חיסון MMR
שלום לחיפאית המצויה וברוכה הבאה לפורום.
1. את יכולה לדרוש את חיסון ה MMR ואם לא יהיה להם, את יכולה לפנות ללשכת הבריאות של משרד הבריאות באזור מגורייך ולבקש את חיסון ה MMR (ללא מרכבי האבעבועות רוח). זה לא שהם יברכו אותך על זה, אבל אני מניח שאם תאמרי להם שאין מצב שאת מחסנת נגד אבעבועות רוח, והסיכוי היחידי שתחסני ב MMR זה אם יהיה את ה MMR בנפרד - אולי ייתרצו. שמעתי על כוונות להפסיק לשווק את חיסון ה MMR בנפרד בישראל, לא יודע היכן זה עומד כרגע. נתון נוסף, זכרי שבארה"ב החליטו להפריד את הת MMRV לשני חיסונים, בשל ריבוי תופעות לוואי בחיסון המשולב בהשוואה לשני החיסונים באופן נפרד (MMR + V).
2. יש לשאלה זו שתי פנים: מצד אחד, בהנחה שהחיסון בגיל שנה אכן היה יעיל במניעת אחת המחלות אצל הילד הספציפי שלך, ובהנחה שהוא היה אכן נחשף למחלה, ובהנחה שהוא היה עובר אותה בצורה קשה או נתון לסיבוכים, כי אז אפשר להעריך שהחיסון המוקדם יותר (בגיל שנה) תרם לו, כי הגן עליו מפני סיבוכי המחלה. מצד שני, בגיל שנה הגוף פחות חזק ופחות עמיד להתמודד עם החיסון והחומרים המתלווים לחיסון, וכך הסיכון לתופעות לוואי גדול יותר, בהשוואה לחיסון בגיל שנתיים. על מנת לקבל תמונה מלאה יותר, אני מציע לך לקרוא שני מסמכים: ב
תחתית העמוד הזה, תמצאי את "תשובת המדינה לצו על תנאי: ינואר 2012" ומיד אחרי זה את "בקשת מידע נוסף מהמדינה..." - שני מסמכים אלה מדברים באופן ספציפי ומורחב על MMRV, הן מנקודת מבט של משרד הבריאות (המסמך הראשון) והן מנקודת מבט ביקורתית יותר של העמותה למתן מידע על חיסונים (המסמך השני).
3. זה לא בהכרח נכון שחצבת יותר שכיחה, היא רק זוכה ליחסי ציבור טובים יותר. בכל מקרה, כדאי לשים דברים בפרופורציות: בתקופה של 15 שנים, בין 1997 ל 2011, חלו בישראל בממוצע 125 בחצבת בכל שנה. יש לזכור שמדי שנה נולדים כ 160,000 תינוקות בישראל. בתקופה זו, בשנת 2008 נרשמו קרוב ל 1,000 חולים, השנה עם מספר החולים הגבוה ביותר. בשנת 2005 נרשם חולה אחד, בשנת 2002 שני חולים. בתקופה זו של 15 שנה, נרשם מקרה אחד של מוות מחצבת בישראל, בשנת 2006. כלומר, הסיכוי לחלות בחצבת בישראל נמוך ביותר והסיכוי למות ממנה - זניח עד לא קיים. כמו כן, תזונה נאותה הכוללת ויטמין A תפחית את הסיכוי לחלות בחצבת, כך שיש לך מה לעשות לטובת העניין גם כן
קראי כאן בהרחבה על חיסון החצבת.
בחזרת התמונה די דומה: ב 15 שנים אלו (לא כולל את שנת 2010, בה התפרצות חריגה גדולה עם 5,080 חולים), חלו בממוצע 92 מדי שנה.
ההתפרצות הגדולה בשנת 2010 לא היתה ניתנת למניעה באמצעות חיסונים, הואיל והיא היתה בגנוטיפ שאינו כלול בחיסון במילא (אולי זו הסיבה ליחסי הציבור המוצנעים להתפרצות החזרת הזו). (זה מעלה אולי שאלה אחרת - מה היה תפקיד החיסון בעוררות התפרצות זו, אבל לא ננתח זאת וגם קשה יהיה להגיע למסקנה טובה עם המידע הקיים). גם מקרי התמותה זניחים במספרם יחסית - 3 מקרים בתקופה זו. (אנו בעמותה עובדים עכשיו על דף מידע מקיף על חזרת, אז בקרוב אני מקווה יהיה גם את זה בדף הנ"ל). אציין גם שביפן חיסון החזרת אינו בתכנית החיסונים המומלצת, וישנה תחלואה קבועה בחזרת ברמה גבוה יותר מאשר בישראל. הם הגיעו כנראה למסקנה שעדיפה תחלואה ברמה מסויימת במחלה שאינה קשה בד"כ, על פני חיסון שנוי במחלקות עם סיכונים ורתיעה ציבורית ממנו.
4. מאחר ורוכב הלילה הציע כאן נתונים, לא אחפש את הנתונים פעם נוספת. בהנחה שאלו אכן הנתונים, אזי מדובר בסיכוי של 2.25% (שתיים ורבע אחוז) מתוך אלו שחלו בחזרת. מאחר ונרשמו 92 חולים מדי שנה בחזרת בישראל בממוצע, מדובר בכ 2.3 מקרים מדי שנה בממוצע. במילים אחרות, אם בישראל נולדים 160,000 תינוקות מדי שנה, הסיכוי של תינוק בישראל לסיבוך הזה הוא 0.0014%.
רק בריאות ובהצלחה עם כל החלטה.
