מבט לבית במושבה הגרמנית בירושלים
עמק רפאים בית מס 25 בית מאסו בפינת רחובות אמיל זולה ועמק רפאים , מבנה אבן בן שתי קומות ומיוחד את המבנה הקימה משפחת מאסו משפחה נוצרית ערבית אמידה בשנות העשרים של המאה ה 19 אשר הקימה ארבע בתים בסמיכות למטרות עסקים,הבית במיוחד הזה שונה מיתר הבתים ברחוב וכולל אריחם ארמניים כחולים במוטיבים שונים המקיפים את הבית מכול כיווניו לצערנו המבנה הוזנח בשימורו ואותות הזמן מנקרים במבנה בביסים גדולים . אריחים אלו נעשו בידי משפחת אוהניסיאן שנכדתם גרה כיום בבית העם הטמפלרי ,הכנסייה הארמנית, לאחר מלחמת העצמאות נתקעה משפחת אמן דוד אוהניסיאן שהיה לו מפעל ליצור אריחי קרמיקה ברחוב ויאה דה לרוזה בעיר העתיקה, כול הארמנים נאספו למגורים באזור צומת הבנקים בדרך חברון, לאחר שהוגשה בקשה לבית תפילה לארמנים נמסר מבנה בית העם להם ,כיוון שהמקום החל לשמש עולים חדשים בשכונה לבזיזת חומרי בעירה לצורך חימום בחורף,אישר כונס הנכסים למשפחת אוהניסיאן להיכנס למבנה השומר ליד בית העם למגורים ומאז המשפחה חייה במקום. מעל לכניסה הראשית קיימת ארקדה קשתות בעלת שלוש קשתות, הנשענות על עמודים מעוטרים,מהקשת השמאלית נותר רק החלק העליון והיא נסתמה בתוספת שניית בטון שצורפה לאורך השנים וכיום משמש לחנות תכשיטים,מימינה בית מרקחת ותיק בשכונה משמאל לקשת השמאלית עוצבה חזית ומהצד השמאלי של שילוב זכוכית ועץ למסעדה של אוכל אסייאני בשם RYU . לכשעוברים את ארקת הכניסה מגיעים לפתח הכניסה המעוצב בדמיון לקשתות בחזית , עם שורת קרמיקה על הכרכוב העליון ומעליו חלון משולש עם זכוכית ומשם מבואה לגרם מדרגות המוליך לקומה השנייה ,מרפסות החזית מעוצבות עם כרכובים מסוגננים לחיזוק מתחתיהם,והמעקה מאבן עם פתחים מסוגננים, בשני צדדי המבנה המרפסות עם מעקי ברזל . בתקופת המנדט הבריטית בקומת החנויות שכנה חנות מזון לעשירים בשם ספיניס, שבה רכשו האנגלים,משפחות ערביות ויהודיות אמידות ממיטב המזון והמשקאות החריפים,בשר משובח ושוקולדים . לאחר המלחמה נפתחה הקונדיטוריה בחלק השמאלי בשנת 1949 הקונדיטוריה הטובה בארץ בשם נדה על שם בתם,היא פעלה עד שנת 1964 ואז התחלפו הבעלים למשפחת שור תוך הבטחה חתומה לשמור על טיב התוצרת והחומרים הטובים ואכן כך היה ,ראו את הטבעת סביב מותני המתנוססת עד הים ממטעמי המקום , לצערנו כאשר האופה הראשי חלה נסגרה המעדנייה והתחלפה למסעדה אסייאנית. בחלק הימני של המבנה נפתח עוד בימי שלטון הבריטים בית מרקחת בבעלות ערבית, לאחר מלחמת העצמאות השתנה בעלייה לבעלים יהודיים ולאחר מכן התחלפו שוב הבעלים לבית המרקחת מזור בשנת 1980 . הפרט המעניין שמבנה זה לא נלקח בידי האפוטרופוס על נכסי נעדרים כיוון שמשפחת מאסו התגוררו מהתקופה שקדמה למלחמת העצמאות בדרום אמריקה ולני שנים מעטות הגיע אחד מבני המשפחה ומכר את ארבעת הבתים לבעליה היהודים בני משפחת שהם גם בעלי המסעדה שניסו לפתח את המבנים שבחצר עם תוכניות גרנדיוזיות ונבלמו בידי תושבי השכונה כרגע ומנהלים מסע ומתן עם מחלקת השימור והתושבים בשכונה המפחדים לשינוי אופי השכונה וסגנונה בידי יזמים שמטרתם אחרת .
עמק רפאים בית מס 25 בית מאסו בפינת רחובות אמיל זולה ועמק רפאים , מבנה אבן בן שתי קומות ומיוחד את המבנה הקימה משפחת מאסו משפחה נוצרית ערבית אמידה בשנות העשרים של המאה ה 19 אשר הקימה ארבע בתים בסמיכות למטרות עסקים,הבית במיוחד הזה שונה מיתר הבתים ברחוב וכולל אריחם ארמניים כחולים במוטיבים שונים המקיפים את הבית מכול כיווניו לצערנו המבנה הוזנח בשימורו ואותות הזמן מנקרים במבנה בביסים גדולים . אריחים אלו נעשו בידי משפחת אוהניסיאן שנכדתם גרה כיום בבית העם הטמפלרי ,הכנסייה הארמנית, לאחר מלחמת העצמאות נתקעה משפחת אמן דוד אוהניסיאן שהיה לו מפעל ליצור אריחי קרמיקה ברחוב ויאה דה לרוזה בעיר העתיקה, כול הארמנים נאספו למגורים באזור צומת הבנקים בדרך חברון, לאחר שהוגשה בקשה לבית תפילה לארמנים נמסר מבנה בית העם להם ,כיוון שהמקום החל לשמש עולים חדשים בשכונה לבזיזת חומרי בעירה לצורך חימום בחורף,אישר כונס הנכסים למשפחת אוהניסיאן להיכנס למבנה השומר ליד בית העם למגורים ומאז המשפחה חייה במקום. מעל לכניסה הראשית קיימת ארקדה קשתות בעלת שלוש קשתות, הנשענות על עמודים מעוטרים,מהקשת השמאלית נותר רק החלק העליון והיא נסתמה בתוספת שניית בטון שצורפה לאורך השנים וכיום משמש לחנות תכשיטים,מימינה בית מרקחת ותיק בשכונה משמאל לקשת השמאלית עוצבה חזית ומהצד השמאלי של שילוב זכוכית ועץ למסעדה של אוכל אסייאני בשם RYU . לכשעוברים את ארקת הכניסה מגיעים לפתח הכניסה המעוצב בדמיון לקשתות בחזית , עם שורת קרמיקה על הכרכוב העליון ומעליו חלון משולש עם זכוכית ומשם מבואה לגרם מדרגות המוליך לקומה השנייה ,מרפסות החזית מעוצבות עם כרכובים מסוגננים לחיזוק מתחתיהם,והמעקה מאבן עם פתחים מסוגננים, בשני צדדי המבנה המרפסות עם מעקי ברזל . בתקופת המנדט הבריטית בקומת החנויות שכנה חנות מזון לעשירים בשם ספיניס, שבה רכשו האנגלים,משפחות ערביות ויהודיות אמידות ממיטב המזון והמשקאות החריפים,בשר משובח ושוקולדים . לאחר המלחמה נפתחה הקונדיטוריה בחלק השמאלי בשנת 1949 הקונדיטוריה הטובה בארץ בשם נדה על שם בתם,היא פעלה עד שנת 1964 ואז התחלפו הבעלים למשפחת שור תוך הבטחה חתומה לשמור על טיב התוצרת והחומרים הטובים ואכן כך היה ,ראו את הטבעת סביב מותני המתנוססת עד הים ממטעמי המקום , לצערנו כאשר האופה הראשי חלה נסגרה המעדנייה והתחלפה למסעדה אסייאנית. בחלק הימני של המבנה נפתח עוד בימי שלטון הבריטים בית מרקחת בבעלות ערבית, לאחר מלחמת העצמאות השתנה בעלייה לבעלים יהודיים ולאחר מכן התחלפו שוב הבעלים לבית המרקחת מזור בשנת 1980 . הפרט המעניין שמבנה זה לא נלקח בידי האפוטרופוס על נכסי נעדרים כיוון שמשפחת מאסו התגוררו מהתקופה שקדמה למלחמת העצמאות בדרום אמריקה ולני שנים מעטות הגיע אחד מבני המשפחה ומכר את ארבעת הבתים לבעליה היהודים בני משפחת שהם גם בעלי המסעדה שניסו לפתח את המבנים שבחצר עם תוכניות גרנדיוזיות ונבלמו בידי תושבי השכונה כרגע ומנהלים מסע ומתן עם מחלקת השימור והתושבים בשכונה המפחדים לשינוי אופי השכונה וסגנונה בידי יזמים שמטרתם אחרת .