מבט מהפכני על המערכת הרגשית

[Keren Almog]

מבט מהפכני על המערכת הרגשית

אני מבקשת לעלות לדיון את ספרי "העוצמה הרגשית". הספר מבוסס על תגלית והוא בעל השלכות רבות חשיבות. מצורפת מצגת (מומלצת). על הספר: ישנם תחומים בהם אנו חשים ביטחון ביכולותינו ומנתבים את עצמנו בצורה מוצלחת. בתחומים אחרים (כגון התחום הזוגי/ החברתי/ המקצועי או הכלכלי) אנו מתקשים להאמין ביכולותינו וחשים שנגזר עלינו להתמודד עם קשיים שמכאיבים לנו. כיצד משנים רגשות בעייתיים המקשים עלינו להצליח? מדוע צפוי מתאם בין אלרגיות ונטייה להשמנה? בין אסתמה ונטייה לרדת לפרטים? בין יכולות אנליטיות ורמה גבוהה של שומנים בדם? בין כישורים אנליטיים ונטייה לחרדות? בין גאונות וסרבול מוטורי? בספר "העוצמה הרגשית" אבחון חדשני, המבוסס על עובדות מחקריות ידועות רבות, לתופעות הבעייתיות הבאות: הפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות, קשיי למידה שונים, הפרעת אישיות אנטי חברתית, אוטיזם, פיגור ונטייה להתמכרויות ולהתנהגויות הרסניות. לאבחנה מהפכנית זו השלכות טיפוליות חדשניות ומבטיחות המעוררות תקווה של ממש. אנשים שחשים ניואנסים חברתיים ומפגינים קסם חברתי. אחרים כלל לא תופסים סיטואציות חברתיות ומפגינים התנהגות חברתית מגושמת למרות מאמציהם. ישנם שמצליחים לקדם את עצמם ולזכות בהערכה. אחרים מתקשים להשיג הכרה למרות יכולותיהם. כיצד רוכשים ומטמיעים יכולות רגשיות חשובות? רבים, בעלי יכולות אנליטיות מוגברות, מתמודדים עם קשיים בתחומים שונים למרות כישרונותיהם. הם מתקשים בתחום החברתי ובהפגנת רגישות לבני זוגם, מתקשים בחלוקת קשב ובהתמודדות עם שינויים ונוטים להתקפי זעם. מדוע זה קורה? כיצד ניתן לשנות זאת? פרופסור אהרון בן זאב נשיא אוניברסיטת חיפה, פילוסוף בעל שם עולמי העוסק בתחום חקר הרגשות כתב: "הגב' אלמוג מציגה בספרה תובנות רבות ומקוריות, אשר להן השלכות מעשיות ואקדמיות בעלות ערך רב בתחום חקר המערכת הרגשית. הנני מעריך כי הספר והמודל אשר מוצג בו יעוררו התעניינות מדעית וציבורית רבה". אתם מוזמנים לאתר הספר: www.emotional-power.com

 

[קיי ריס]

חשוב !

קודם כל ברכות על הספר ועל התגלית החדשה לפי ידעתי יש המון מחקר ומידע על הפעילות הרגשית במיוחד בשנים האלו אבל דבר אחד בסיסי הפריע לי כשקראתי כמו הרבה דברים שיש היום על הפעילות הרגשית ציטוט: " המערכת הרגשית רבת העוצמה היא המערכת הלא מודעת שלנו. אנו מטמיעים בעיקר בילדות זיכרון רגשי לא מודע שמשפיע באופן מכריע על כל מהלך חיינו. הבעיתיות באופן פעילותה של המערכת הרגשית היא בכך שהיא לא מנתבת אותנו בהכרח להצליח ולהיות מאושרים אלא ליישם את המטרות הרגשיות הלא מודעות שלנו ללא שיקול כדאיות " מה שאמרת כאן הוא נכון אבל המסקנה שלך והצורת חשיבה הרגשית שלך על הנושא הוא בעיניי טעות ובעיניי אסכולות הפילוסופיה למיניהם ולמה? כי את מגדירה את המערכת הרגשית כבעיתית כי היא אמיתי? היא נטו אמיתית היא לא חושבת מה אחרים יחשבו היא לא חושבת מה הבוס במשרד יגיד את נוציא את העבר לשולחן שאלת את עצמך אוליי למה לא לשנות את ההבנה של מהי הצלחה? ומהו אושר? ואיך אפשר לקבוע מהי כדאיות? לפי מה לפי החברה שאני עובד בה? לפי מה שהרוב חושב? לפי המוסר וההגדרות החברתיות? למה לא לפתח את הנפש הפילוסופית? אני מבטיח לך שאם אנשים היו מקבלים את האמת של הרגש ולא מנסים לתכנת אותו שיהיה "נכון" למצב חברתי כלשהו כולנו היינו מאושרים והיינו מקבלים הרבה דברים שאנו קוראים להם היום שליליים כדברים נכונים ואמיתיים שאפשר להיות מאושר מהם.....כי הבעיתיות שאת מציגה היא נטו בהשקפה לא בתבנית הלוגית או הרגשית היא לא מנתבת אותנו להצליח כי אנחנו לא רואים את האמת כהצלחה אנחנו לא רואים את הנכון הביסיסי של כל אחד מאיתנו כאושר וזה עצוב חוץ מזה שברמה הפילוסופית העמוקה היום 80% מהחיים הם טעות ולא הכל זה סיבה כי היום העולם חיי על חוקים שמנסים לסדר כאוס אבל בונים אותו אבל זה כבר סיפור אחר.... כמה דברים לא וכן קשורים: אני אישית לא הייתי מצטט המלצה של פרופסור אהרון על עצמי במיוחד לא בגוף שלישי דבר שני היום אוהבים להשתמש במילים כמו מהפכה ותגלית חדשה ויחודית כי יודעים מה המצב הרגשי והנפשי אצל אנשים זה לא אמיתי ולא מכובד......בהצלחה עם הספר אני בטוח אקרא אותו ואשמח ללמוד ממנו מידע חדש אם אמצא וזה מה שחשוב...

 

[Keren Almog]

תשובה

אני אתחיל ברשותך דווקא מסיום תגובתך: זו אכן תגלית ומהפכה בעלת השלכות רבות חשיבות. אוסיף מייד תקציר שייתן לך תחושה מדוע מדובר בספר מהפכני שהוא "לא עוד ספר". תבחן את המשמעויות ותבין. (התקציר הוא חלקי מאוד, הוא עוסק בחלק מהתחומים בהם עוסק הספר). מחידושי המודל: (יש צורך לקרוא את התקציר להבין את המושגים). הבנת מאפייניה של המערכת הרגשית ודרכי תפקודה. לראשונה ישנו אבחון מערכתי למערכת הרגשית. אבחנה החדשנית (ברמה העולמית) של רמת עוררות נמוכה והשלכותיה הקשר בין גוף ונפש בהתבסס על מדד העוררות אבחנה חדשנית של מאפייני התפיסה האנושית האבחנה בין המערכת הרגשית למערכת הדחפים אבחנה בין שני מצבים שונים: דיכאון וריקנות רגשית. אבחנה שעשויה לשנות את הגדרת הדיכאון העולמית. המודל בנוי על עובדות מחקריות ידועות רבות מאוד. יותר ויותר מחקרים מאשרים תחזיות של המודל. הוספתי לכך פרק מיוחד בעת תהליך הפקתו של הספר. הדבר מעצים את חשיבותו. לספר ולמודל עליו הוא מבוסס השלכות טיפוליות המעוררות תקווה של ממש גם לתופעות שנתפסות היום כחסרות מרפא כמו אוטיזם ופיגור אני מעריכה מאוד את פרופ' בן זאב ובהחלט חוות דעתו היא בעלת משקל. אני מאמינה שההתקציר שאוסיף מייד יענה על שאלתך. אם יש לך שאלות נוספות אשמח מאוד להתייחס. התקציר: יש לנו שני סוגי זיכרון. הזיכרון המודע הוא הזיכרון אליו אנו מודעים". בנוסף, מוטמע בנו זיכרון לא מודע. הרגשות שלנו אינן אקראיים, אלא הם האמצעי בעזרתו מנתבת אותנו המערכת הרגשית ליישם את הזיכרון הלא מודע שמוטמע בנו. אנו מודעים לרגשות המתעוררים בנו אך לא למטרות הרגשיות האמיתיות אליהן מנתבים אותנו רגשותינו. התקופה המשמעותית ביותר בה אנו מטמיעים זיכרון רגשי לא מודע היא תקופה הילדות. הבעייתיות באופן פעילותה של המערכת הרגשית היא בכך שהיא לא מנתבת אותנו בהכרח להצליח ולהיות מאושרים אלא ליישם את המטרות הרגשיות הלא מודעות שלנו ללא שיקולי כדאיות. אין זה מקרה שהתחומים שבהם הטמענו זיכרון רגשי בעייתי בילדותנו הם התחומים שבהם אנו מתקשים היום. דוגמאות שימחישו זאת:  ילד שספג מהוריו זלזול ביכולותיו וכאדם מבוגר מתקשה להצליח בתחום המקצועי. בכל פעם שהוא מתחיל לעבוד במקום עבודה חדש הוא חש לחץ, חרדה וקושי נפשי. רגשות אלו גורמים לו להכשיל את עצמו שוב ושוב.  אדם שנדחה רגשית בינקותו על ידי הוריו וממשיך לחוש דחוי, שלא בצדק, כל חייו. בבגרותו, הוא חש חרדה של ממש הגורמת לו לבודד את עצמו ולהימנע מקשרים עם אנשים אחרים, למרות שהדבר מכאיב לו.  אשה שהטמיעה חוסר ביטחון עמוק בהוריה וזיכרון רגשי דל ובעייתי בתחום המשפחתי. כאשר היא מנסה לקיים מערכות יחסים זוגית מתעוררים בה רגשות של מחנק וקושי הגורמים לה להתנהג באופן שמכשיל את יחסיה הזוגיים. הקשיים שלנו (בתחום הזוגי/ החברתי/ המקצועי או הכלכלי) אינם מקריים ובוודאי אינם גזירת גורל. הספר נותן לקורא כלים לחקור ולהבין את עולמו הרגשי והלא מודע. הספר כולל דרכים לשינוי הזיכרון הרגשי הבעייתי שהוטמע בנו מבלי שהייתה לנו שליטה על תוכנו, וכיום מנהל את חיינו. רכישת מיומנות ויכולות: הזיכרון הרגשי הוא שעומד מאחורי מיומנויות ויכולות רבות וחשובות. למשל, נוכל להבחין במהירות האם לאדם יש יכולת רגשית חברתית. אנשים שלא הטמיעו זיכרון רגשי מספק בתחום זה יגלו התנהגות חברתית מגושמת גם אם ישקיעו בכך מאמצים רבים. הדבר נכון באין ספור תחומים אחרים. ישנם אנשים בעלי יכולת יוזמה ואילו אחרים מתקשים בכך. ישנם אנשים בעלי יכולות זוגיות ואחרים לא מצליחים לגלות רגישות לבני/בנות זוגם. באמצעות הטמעה רגשית, תהליך עליו הספר דן בהרחבה, נוכל להטמיע ולבסס יכולות רגשיות. מאפייני התפיסה הרגשית: נושא מרתק בו דן הספר הוא התפיסה האנושית, כלומר באופן בו אנו קולטים ומפרשים מידע המגיע אלינו. התפיסה הרגשית שלנו היא התפיסה הדדוקטיבית – אנו תופסים מצב עכשווי בהסתמך על זיכרון רגשי רלבנטי שהטמענו בעבר. תפיסה זו היא יעילה ורבת עוצמה אך סובייקטיבית וחלקית. היא סובייקטיבית שכן אנו תופסים את המציאות על סמך ניסיון העבר שלנו. מי שהטמיע זיכרון רגשי חיובי יתפוס כך את מציאות חייו, מי שהטמיע זיכרון רגשי כאוב יתפוס כך את עולמינו. כפי שנראה בהמשך התפיסה המודעת אינה יעילה והתפיסה הרגשית היא התפיסה העיקרית שלנו. נוכל לתפוס ביעילות רק מידע שיש לנו זיכרון רגשי רלבנטי קודם לגביו. דוגמאות לכך:  אדם אחד חש סיטואציות חברתיות בניגוד לאדם אחר שאינו קולט ומבין אותן כלל.  אדם אחד מגלה רגישות כלפי בת זוגו ואילו אדם אחר אטום לזוגתו ואינו יכול לחוש ולהבין אותה.  אדם אחד חש הזדמנויות עסקיות ואילו אדם אחר כלל אינו מבחין בהם. האבחנה החדשנית ברמה העולמית של "רמת עוררות נמוכה": ישנם סמים שמדכאים את המערכת הרגשית, כדוגמת הרואין ואלכוהול. סמים אלו מפחיתים את עוצמת הפעילות של המערכת הרגשית ומפחיתים את עוצמתן של תגובותינו הרגשיות. לסמים אלו תופעות לוואי נפשיות וגופניות מובהקות. הם גורמים להתנהגות אימפולסיבית ולא מאוזנת. אדם הצורך סמים אלו מתקשה לגלות רגישות לאחרים, מתקשה ליישם ערכים וכללים חברתיים, ומתקשה לפעול בצורה מאוזנת ויעילה בתחומים נרחבים. במינונים גבוהים – סמים אלו גורמים להתנהגות אלימה, לקושי לדחות סיפוקים ולהתקפי זעם. אין זה מקרה שהתופעות הנפשיות והגופניות הנגרמות מסמים מדכאים זהות לאלו שמאפיינות את התסמונות היפר אקטיביות, הפרעת אישיות אנטי סוציאלית ואוטיזם. יש לציין שתרופות מעוררות, שפעולתן מנוגדת לזו של סמים מדכאים, מסייעות לשפר את התנהגותם של היפר אקטיביים ושל אנטי סוציאליים. כאשר לא מוטמע זיכרון רגשי מספק ישנן יכולות רגשיות לקויות ומתעצבת רמת עוררות נמוכה. אנשים רבים בעלי רמת עוררות רגשית נמוכה בדרגות ביניים הם בעלי יכולות אנליטית ויצירתיות: מהנדסים מצליחים, אנשי מדע, אנשים בעלי יכולות מוסיקליות ויצירתיות או אנשים העוסקים בתחומים אחרים הדורשים התעמקות בפרטים. לצד היכולות האנליטיות והיצירתיות לאנשים בעלי אישיות כזו קשיים בתחומים הדורשים יכולות רגשיות. הם מתקשים בתחום החברתי, מתקשים בחלוקת קשב, נוטים לרדת לפרטים, מתקשים להתמודד עם שינויים ונוטים להגיב בהתקפי זעם. לתובנות אלו השלכות טיפוליות המעוררות תקווה של ממש. התפיסה המודעת שלנו היא התפיסה האינדוקטיבית. אנו תופסים את המציאות באמצעות איסוף פרטים והפיכתם למושג בעל משמעות. למשל, איסוף צלילים והפיכתם למילה בעלת משמעות. תפיסה זו אינה יעילה. לא נוכל לתפוס מידע ביעילות אם ננסה לשים לב לכל אות ואות הנאמרת לנו, לכל פרט בחדר בו אנו נמצאים וכדומה. אנשים בעלי רמת עוררות נמוכה מאוד מסתמכים על תפיסה זו ועל כן יתקשו לקלוט מידע ביעילות. זו אחת הסיבות המרכזיות לקשר בין אוטיזם ופיגור. הספר מכיל כלים משמעותיים שיאפשרו לאנשים בעלי מבנה אישיותי כזה להתמודד טוב יותר עם קשייהם וליהנות מיכולותיהם וכישרונותיהם. מדד העוררות מאפשר לאבחן בצורה מעמיקה מצבים נפשיים וגופניים שכיחים ולכך השלכות רבות חשיבות.