מבקשת הכוונה

מבקשת הכוונה

אני נפגשת כבר כמה חודשים עם מישהו, כאשר עד עכשיו הגדרנו את הקשר כ'לא מחייב'. בסוף השבוע האחרון החלטנו שאנחנו רוצים לנסות לבנות זוגיות, ושנינו התוודנו על כך שאנחנו אוהבים. אני רווקה פלוס ילדה בת חמש, והוא גרוש ללא ילדים ולשנינו יש עבר די גרוע מבחינת מערכות יחסים, ואני (ויודעת שגם הוא) די בלחץ מהרעיון של זוגיות אבל רוצה מאוד לנסות. כרגע אנחנו נפגשים אחת לשבוע, בעיקר כי הוא מאוד עסוק (לומד ועובד). לי זה נראה קצת מעט בשביל לבנות זוגיות, אבל מצד שני אולי זה עוד מוקדם מדי בשביל להעלות את הנושא. אני חוששת ללחוץ יותר מדי, כי זה יכול להרוג את הקשר עוד לפני שמתחילים, ויש לי היסטוריה טובה של הריגת קשרים. אני מעולה בלהכניס את עצמי לסרטים של 'הוא מתחרט' או 'למה הוא לא רוצה יותר?' ורק עברו כמה ימים מאז שהחלטנו ללכת על זוגיות....אני מאוד לא רוצה להרוס את הסיכוי של הקשר הזה. איך אני מצליחה לשים בצד את הפחדים והחששות שלי ולזרום עם מה שקורה? אם צריך עוד נתונים, אשמח לתת.
 

שזמ

New member
ניסית לשאול אותו? לדבר איתו?

איך הוא רואה (אם בכלל) את קידום היחסים?
 
כן, שאלתי

הוא אומר שהוא לא יודע להגדיר כרגע. שנתחיל ונראה לאן הדברים הולכים...
 
כמה מילים על זרימה ומעבר

ברוכה הבאה
קראתי לפני שעה בערך את הודעתך ומודה התלבטתי מהיכן להתחיל. מראש חשוב לי להבהיר לך שבמסגרת הורטואלית הזאת אין אפשרות להגיע לעומק לשינוי דפוסי מחשבה ובטח לא דפוסי התנהגות. בואי נתחיל לזרום: מי את אדרת חדשה רוצה להיות בזוגיות? מזמינה אותך לעצום עיניים לנסות לראות איך את מתנהלת בזוגיות? תשתמשי הכל חמשת החושים. אם מתאים לך שתפי אותנו ומשם נמשיך לזרום:)
 
תודה

חשוב לי גם להגיד שברורות לי מגבלות המדיה. לא מצפה לעשות כאן את שינויי המחשבה וכו' אלא עם עצמי בבית ואולי כאן לקבל הכוונה. חשוב לי גם לציין שאני מרגישה שכיום אני באה לזוגיות ממקום אחר. אם פעם הזוגיות מבחינתי היתה אישור שאני בסדר, והנה מישהו רוצה להיות איתי, אז כיום זה ממש לא ככה. אני לא צריכה אישור חיצוני למי שאני ולמה אני שווה, והזוגיות באה להוסיף על הקיים כי פשוט יותר כיף (לפעמים) בשניים
הבעיה היא שאני מרגישה שדפוסי התנהגות שלי מהעבר, שכבר ממש לא מתאימים לי, צצים ועולים. אם פעם הייתי נאחזת בזוגיות (כי היא היתה בשבילי אישור או מכל סיבה אחרת) אז היום אני לא מרגישה צורך להאחז בה, אלא רוצה לשמוח בה כפי שהיא. אני אותה אדרת איתה ובלעדיה ואין לי רצון להאחז, רק שהדפוס עולה אוטומטית. אז איך אני מתנהלת בזוגיות כיום קשה לי לדעת כי אני עוד לא ממש שם. אני יודעת איך אני רוצה להתנהל....אז אני אענה על זה. בזוגיות שלי אני נמצאת עם בן הזוג שלי, אנחנו נהנים ביחד מבלים ויוצאים מדי פעם או שנשארים בבית, מארחים לפעמים. אבל העיקר הוא מה שיש בינינו - חברות, שיתוף, אהבה. בהתנהלות שלי אני בוחרת להיות איתו, בוחנת את מערכת היחסים שלי ואיפה הייתי רוצה לשפר (את המערכת, לא אותו!! לא מאמינה בלשנות אנשים אחרים), מתייחסת להעדפות שלו לגבי הזוגיות שלנו תוך כדי מתן מקום גם לאלה שלי, ומתוך הרגשה של יצירת משהו ביחד ומתוך הידיעה הפנימית שאם אני מוותרת על משהו אני עושה את זה בלב שלם ולא מתוך חשש שאחרת הוא יקום וילך. עוד משהו? או שאני בכלל לא בכיוון של מה ששאלת...
 
מאד מאד בכיוון ../images/Emo140.gif

בכיוון ששאלתי ובכיוון שלך עם עצמך
העלית שתי נקודות מרכזיות: לחיות מתוך שימחה. ואמונה בעצמך. שתי נקודות שמציעה לך להיאחז בהם ברגעי התלבטות. לחיות ולעשות מתוך שימחה. ולהאמין במי שאת. מניסיון אישי זה פשוט עובד
מלאן איחולים להצלחה בדרכם הזוגית.
 
למעלה