מבקשת גם התייעצות

[טוש10]

מבקשת גם התייעצות../images/Emo4.gif

להזכירכן בקצרה, בהריון הקודם שלי הייתי עם תאומים ועברתי לידה מוקדמת בשבוע 23+ עקב פתיחה ומחיקת צוואר ללא צירים. כיום אני בשבוע 18+3 אחרי תפר צווארי. תכננתי להיכנס לשמירת הריון (החלטה עצמית שלי ושל בעלי-ללא פקודה מהרופא) החל מהשבוע. אבל גם הרופאה בקופה וגם הרופא הפרטי חושבים שפסיכולוגית זה לא יעשה לי טוב ואני יישתגע בבית. הם אומרים שהתפר אמור לפתור את הבעיה, מה גם שעכשיו זה עובר יחיד וההריון יותר פשוט. יש לי את האפשרות בעצמי להחליט מה לעשות כיוון שאני עובדת בעסק המשפחתי עם הורי ובעלי וכולם תומכים בי שאני יעבוד כמה שפחות מה אצן אומרות להיכנס לשמירה על אך מה שהרופאים אומרים כי אין להיות זהיר מדי או להמשיך ללכת לעבודה? אני לא רוצה להגיע למצב של צירים ואז להיכנס לשמירה- אני מעדיפה למנוע את המצב. מצד שני אני יודעת שאחרי שבוע בבית אני יישתגע וייתפס על הקירות- אבל אם זה למטרה טובה אז אולי כן? מבולבלת לא יודעת מה לעשות !

 

[אםדניאל]

לא יודעת מה לענות לך

אני גם יצאתי לשמירה יזומה כדי למנוע צירים, הייתי בבית לא עבדתי עשיתי דברים קלים. והנה אני עם צירים בשמירה יותר רצינית.... מצד שני אם הייתי עובדת זה בטח היה קורה קודם. מאחר שאת עובדת בעסק משפחתי, אולי תורידי קצב בעבודה (פחות שעות וכו') ותראי מה קורה הלאה. מאחלת לכולנו לידות טובות במועדן.

 

[סאלי33]

מנסיון של חודש שמירה בינתיים...|בנד

זה לא כל כך נורא. אומנם אצלי הרופא המליץ על שמירה לאור העבר...את מכירה את ההיסטוריה שלי שבוע 22 לידה מוקדמת. אז נכון שלר הייתי צריכה לקחת את ההחלטה בעצמי אבל בהחלט רציתי כבר להכנס לשמירה כי הלחיץ אותי להסתובב לאור העבר. לא יודעת מה יהיה הפעם אבל לפחות אני יודעת שאני עושה את המקסימום שאני יכולה... השבוע הראשון של השמירה הוא קשה לשנות קצב ולהתנתק מהיומיום הצפוף שהיה קושם אבל לאט לאט מתרגלים ומפתחים שגרה שאפילו מתחילה להיות קצת נעימה בעצלנות שלה לעיתים. אם רק ימשיך ככה ללא ביות טפו טפו אני מוכנה לעוד הרבה שבועות כאלו. אולי תנסי לבדוק אם את יכולה לעבוד מהבית כמה שעות בכל יום ולהיות בשמירה חלקית משבוע 20 ועד 32 שאלו הם השבועות הקריטיים. אם לא נאמר לך להכנס לשמירה את גם לא חייבת לשכב כל היום אבל לנסות לנוח כמה שיותר ולא להתרוצץ בחוץ. מקווה שעזרתי ובמידה שתחליטי כן אני אשמח לצייד אותך ברעיונות נוספים להעברת הזמן.

 

[סמויה בערך]

היי טוש10

אנחנו באותה סירה אבל אני החלטתי בשביל כולם, מה-1.9.06 נכנסתי לשמירה בבית ולא איכפת לי מכלום אני עצמאית אז מצבי הרבה יותר קשה כי אין לי מי שמגבה אותי ויש הרבה חורים לסגור העברתי את כל המשרד הביתה ואני מנסה לסגור קצוות ולא מקבלת לקוחות חדשים. אז נכון שמבחינה כלכלית המצב חרא והבית נופל על בעלי, אבל.........המטרה חשובה יותר מהכל והפעם לא יהיו לי תירוצים שהלידה המוקדמת התחילה בגלל שלא נחתי או שבישלתי או השד יודע מה. אני מעדיפה "להשתגע" חודשים בבית ולטפס על קירות, מאשר להתמוטט ולהתפרק פיזית ונפשית שנים אחר כך על אובדן ילד נוסף ולו רק מהספק הלידה אירעה בגללי !. הפעם את ההריון הזה אני אעבור ואגיע לפחות לשבוע 32 ולא איכפת לי איך ועל חשבון מה !!!!! אבל זאת רק דעתי ורק את יודעת מה טוב בשבילך ובשביל בין זוגך

 

[efrati30]

שלום לך טוש

בהריון הראשון שלי , הגעתי לבית חולים עם מחיקת צוואר הרחם בשבוע 24 ללא צירים "החזקתי" מעמד בערך שבועים וחצי עד שקיבלתי צירים ואז התפתחה לידה . בהריון השני ללא תפירת צוואר הרחם הגעתי לבית חולים עם מחיקה של צוואר הרחם בשבוע 23 ועם צירים , לא הייתי בשמירה, לא הורו לי על שמירה , לכן, מנסיוני, אם יש לך אפשרות גם ללא אישור של הרופא להיות בשמירה - עשי זאת!!! בהצלחה , וכן , גם אם "תשבי" בבית זה למטרה הכי טובה שיש (תאמיני לי יותר כשהילד\ה יהיה בידיים שלך

) אז מחזיקה אצבעות להמשך הריון תקין וארוךךךךךךךך גמר חתימה טובה אפרת

 

[עתליה3 המקורית]

תתפלאי עד כמה הכל עניין של מחשבה

אם את עושה עבודה עם עצמך, ומתכננת מראש איך תעסיקי את עצמך בבית, ומשננת היטב למה זה חשוב - המימד של "טיפוס על הקירות" נעשה הרבה יותר מינורי. נכון שזה אף פעם לא קל להיות כל היום בבית, במיוחד למי שרגילה להיות פעילה ועסוקה, אבל כמו שנאמר לך - המטרה מצדיקה את האמצעים (שלא לדבר על זה שאת יכולה להיות עסוקה ופעילה גם כשאת לא זזה מהמיטה). אני לא הייתי לוקחת שום סיכון, גם אם כל הרופאים שבעולם היו מנסים להרגיע אותי, כי אחרי הכל, זה ההריון שלי והלב שלי שיישבר אם חו"ח יקרה משהו, והרגשות אשם שלי שאני אצטרך לחיות איתם את שארית ימיי... אז בקיצור, רק כדי לדעת שלא פספסת אף V שיש בספר ב"איך לשמור הכי טוב על התינוק שלי" הייתי בכ"ז נכנסת לשמירה. מאחלת לך המון המון

ורק שייגמר במועד ובידיים מלאות כל טוב.

עתליה

 

[happy]

אישית לא יודעת אם היתי נכנסת לשמירה

בבית אבל מורידה הילוך. עובדת חצי יום. נחה צהריים, לא נלחצת. לדעתי אם את יכולה לעבוד חצי משרה אז כדאי ותראי איך ההריון מתקדם. למרות שממרומי השבוע ה 33 שאני מתפתה לומר לך לכי על שמירת הריון אני פשוט מתה לשכב כל היום עד הלידה.

 

[1ויוי]

הייתי בדיוק במצבך

לידה מוקדמת של תאומים בשבוע 22+ . הריון אחריו עובר יחיד (ללא תפר צווארי) הרופא טען שמכיוון שמדובר בעובר אחד אין שום טעם לשמירה . אני התעקשתי ובלי לחכות לאישורים ממנו התפטרתי מהעבודה (אז אם את עובדת בעסק המשפחתי בעיה אחת כבר נחסכה לך) . הכנסתי את עצמי למיטה מהרגע שהיו 2 פסים על הסטיק (יש שיאמרו הגזימה אבל זה היה הריון מאד יקר , הריון התאומים היה מטיפולי IVF ואחריו שנה שלמה של שליליים שבסופם ספונטני בהפתעה ) רציתי לדעת שאני עשיתי הכללל. שכבתי עד שבוע 35 , קמתי רק לשירותים ואמבטיה , אפילו ארוחות למיטה . בשבוע 35 החלטתי שאפשר לקום כי גם בבית חולים כבר לא עוצרים לידה בשלב זה . יומיים אחרי שקמתי - ילדתי . מה שבעיני הוא הוכחה ניצחת שהשמירה עשתה את כל ההבדל ושאם הייתי קמה מוקדם יותר הכל היה יכול להגמר בעוד אסון . לאחר שיחה עם הרופא שלי בנושא ומכיוון שגם שבוע 35 מוגדר לידה מוקדמת אין ספק שבהריון מס' 3 הוא יאשר לי שכיבה. אגב אולי זה קל להגיד היום אחרי שנתיים אבל השמירה היתה בכלל לא רעה , אם מתארגנים עם עיתונים , סרטים , לפ טופ למי שיש בהחלט ניתן לשרוד.

 

[מיקימורי]

כדאי להוריד הילוך

אפילו רק בשביל להיות יותר רגועה ופחות עייפה, אבל לא הייתי קופצת ישר לשמירה, כי זה באמת לא קל. בכל מקרה, מאחר ואת עובדת בעסק המשפחתי, את תמיד יכולה לשנות את דעתך לפה או לפה... בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!

 

[אמאאור]

בהריון הקודם הייתי בשמירה רפואית

ובהחלט השתגעתי חלק גדול מהזמן. לא יודעת אם הייתי מחליטה מרצוני החופשי על שמירה מלאה, אבל בהחלט הייתי מורידה הילוך. האם את יכולה לרדת לחצי משרה? לעבוד חלקית מהבית? לפעמים גם זהירות יתר מובילה למתח נפשי.

 

[טוש10]

תודה על כל העצות

נראה לי שאני יפחית את העבודה ל 3 שעות החודש ואולי מחודש הבא הפסקה מוחלטת, הרופאה מהקופה לא המליצה לי לעבור לשמירה היא טוענת שפסיכולוגית זה לא יעשה לי טוב ואני ישתגע. לטענתה אם עברתי תפר צווארי נקטנו מספיק באמצעי זהירות, אבל המליצה להפחית את השעות. אני ישתדל לעשות את המינימום בעבודה רק לצאת להתאורר. יש לי רגשי אשם שאולי זה לא מספיק וכדי להפסיק לגמרי עדיין.

 

[מיקימורי]

הכי חשוב שתלכי עם מה שאת מרגישה

אבל אל תשכחי לשמור גם על עצמך!

 

[טוש3]

אולי פשוט להפחית בשעות העבודה, לצאת

לקצת זמן מהבית להתאוורר, אבל לא לעבוד קשה מידי ולנוח הרבה. נראה לי פשרה.