מבקשת התייעצות דחופה
שלום
בני עוד שלושה שבועות בין שנתיים. הבאנו אותו ארצה בגיל 1.5 מרוסייה ( אחרי תהליך אימוץ מפרך). נכנס לגן לפני כחודשיים בערך לאחר תקופת הסתגלות איתי בבית. הוא הולך לגן ברצון ולעיתים אף לא רוצה לעזוב בסוף היום ( נשאר בגן עד 12:30 ואז אני אוספת אותו). הוא עדיין לא מדבר אך מבין כל מה שאומרים לו ואומר הבהרות בודדות. מזה מספר ימים שהוא קוטר ללא הפסקה וזה מאוד מקשה עלי ועל בעלי. מהרגע שהוא קם בבוקר או משנת הצהריים הוא כל הזמן מקטר ובוכה ללא הפסקה ואני לא מצליחה להבין מה הוא רוצה ולמה הוא עצבני כל כך. הוא נוטה גם תוך כדי הקיטורים כשאני שואלת אותו מה הוא רוצה להתעצבן ולהשליך את הבקבוק שלו על הריצפה לדוגמה או לנסות לסטור לי או לבעלי. אנחנו מנסים לחזק אותו חייבות על כל דבר טוב שעושה . כמו כן עד היום היה מתעורר בבקרים ב שש שש וחצי ובימים האחרונים בשעה חמש בבוקר הוא כבר ער.
אני לא מצליחה להבין מה מטריד אותו ומציק לו וזה מתסכל אותי וגם הוא מתסוכל מזה שאני לא מבינה מה הוא רוצה ונשבר לי הלב. יש רגעים שאני מרגישה שמרוב ייאוש עוד שנייה אני תולשת את השערות של עצמי זה קשה. יש לנו הפנייה להתפתחות הילד בגלל הדיבור אבל בימים האחרונים כל ההתנהגות הכללית החריפה מאוד
האם תוכלו להפנות אותי לפסיכולוג ילדים מומחה ( לא איכפת לי באופן פרטי) רצוי מאיזור השרון. המלצות מה לעשות בינתיים?
שלום
בני עוד שלושה שבועות בין שנתיים. הבאנו אותו ארצה בגיל 1.5 מרוסייה ( אחרי תהליך אימוץ מפרך). נכנס לגן לפני כחודשיים בערך לאחר תקופת הסתגלות איתי בבית. הוא הולך לגן ברצון ולעיתים אף לא רוצה לעזוב בסוף היום ( נשאר בגן עד 12:30 ואז אני אוספת אותו). הוא עדיין לא מדבר אך מבין כל מה שאומרים לו ואומר הבהרות בודדות. מזה מספר ימים שהוא קוטר ללא הפסקה וזה מאוד מקשה עלי ועל בעלי. מהרגע שהוא קם בבוקר או משנת הצהריים הוא כל הזמן מקטר ובוכה ללא הפסקה ואני לא מצליחה להבין מה הוא רוצה ולמה הוא עצבני כל כך. הוא נוטה גם תוך כדי הקיטורים כשאני שואלת אותו מה הוא רוצה להתעצבן ולהשליך את הבקבוק שלו על הריצפה לדוגמה או לנסות לסטור לי או לבעלי. אנחנו מנסים לחזק אותו חייבות על כל דבר טוב שעושה . כמו כן עד היום היה מתעורר בבקרים ב שש שש וחצי ובימים האחרונים בשעה חמש בבוקר הוא כבר ער.
אני לא מצליחה להבין מה מטריד אותו ומציק לו וזה מתסכל אותי וגם הוא מתסוכל מזה שאני לא מבינה מה הוא רוצה ונשבר לי הלב. יש רגעים שאני מרגישה שמרוב ייאוש עוד שנייה אני תולשת את השערות של עצמי זה קשה. יש לנו הפנייה להתפתחות הילד בגלל הדיבור אבל בימים האחרונים כל ההתנהגות הכללית החריפה מאוד
האם תוכלו להפנות אותי לפסיכולוג ילדים מומחה ( לא איכפת לי באופן פרטי) רצוי מאיזור השרון. המלצות מה לעשות בינתיים?