מבעד לחור המנעול

zspirit

New member
מבעד לחור המנעול

שלום. בתרגול היומי במדיטציה רק היו עולות מחשבות ללא הרף , ולא הרגשתי שאני יכול להניח להם. אתמול זה היה שונה. הייתי ממש צלול, ממש פתוח , הרגשתי שאני יכול להכיל כל דבר עכשיו. חייב לציין שזאת היתה תחושה ממש נעימה. וכשקמתי, כל דבר עמד בפני עצמו. כשאני שוטף כלים - אני שוטף כלים, לא מטריד אותי שום דבר. כשאני מתרחץ - אני רק מתרחץ . פתאום התקבלה פרופורציה אחרת. אבל אני יודע שזאת רק ההתחלה. ההרגלים הישנים היו זמן רב אצלי מכדי שהם יעלמו כל כך מהר. אבל אני מרגיש כמו עליסה בארץ הפלאות שהציצה מבעד לחור המנעול במנהרה. אני מאמין שאצליח לפתוח את הדלת.
 

darmha

New member
ובכן..

אל תיקשר לצלול פשוט תמשיך לנסות איתך בדרך יובל
 

zspirit

New member
שום דבר לא נכון

אני מרגיש שהזן מוביל לעולם שבו בעצם אין נכון או לא נכון. אם אני מנסה להגדיר, איבדתי את זה. אם אני מנסה להגיע, אני לא אגיע. ברגע שאני מנסה לתפוס זה נעלם. עולם שהוא מעבר למילים ורגשות. אך עם זאת הוא חלק מהעולם שלי כל הזמן. איך בדיוק? אני רגיל לתשובות, לתחושות, לפיסי , למוחשי. איך אפשר ללכת ולא לדעת לאן? איך אפשר לחיות רק עם שאלות ללא תשובות? אני לא בטוח שדרך ללא דרך היא הדרך שלי. אולי אני צריך להפסיק לשאול?
 

darmha

New member
ממה אתה מפחד בעצם?

אף אחד לא יודע מה יהיה.. כל ידיעה לגבי העתיד היא רק אשליה - לא?? ההכרה בזה מפחידה מעט, אבל הפחד עובר והחופש נשאר. בעניין השאלות. השאלות הן רק טכניקה - רק אצבע שמצביעה למשהו. אל תיקשר לאצבע, אל תיקשר לשאלות. אל תשפוט פנימה או החוצה - זה הכל. פשוט לך ישר מרגע לרגע. כשאתה עושה משהו פשוט תעשה אותו. השם שניתן לזה "דרך השאלה הגדולה" להוסיף על זה עוד שאלות זה כמו להדביק רגלים לנחש. כמו לגרד את רגל שמאל כשרגל ימין מגרדת. איתך בדרך יובל
 
למעלה