מבקשת את עצתכם המשכילה:
היי, פעם ראשונה שלי פה אבל נראה לי שתוכלו לעזור: החבר שלי (מזה שנה+) כבר 5 חודשים במזרח וחוזר עוד חודש וקצת. כדי לחזוך שאלות: לא הצטרפתי אליו כי הייתי עוד בצבא כשהוא טס ואין לי כסף. אחרי שלא הצלחנו להחליט להפרד, בשדה התעופה החלטנו לא להחליט. 3 חודשים ראשונים דיברנו על בסיס של פעם או פעמיים בשבוע. בחדשיים האחרונים דיברנו סך הכל 3 פעמים. גם בפעמים הבודדות האלה לא הצלחנו להחליט לחתוך למרות שברור לשנינו- שזה לא עובד. הוא לא מספיק רגיש כדי לומר שהוא מתגעגע ואני רגישה מידי כדי לא לשמוע את זה. אז שלחתי אי מייל שמבחינתי הוא חופשי ממני. מאז דיברנו עוד פעם אחת, וגם באי מיילים שלנו לא ניכר שנפרדנו. אני יצאתי עם כמה בחורים אבל לא נתתי לשום דבר רציני להתפתח כי עמוק בפנים אני עדיין מחכה לו, והוא- טוב אין לי באמת מושג מה הוא עושה ועם מי. המשפחה שלו ואני קרובים מאוד. איתם הוא לא יוצר קשר בכלל וכך הם ניזונים ממעט הקשר הטלפוני שלו איתי כדי לדעת שהוא בסדר. כמובן שלא היה לי לב לספר להם. ושאלותיי אליכם: 1) מה דעתכם באופן כללי 2) האם להמשיך לשמור על הקשר עם משפחתו? (הם הזמינו אותי לראש השנה...) 3) להמשיך לחכות? יש למה? לקחת ימי חופש כשהוא חוזר ולחכות לו בנתב"ג בוכייה ונרגשת? או שמא להמשיך הלאה, לתפוס איזה ריבאונד ולהגיד תודה שאת תקופת ההתגברות אני אעשה עוד לפני שהוא מגיע חזרה? תודה לכם אנשים טובים ומבינים
היי, פעם ראשונה שלי פה אבל נראה לי שתוכלו לעזור: החבר שלי (מזה שנה+) כבר 5 חודשים במזרח וחוזר עוד חודש וקצת. כדי לחזוך שאלות: לא הצטרפתי אליו כי הייתי עוד בצבא כשהוא טס ואין לי כסף. אחרי שלא הצלחנו להחליט להפרד, בשדה התעופה החלטנו לא להחליט. 3 חודשים ראשונים דיברנו על בסיס של פעם או פעמיים בשבוע. בחדשיים האחרונים דיברנו סך הכל 3 פעמים. גם בפעמים הבודדות האלה לא הצלחנו להחליט לחתוך למרות שברור לשנינו- שזה לא עובד. הוא לא מספיק רגיש כדי לומר שהוא מתגעגע ואני רגישה מידי כדי לא לשמוע את זה. אז שלחתי אי מייל שמבחינתי הוא חופשי ממני. מאז דיברנו עוד פעם אחת, וגם באי מיילים שלנו לא ניכר שנפרדנו. אני יצאתי עם כמה בחורים אבל לא נתתי לשום דבר רציני להתפתח כי עמוק בפנים אני עדיין מחכה לו, והוא- טוב אין לי באמת מושג מה הוא עושה ועם מי. המשפחה שלו ואני קרובים מאוד. איתם הוא לא יוצר קשר בכלל וכך הם ניזונים ממעט הקשר הטלפוני שלו איתי כדי לדעת שהוא בסדר. כמובן שלא היה לי לב לספר להם. ושאלותיי אליכם: 1) מה דעתכם באופן כללי 2) האם להמשיך לשמור על הקשר עם משפחתו? (הם הזמינו אותי לראש השנה...) 3) להמשיך לחכות? יש למה? לקחת ימי חופש כשהוא חוזר ולחכות לו בנתב"ג בוכייה ונרגשת? או שמא להמשיך הלאה, לתפוס איזה ריבאונד ולהגיד תודה שאת תקופת ההתגברות אני אעשה עוד לפני שהוא מגיע חזרה? תודה לכם אנשים טובים ומבינים
