מבט לעתיד

[kisslali]

וואו - זה נשמע נפלא

אצלי לפחות, תמיד טענתי שאם יש קושי או בעיה, זה קשור לאיך שהזוגי מתייחס לדברים או איך שהוא מתנהג אלי, אל הבן שלו ואל הילדים שלי. נראה לי שמה מאשרר מחזק את התחושות שלי.

ללי

 

[השביעיה]

מבט לעתיד

הי
אשמח לשמוע אם יש כאן אמהות שהיו במשפחות משולבות והילדים שלו ושלה כבר גדלו. איך היחסים הם היום כשהילדים בוגרים? איך היה בילדות לעומת היום? שתפו כדי שנדע מה מצפה לנו...

 

[זהב טה ו ר]

זה לגמרי תלוי באיזה גיל

משלבים את המשפחות.
ולדעתי גם אם מדובר במשפחות עם הורה ביולוגי נוסף בשטח או לא
וככל הנראה גם בעוד המון מרכיבים....

 

[kisslali]

רק על עצמי לספר ידעתי

סתתתתם
מסכימה שיש המון גורמים שמשפיעים ולכן זה שונה, בכל זאת יש משהו בסיסי שלדעתי תמיד יקרה והוא שאם המצב לא פשוט, הזמן לא יתקן. אולי יהיה פחות חיכוך שיהפוך את החויה היומיומית לפחות מעיקה אבל מתחת לפני השטח, הכל נשאר כפי שהיה.
אנחנו יחד 17 שנים. תמיד היה פחות פשוט עם הבן שלי (בעיקר כי הוא בן), הבעיה תמיד הייתה מצידו של הזוגי (הבן שלי מגיב אבל הוא היוזם). היום הבן כבר איש ועדיין לזוגי תמיד יש משהו מיותר להגיד, היחס שלו לבני אדיב מנומס ומקבל אבל אין שם שום סימפטיה. אם הבן שלי צריך משהו, הזוגי תמיד יעשה ויתן אבל זו המסירות שלו אלי. גם הבן שלי בסדר גמור כלפיו ושוב, לדעתי זו המסירות של בני כלפי.
אז למה לצפות? לבדיוק אותו דבר כמו שיש עכשיו רק שזה נהיה פחות צפוף ומעיק.

מקווה שעזרתי, ללי

 

[זהב טה ו ר]

את רוצה להגיד שהם עוזבים מתישהו??

לפעמים אני חולמת על בית קטנטן עם חדר שינה אחד (שלנו)
ויחידת אורחים (גם קטנה) בצד השני של הגינה.

 

[אדמiנית]

היום הרבה יותר רגוע

אם לפני מספר שנים, היה סופ"ש בו הבית היה הופך לסיר לחץ,
היום ממש כיף.
בזמנו, פעם בשבועיים היה מפגש של חמישה מתבגרים קרובים בגיל אחד לשני, כל אחד עם הרצונות שלו, שלא תמיד עלו בקנה אחד עם רצונות האחרים, עם החינוך שמקבל בבית בו מבלה את עיקר זמנו וכו'.
היום הם כבר גדולים, נפגשים פעם ב... לארוחת צהרים בשבת אצלנו ובחגים.
מפגש קצר יחסית לעומת 48 שעות שהיו פעם.
היחסים הרבה יותר רגועים, המון צחוקים, ואווירה טובה של חבר'ה צעירים מסביב לשולחן.
כיף גדול

 

[השביעיה]

מעודד משהו

נחמד לקרוא.... מחכה לרגיעה המיוחלת, מקווה לקצור את פירות ההשקעה של הרכבת המשפחה.
היום יש בעיקר תחושה של "השרדות". לשרוד את סופי השבוע ביחד, לשרוד את החופשים ביחד, לשרוד את הבדלי החינוך, הבדלי התרבות של שני הבתים וכמובן לשרוד את כל הרגשות הלא נעימים שנלווים לכל הסיטואציה הזאת.
אז שיישר כוחנו לעוד הרבה שנים.

 

[סרבינה]

חצי תשובה

אצלנו רק חלק מחוץ לבית וחלק עדיין עמוק בתוך גיל ההתבגרות ה"נפלא".
מתוך אלו שמחוץ לבית, חלק מחוברים אלינו מאוד יפה, וחלק קצת מנותקים וקצת כועסים. למעשה הדפוסים שהיו כשהם היו בבית די נשמרו, אבל יש הרבה רגיעה כשהם עוברים את גיל 22-23, ומתחילים לבנות את החיים שלהם. קשה לדעת לאן זה יתפתח ואיך יהיה כשיגיעו הנכדים...