבחונים בכללותם די בעייתיים בעיניי וגם לכל איבחון יכולים להיות כמה פרשנויות ודרכי טיפול. השאלה היא למה כל זה מטריד אותך? האם את מרגישה שאת סובלת מבעייה כלשהיא שדורשת טיפול או שואלת רק בגלל הסקרנות? אם יש לך בעייה מסוימת אז מומלץ לגשת למטפל מוסמך שאולי יוכל לעזור לך.

 

[לאק1]

אתה לא מבין אותי

או שאתה לא יודע איך זה הולך, או שאתה מתעלם..
הרבה אנשים עושים את האבחונים האלה. יכול להיות שאתה לא מודע לזה. זה מאד נפוץ.
ולא, אין לי בעיה זה פשוט מעניין אותי, וגם יצא לי להכיר אנשים שעשו את האבחונים האלה והמטפלים שלהם עשו להם טיפול או בנו להם תוכנית עבודה עפי התוצאות של המבחנים האלה. מה זה המבחנים האלה? כבר אמרתי אלף פעם שאני מתכוונת לסוללת המבחנים הפסיכודיאגנוסטיים של וקסלר, רורשך, טי אי טי, וכו'.ולא, על פי אחד מהם לא קובעים אם לבנאדם יש בעיה, אבל בשכלול של כולם כן. ואתה שוב שואל ושוב...

 

[22ק ו ס ם]

אני יודע שעושים את זה

אני רק אומר לך, שמה שעושים במכוני איבחון הוא די קשקוש אחד גדול. אני מבין את זה שהם מרתקים אותך ואת הרצון למצוא איזה איבחון יחיד שאומר משהו עלייך אבל החיים מורכבים יותר מזה. וכמו שכתבתי לך לא פעם, מבחני וקסלר לא קשורים לדיכאון ומבחנים השלכתיים הם חסרי תוקף כך שאין משמעות לשיקלול של כולם. שיקלול של מבחנים לא רלוונטיים או כאלו שלא טובים לא נותן כלום.

 

[לאק1]

ואם אני מכירה מישהו

שהלך מרכז בריאות הנפש, ועשו לו אבחון פסיכודיאגנוסטי ומצאו שיש לו בעיה מסוימת.וככה הם מתייחסים אליו.ומתאימים לו טיפול מסוים. אז זה לא נכון? אתה אומר משהו אחד, אבל הפסיכולוגים שם שיש להם הכשרה מאד ארוכה וגדולה לא יחשבו ככה. כי הם למדו את זה..
אז אתה מאמין בגישה מסוימת שאומרת הכל זה בולשיט. אבל בינתיים כל התעשייה הפסיכולוגית מתבססת על זה.והם הולכים לפי זה.
מבחינתם זה האבחנה שלהם, ואתה שולל את הכל.עפ"י דעה שאתה פיתחת.ואני חושבת שאם ככ הרבה אנשים עושים את האבחונים האלה ופסיכולוגים מסתמכים על זה -לדוג' ציורי ילדים או מבחנים אחרים שמעידים על בעיה רגשית, אז כנראה זה לא כזה משהו חפיף.

 

[22ק ו ס ם]

אני לא יכול להגיב על דברים שאני לא מכיר

כשאני לא יודע איזה איבחון עשו ומה בדקו זה יהיה מיותר להגיב. שימי לב שלא אמרתי שהכל בולשיט ויש כלי איבחון טובים. ציינתי שאת מבלבלת בין מבחן וקסלר לאיבחון של הפרעות שזה משהו שלא קשור אחד לשני בכלל. לגבי מבחני השלכה, אכן הם די בולשיט בעיניי והעובדה שמשתמשים בהם במידה זו או אחרת לא הופכת אותם לכלים טובים. כאמור, את צריכה ללמוד קצת יותר על הנושא בשביל לדעת איך להעריך נכונה כלים, ובמיוחד להיות ביקורתית ולא להסתמך רק על מה שאחרים עושים או אומרים.

 

[22ק ו ס ם]

אכן, יש הרבה מטפלים שלא עושים עבודה טובה

אני מפנה אותך לפוסט שכתבתי בנושא שסוקר את הבעייתיות של חלק מהפסיכולוגיה הקלינית:

http://greengross.wordpress.com/2010/01/29/חוסר-המדעיות-של-הפסיכולוגיה-הקלינית/

 

[הילה_והגבר]

מסכימה במאה אחוז עם הקוסם.

ניסח בצורה מדויקת את מה שניסיתי להגיד בעדינות. אולי צריך להיות קצת פחות עדינים לפעמים.

כשאדם נמצא בדיכאון או בחרדה או במאניה או ווטאבר, התפקוד שלו *כולו* משתנה. זה משפיע גם על התפקוד שלו בווקסלר, וגם על התפקוד שלו בכל אחד מהמבחנים האחרים, ובתחומי החיים האחרים, אבל לא בצורה אחת, נחרצת, ברורה.

 

[sense9]

משום מה psychology today

תקוּל טכנית כבר דיי הרבה זמן, וא"א להכנס לאתר.(מישראל)