מביט בגברים כי הלב רוצה למרות שהראש לא רוצה!!

[ערן122]

מביט בגברים כי הלב רוצה למרות שהראש לא רוצה!!

2 נקודות נתונות ראשונות חשובות אני חי בזוגיות עם בחורה. אני נמשך לגברים. ________________________ הבעייה היא שכשאני הולך עם הבחורה שאיתה אני חי, אני המון פעמים מוצא את עצמי מביט בגברים, לעיתים אף מעין מחפש את העיניים של הגברים. אני עושה זאת בחטף ומתוך בושה ורגשי אשמה. הבחורה שאיתי שמה לב לכך, והיא גם כן מרשה לעצמה להביט בחטף בגברים עליהם אני מסתכל. אני חושב שבאופן הזה היא "למדה" גם כן שמותר לה להביט בגברים, ומשם הדרך לבגוד בי עלולה לעיתים להיות קרובה... אני בינתיים בלי ילדים אך אני רוצה ילדים. חשבתי לעשות את הלידים עם בחורה זו, אך איך אוכל לעשות ילדים עם מישהי שמהר מאוד עלולה להמצא במערכת יחסים עם גבר אחר? הרי זה מתחיל במבטים לא מחייבים, ובטח שכשהיא אינה איתי היא עלולה להרשות לעצמה הרבה יותר, והמרחק מכאן לכדי התנסויות עם גברים עשוי להיות מאוד קרוב... ואז אם כבר יהיו לי ילדים והיא תרצה להפרד, זה יהיה חרא מבחינתי.... אני מאוד מאמין שכיום היא לא בוגדת בגברים- היא לא מהסוג הזה של הבחורות. אבל הבעייה היא לאור הגישה שלי של להביט בגברים, הגורמת לה להרשות לעצמה (כיום בחטף, בדומה לי, בעתיד אולי באופן מפתה ובכוונה ברורה) להביט בגברים שבקרבתנו. אני מנסה להמנע מלהביט בגברים כשאני איתה, או שאני מנסה להביט גם בנשים שבסביבתי הקרובה, ולא רק בגברים- אבל זה מאוד קשה לי!!! אני חושב שהיא גם שמה לב היטב שמה שבאמת מעניין אותי זה הגברים, ובמיוחד החתיכים, שמסביבי. זה אגב להערכתי גם מה שמעניין אותה (שכן אני חושב שהיא סטרייטית לחלוטין). אשמח לשמוע דעתכם מה כדאי שאעשה? מה הייתם עושים במקומי? ...

 

[טל קרויטורו]

אהלן

כל עוד זה לא מבט חודרני ומטריד מותר להביט, בני אדם זה חלק מהסביבה המקיפה אותנו. כשאתה מדבר על מסלול מאד קצר ממבטים לא מחייבים להתנסויות עם גברים, זה הרי יכול להיות רלוונטי עבור שניכם. עם זאת, המרחק בין להסתכל ללבגוד זה מרחק לא טריויאלי כלל, כך גם בנוגע למרחק בין להמשך ללבגוד. בקשר מונוגמי (ולא כולם נמצאים בקשר מסוג זה) לא מפסיקים בהכרח לזהות אחרים/ות כמושכים/ות אלא מקבלים החלטה על להפסיק לממש זאת. כמה מילים על חששות - יש משהו מתעתע בתרחישים שליליים. מצד אחד הם אפשריים, והרי אנשים עוזבים, בני אדם מתגרשים, יש מי שבוגדים, יש מי שמתים ממחלות קשות ומי שנפגעים אנושות בתאונות דרכים, וכך הלאה. מצד שני כדי לחיות יש צורך בהדחקה בריאה, גם אם זה אפשרי שבכל רגע בן הזוג יכול היפותטית לעזוב או בכל רגע שאיננו ביחד הוא יכול היפותטית לבגוד, או בכל רגע זה אפשרי שתתפרץ אצלינו מחלה קשה, להחזיק את האפשרות הזו כל הזמן במודעות זה סיוט רגשי. אתה מעלה שאלות בנוגע לקשר הזוגי שלך (ההתנהגות שלך בו, ההתנהגות שלה אולי בעקבות ההתנהגות שלך, חששות מה זה אומר לגבי העתיד). מכיוון שבפורום ניתן לקבל רק קצה חוט הייתי ממליצה במידה והוא לא יספיק לחפש מקום שמאפשר לך לפרוש את היריעה ולבצע את הבירור האישי ובמקרה הצורך את הבירור הזוגי.

 

[ערן122]

אהלן טל והמון תודה על תגובתך.

בואא נצא מנקודת הנחה שאני הומו. אבל כיום אני רוצה לחיות עם הת בזוג שלי- כי אני רוצה לעשות איתה ילדים, כי היא חשובה לי, ואיני רואה את עצמי יכול לחיות בלעדיה. בואי נאמר שזוגתי שיודעת שאני הומו, מקבלת אותי כפי שאני. הפחד שלי- שביום מן בימים ארצה, בשל העובדה שאני הומו ארצה לחיות עם גבר- היות ואני הומו זה עלול לקרות. השאלה היא- אולי לכן עדיף להמנע מלעשות ילדים? האם לדעתך לטובת כל הצדדים הנוגעים בדבר (הילדים, זוגתי ואנוכי) עדיף שלא לעשות ילדים? או שהיות וכיום שנינו רוצים לדים, עדיף עבורנו ועבור הילדים שלנו שנוליד אותם (גם אם יש סיכון שבעתיד נפרד?)

 

[טל קרויטורו]

אהלן

הקריטריון של קיום כלשהו לסיכוי לפרידה אינו בהכרח נכון בפני עצמו, שכן לכל קשר יש סיכוי להסתיים בפרידה.יש המרחיקים עוד ואומרים שכל קשר מסתיים בפרידה (מה שלא מתבצע מרצון אדם מתבצע לבסוף בפרידה בשל מוות). אז ודאות אין, אבל זה שגוי ומטעה לשים דגש רק על ה"אין", זה חלק מהתמונה ומכאן עוברת הבחינה למה "יש", והאם היש הקיים מספיק לך ולבת זוגך לרצון הדדי להמשיך את הקשר הזוגי ביניכם ו/או לרצון הדדי להביא יחד ילדים לעולם ויש לכם את המשאבים לממש זאת. בשורה התחתונה רק אתם יכולים לענות על השאלה (לקשר שלכם יש נסיבות ספציפיות, לכם יש העדפות וסדרי עדיפויות ספציפים וכן הלאה) , כאשר אם יש צורך אפשר לפנות לסיוע בנוגע לדרך - תהליך הבירור האישי ו/או הזוגי.

 

[ערן122]

טל, אולי מנסיונך תוכלי לחוות דעתך ע"ס הנתונים

הבאים: אני נמשך בעיקר לגברים. אני אוהב מגע עם שני המינים, אבל הפנטזיות שלי הן רק על גברים, ואני מפנטז על כך שגבר יזיין אותי (למרות שבפועל מימי לא נהניתי מכך- בעיקר כי כאב לי וחששתי מכך). אני שואל את עצמי- אולי גבר ש"ייתן לי זיין שלוש פעמים בלילה" יעשה אותי מאושר יותר בחיי? מה דעתך? הרי לחיות עם גבר זה לא רק שייתן לי זיין 3 פעמים בלילה לא ככה? הכי חשוב זה האופי שלו. ואני בעיקרון בהחלט מרוצה מבת הזוג שלי והיא אוהבת אותי. אז האם הבחירה הנכונה שלי לחיות עם בת הזוג שלי (במיוחד היות ואני גם רוצה ילדים) היא בחירה נכונה? האם העובדה שאני מפנטז רק על גברים מעידה לדעתך על העובדה שלמעשה אני נמשך רק לגברים? האם ברבות הימים לפיכך יש סיכוי גדול שאעדיף לחיות עם גבר כשאמצא את המתאים (במיוחד לאור העובדה שבת הזוג שלי יודעת שהתנסיתי במגע מינינעם גברים, וכי אינני מתכוון לוותר על כך גם בחיי הזוגיות שלנו (זה לא היה נראה לי שזה מפריע לה)). ברור לי שתמיד טובת ילדי תהיה לנגד עיני, לא משנה מה אעשה. ברור לי שאני רוצה ילדים. אז ברור שהיות ואני חי כיום עם בת הזוג שלי /אוהבת אותי וגם אני אותה, אז גם על אף שאני לא הכי נמשך אליה כי איני נמשך יותר מדי לנשים, עדיין הנכון שאעשה איתה ילדים, לא ככה?

אשמח לשמוע דעתך...

 

[טל קרויטורו]

אהלן

זו לא משוואה מתמטית, מכיוון שלאנשים שונים יש סדר עדיפויות שונה. כלומר אין לרוב "בחירה נכונה" באופן אבסולוטי, יש מה נכון מבחינתך. אדם אחר לא יכול לקבוע עבורך מה יעשה אותך מאושר. אתם אלו שקובעים אם המערכת הזוגית תהיה מונוגמית או פתוחה. יש מגוון הרכבים משפחתיים, ואם שני אנשים אוהבים אחד את השני, רוצים לחיות את החיים יחד ולגדל ילדים משותפים זו בהחלט זכותם המלאה לממש זאת ללא קשר לרמת המשיכה המינית ביניהם. בני הזוג הם אלו שמחליטים איך הם מתעדפים משיכה מינית מול משיכה רגשית ונפשית. אין ודאות, יש בחירות וחירות של בני אדם.