כמה טעויות היסטוריות פיזרת כאן!
ראשית, הגלות אינה המצאה נוצרית, משום שהגלות הראשונה קדמה להולדת הנצרות. הגלות הראשונה החלה עם הכיבוש האשורי, עוד בתקופת בית ראשון, ואליה הצטרפה הגלות השניה, של ממלכת יהודה, בתקופת נבוכדנצאר. קהילות יהודיות בגלות התקיימו החל מאז. הישוב היהודי בבבל - לב עראק של היום (אלג'זירה - החלק שבין שני הנהרות, בו היתה בבל העתיקה), החל אז, והמשיך ברציפות עד לתקופה המודרנית. יהודים חיו ברומא עוד לפני המרד הגדול, וקהילות יהודיות משמעותיות התקיימו באגן הים התיכון עוד לפניכן, מהמושבה הצבאית היהודית באי ייב שבמצרים, ועד לקהילות באיזורים של תורכיה היום בצפון. תאורים על הגליית יהודים, על איסור ישיבת יהודים במקומות מסויימים וכו', קיימים גם אצל היסטוריונים לא-יהודים, ואפשר לראות, למשל, את כתביו של הפילוסוף האנטישמי אפיון, כמו גם אחרים. התפשטות היהודים באירופה מתועדת היטב, והיא מקבילה בראשיתה להתפשטות האימפריה הרומית. יהודים הגיעו אל גדות הריינוס (גרמניה של היום), ומשם המשיכו מזרחה - כשפולין מהווה נקודת ציון מרכזית בערך לפני אלף שנים, בתקופת המלך קז'ימז' הראשון, שהתיר להם להתגורר בפולין. במקביל, יהודים מאיזור עראק נעו מזרחה, לכיוון הודו וסין, כשיהודים במצרים (פסטאט, אלכסנדריה וכו')המשיכו תמיד להתגורר שם. מצרים היתה מרכז לסוחרים יהודים בין הודו לבין המערב. השבטים הכאזארים מתוארים על ידי היסטוריונים ערביים עוד לפני הקשר שלהם ליהדות. בין השבטים שפשטו על בגדאד העבאסית היו שבטי הערבה הכאזארים, וזה בטרם הגיור של הממלכה שבירתה היתה איטיל, על גדות הנהר ברוסיה. הכאזארים, מבחינה אתנית, היו שבטים תורכיים. יש מסמכים בהם נשלחות שאלות הלכתיות מאודסה לישיבה הגדולה בבגדאד במאה העשירית - שאלות של אנשים עם שמות כאזארים. האגדה כי יהדות אשכנז היא מצאצאיהם של הכאזארים היא אגדה נפוצה, ביחוד אצןל כותבים ערבים מסויימים שלא למדו היסטוריה. לו היו קוראים את כתביהם של ההיסטוריונים הערבים מימי הביניים, היו יודעים שמדובר בשבטים תורכיים, ולא בעמים אירופיים. כל שצריך הוא לקרוא את ההיסטוריונים הערבים, לקרוא את אבן באטוטה או אבן ח'לדון, כדי לראות עד כמה מופרכים הדברים הללו.