מבקשת הנחיה...

[סיאמית]

מבקשת הנחיה...

בחורה אותה אני מכירה באופן שטחי למדי ממקום העבודה שלי, איבדה תינוק בשבוע ה-39 להריונה. הזעזוע והצער שלי גדולים מאוד. אני מבקשת מכן להנחות אותי כיצד להתנהג. אני לא רוצה להתעלם ממה שקרה כאשר היא תחזור לעבודה ומצד שני... לא רוצה לפלוש או להכאיב. אני מתנצלת מראש אם השאלה הזו מכאיבה למישהי מכן, אין לי את מי לשאול ולאן לפנות בעניין הזה ואני מחבקת את כולכן.

 

[זוהרה מצליחה החודש]

רק מנקודת מבטי

תבדקו איתה מה נוח לה. לפעמים חיבוק קטן של חמלה עושה את כל העבודה. הרצון הטבעי של כולנו במצב כזה הוא שקודם כל לנו יהיה נוח.... שהיא תחזור מהר לשיגרה ואנחנו גם נוכל להפסיק לצקצק בלשוננו. פרגנו לה את תקופת האבל אם היא זקוקה לה. הניחו לה אם היא מבקשת. אני מניחה ששניים שלושה אנשים יהיה לה יותר קל לשתף. לא להגיד משפטים כמו "יהיה לך ילד אחר"..."הייתם צריכים לעשות ככה וככה, ואז זה לא היה קורה"...""יש לך ילד אחר בבית" וכו´. ואין ממש כללים, אלא להיות קשובים ואמפתיים. זוהרה

 

[סיאמית]

תודה לך...

 

[sivanori]

מנקודת מבטי

אני ביקשתי מאחד החברים שידאג שאף אחד לא יגיד לי מזל טוב ושאף אחד לא ידבר איתי על זה. מספיק כואב לי לבד בלי שאף אחד ידרוך עלי פעם בשעה. אולי זה שירות שתוכלי לתת לה. לי גם היה טוב שהתנהגו איתי רגיל - צחוקים, ארוחת צהרים, סרטים, בתי קפה, רגיל. הכל חוץ מתינוקות (מזל שהאנשים שאני עובדת איתם לא היו אז בקטע ...). אמנם אני לא הייתי "רגיל", אבל זה שאנשים מסביב עשו כאילו, זה עזר לי מאד. בגדול - לא לדבר על זה, לא להזכיר את זה. היא זוכרת לבד. תאמיני לי. ואישית אליך - כל הכבוד לך ! ההבנה והרצון להקל ראויים לציון. זה בהחלט המקום להתייעץ. סיון

 

[פילה סגולה]

דעתי בנושא

כמובן שאין בעיה שאת מתייעצת איתנו, זה המקום. העצות מאוד כלליות, כי אני לא מכירה את הבחורה וזה מאוד אישי. יש כאלה שלא רוצות להזכיר את הנושא ויש כאלה שרוצות לדבר רק על זה (כמוני, בתקופה מסויימת). בכל אופן אני מציעה לנסות ולהיות רגישים ואם אפשר פשוט להגיד לה (או לכתוב, אם זה יותר פשוט) שאת יודעת שאין דברים שיכולים לנחם ולהקל ושאין לך מילים חכמות לזמן כזה, אבל שתדע שאת שם בשבילה ואם היא רוצה לדבר איתך, תמיד תהיי מוכנה להקשיב. אני מבינה שהיא עמיתה לעבודה שלא מאוד מאוד קרובה אליך אז פשוט תנסי לראות לאיזה כיוון היא מושכת ולכי איתה. לפי החוק, מגיעה לה חופשת לידה ואם היא מחליטה לחזור עכשיו לעבודה אולי היא מעדיפה לחזור לשיגרה וצריך לכבד את זה. אם את רוצה אולי תקני לה משהו קטן של תשומת לב, אבל לא משהו שקשור ללידה באיזה אופן (לי למשל חברה עם המון כוונות טובות, שיודעת שאני חולת ספרים קנתה ספר שהומלץ לה ורק לא שמה לב שזה ספר על מחלקת יולדות...אני בחורה עם חוש הומור שחור ביותר אז אותי זה דווקא הצחיק, אבל היא רצתה לקבור את עצמה.) בקיצור, ספר על עולמות רחוקים או איזה דיסק. בהצלחה ואני בטוחה שעצם השאלה שלך כבר מראה שאת רגישה מספיק לנושא פילה סגולה

 

[סיאמית]

תודה לשתיכן ../images/Emo39.gif

יכול להיות שבאמת אכתוב לה... כי למרות שזה מוצא שהוא קל גם עבורי (ואני כבר מרגישה אשמה שאני קופצת על כך במוצאת שלל רב) נראה לי שכך היא גם לא תאלץ להגיב און-ליין על הניסיון המגושם שלי להראות לה שבשבילי, זה לא סתם מה שקרה לה ו...שלמרות שאנחנו בקטע של "אהלן-אהלן" במעלית ולא הרבה יותר מזה, אני מתאבלת בדרכי, איתה. שוב, תודה על ההתיחסות. ואת צודקת גם בזה, פילה סגולה יקרה כי גם לכן אין לי אף מילה חכמה לומר. איתכן - אפרת.

 

[תמיד איתנו]

לסיאמית...../images/Emo140.gif

לדעתי את ממש חברה טובה! כל הכבוד על ההשקעה והחשיבה על חברתך העוברת תקופה קשה ביותר מבחינה רגשית. לאבד ילד בשבוע 39 זה ממש טראומה לזוג ההורים, ואכן קשה מאד למצוא את המילים הנכונות... מחזק את דברי הנשים שכתבו לך, והכי חשוב שתהיי אמיתית, כנה ו"תיזרמי" עם הרגשות שלך. כל התנהגות של חברתך הינה לגיטימית בתקופה הקרובה ואף מעבר לכך... היא איבדה ילד וזה אומר הכל! מחזק אותך ושוב, הלוואי שרבים היו משקיעים כמותך... ממני, תמיד איתנו.

 

[סיאמית]

תמיד איתנו יקרה, תודה!

אימצתי את העצה של הפילה הסגולה ומסרתי לה מיכתב קצר ממני דרך חברה משותפת. עשרות טיוטות עד שהגעתי לניסוח שהיה מספיק עדין ואישי, בלי לפלוש. תודה-תודה-תודה! תמיד איתכן - אפרת.

 

[תמיד איתנו]

לסיאמית... אני ../images/Emo66.gif

 

[סיאמית]

התנצלויות אין ספור!!! ../images/Emo9.gif

ראיתי את התיקון רק עכשיו... סורי! שטחי מצידי לחשוב עליך באופן אוטומטי בתור בת למרות שכתבת פעמיים "מחזק" ואפילו לא שמתי לב אלא המוח המצולק שלי הוסיף לך את ה"ת" אפילו בלי לשאול... קבל

+

...