דברים שרואים מכאן לא רואים משם
ברוכה הבאה, אני אנסה להסביר מנקודת מבטי, שאלה ממה זה נובע?
1. סביבת עבודה לחוצה ודלת משאבים (יוצר הרבה סיטאוציות של חיפוש אשמים בסיטואציה בלתי אפשרית מראש בהרבה מחלקות)
2. סביבת עבודה נשית , שבה מתקיימת אבולציה מקצועית מאחיות "של פעם" לאחיות אקדמיות.
3. מערכת היררכאית ומסועפת שיוצרת מאבקי כוח. (בדומה למערכות אחרות ציבוריות בעיקר).
4. לגביי לימודים - למדתי במסלול הגנרי ה4 שנתי לא בהסבה מניחה שיש הרבה הבדל התנהגותי בין התוכניות, ובכל זאת הנושא קיים ושונה מאד ממסגרות ההעסקה. אבל ההירכיה על הסטודנטים היא ברורה.
לגביי שכיחות? אין לי סטטיסטיקה, אני חושבת שזה מאד שכיח שתחילת הדרך במקצוע דורשת הוכחה עצמית ומאבקים של התברגות וגם שמירה על סטטוס כל הזמן ולוודא שאתה מוערך.. קורה ככל הנראה בכל תחום.
הנושא המהותי לדעתי האישית , הוא עניין עבודת המשמרות , פלוס עבודת משמרות בכל ימות השנה , וסביב הנושא הזה יש הרבה מתחים (חופשות וסידור עבודה) , לאחראי/ת על סידור העבודה יש השפעה מכרעת על איך יראה השילוב בין חייך כעובדת לחייך הפרטיים, זו הנקודה השוחקת ביותר בעיני בסיעוד - בבתי חולים (או כל מסגרת שעובדים בה במשמרות לצורך העניין).
יש עניין של היכן משבצים בתוך המסגרת הכוללת של בית החולים ויכול להיות הבדל תהומי בין מחלקות שכנות,
אבל גם סביב החלוקה היום יומית, בתוך המחלקה "צד קל" , "צד קשה"
יש גם "מחנאות" לפעמים מחלקות נחצות באופן דיי קבוע מי עובד עם מי מתי.
ההתקדמות קשורה במרפקים וההשרדות גם. אני לא מכירה תחומים אחרים בצורה טובה מספיק , אבל אני מניחה שזה דומה במידה מסויימת.
אז אמרתי מה קשה, אבל יש הרבה יתרונות לעיסוק בסיעוד.
לעומת זאת נדמה לי, שהייתי מעדיפה להיות עו"ד.
