מבקשת עזרה

  • פותח הנושא DalS
  • פורסם בתאריך

DalS

New member
מבקשת עזרה

לחברי הפורום שלום אני פונה אליכם בקשר לאבא שלי, חולה סרטן בן 60. אבי הוא חולה סרטן המעי הגס. לפני כחמש שנים אובחן לראשונה כחולה וטופל באמצעות כימותרפיה וניתוח. באותה תקופה הרופאים העריכו את פרק הזמן שנותר לו לחיות כקצר אך אבי האמין שהוא ינצח את המחלה ואכן חל שיפור רב במצבו עד כדי חזרה לחיים נורמליים לחלוטין. לפני כשנה הסתבר שהמחלה חזרה ואבי שב לקבל טיפול כימותרפי. לפני כמספר שבועות החליט הרופא המטפל להפסיק את הכימותרפיה כי לדבריו אין לה השפעה עליו. כיום, אבא שלי נמצא במצב שבו הוא מתפקד בחיי היום יום אם כי באינטנסיביות פחותה. הוא ממשיך לעבוד במשרה מלאה בתפקיד בכיר, מבלה רבות עם הנכדים, יוצא לבלות וכד'. אולם, מצבו הנפשי התדרדר לאחרונה באופן משמעותי. הוא הפסיק להאמין שיש תקוה עבורו ומזכיר את המות לעיתים תכופות ולאחרונה אף דיבר על שימת קץ לחייו. הוא אומר שהוא השלים עם העובדה שהגיע לסוף הדרך. אני ובני המשפחה רוצים לעזור לו, גם במישור הרפואי וגם במישור הנפשי. אנחנו לא מקבלים את דעת הרופא שאין מה לעשות וכי חייו של אדם פעיל, תורם לחברה ומתפקד הגיעו נקודה שממנה נשקף רק המוות. פנינו כבר למספר רופאים נוספים שנתנו לנו תקוה ודרכי טיפול נוספות. אני מאמינה בקשר שבין גוף לנפש ורוצה להחזיר לאבא שלי את התקוה כדי שתהיה לו מוטיבציה להילחם על החיים שלו. חשבתי על טיפול פסיכולוגי אך הוא אינו מוכן לשתף פעולה בקשר לכך. חשבתי גם על קבוצת תמיכה או אולי להפגיש אותו עם חולה לשעבר ששרד את תחזיות הרופאים וכך אולי לגרום לאבא שלי לחזור ולהאמין שלא הכל אבוד. אבי עומד להתחיל בטיפול חדש בתרופה בשם Avastin ובשבוע הקרוב הוא יעבור בדיקה שביקש ממנו לעשות רופא אחר כדי לברר את האפשרות לניתוח להוצאת הגידולים. הייתי רוצה לשאול לשאול אתכם חברי הפורום, כיצד ניתן לשנות את הלך המחשבה של אבי כדי להחזיר אותו למסלול של לחימה על חייו? כל רעיון יתקבל בברכה. אשמח גם לקבל עצות רפואיות בנוגע לדרכי טיפול חדשות (קונבנציונליות או אלטרנטיביות) או רופאים מומחים אך כאמור, בעיקר אני מעוניינת לקבל כאלו שיעזרו לאבי במישור הנפשי. רציתי לשאול גם האם מישהו מכם מכיר את ה Avastin והאם ישנה דרך לרכוש את התרופה במחיר זול יותר מ 5000 דולר בחודש (כך מבקש הרופא שלו)?! אני זקוקה נואשות לעזרה. אני רואה את אבי דועך מולי, גם גופנית אבל גם נפשית ולא יודעת כיצד להגיע אליו. אני רוצה לתת לו תקוה ואיכות חיים. תודה לכולכם שקראתם.
 
כמה שאפשר

אתם נותנים לו המון, מקיפים אותו במשפחה אוהבת ודואגת ואכפתית. זה אולי נראה שהוא איבד תקווה אבל ממה שכתבת נראה שהוא לא איבד אותה, כי הוא עדיין עובד וממשיך לבלות אתכם ומצד שני מטפל בעצמו והולך לבדיקות ונפגש עם הרופאים. יכול להיות שהוא פשוט קצת התעייף מהמלחמה הזו, היא לא קלה ולפעמים אפילו כשיש משפחה תומכת כמו שלכם שמקיפה, מרגישים קצת לבד במערכה. אבל נראה לי שהוא עדיין לא הרים ידיים. מעבר לזה אני חושבת שגם אם במצבים מסויימים את לא מסכימה עם הדרך שהוא בוחר, את צריכה לכבד את הדרך שלו ולתת לו להרגיש שאת תומכת בו בכל מקרה. וזה משהו שיכול לתת לו המון כוח להמשיך. גלי
 

ויזיטור

New member
אנסה "לגעת באש"

נטית הלב של כולנו היא ללוות ,לעודד ולנסות לחזק. אבל,אולי,לעיתים,נכון לכבד, ולקבל ,וממקום מאוד אוהב לאפשר להיפרד. היו לי שני דודים,תאומים שחלו,כל אחד בעיתו, ביקש ללכת למנוחתו. ואולי נכון להגיד,תהיה חזק בהחלתתך,ואנחנו נהיה לצידך באהבה ללא תנאי.
 

lili the one

New member
../images/Emo24.gif

ניתן להבין כי לאביך נשבר קצת מכל המאבקים במיוחד לאחר שעבר טיפולים קשים כל כך. אבל נראה לי שהוא לא איבד תקווה אם הוא הולך לשמוע חוות דעת מרופאים אחרים ומוכן לנסות טיפולים אחרים. לדעתי הוא פשוט מנסה לעכל את "בשורת" הרופא שהפסיק לו את הכימותרפיה. כל שנותר לכם הוא להיות איתו, לבלות ולתמוך וכמובן לא להתייאש ולנסות למצוא את התרופה/טיפול שיעזור לו. מנסיון אני יודעת שזה מאוד קשה. אימי חלתה בסרטן הכבד לפני כ 12 שנים. הרופאים שניתחו אותה נתנו לה 6 שבועות לחיות ואכן כך היה. אך באותם 6 שבועות היינו איתה כל הזמן. יצאנו לבלות איתה ובעיקר היינו איתה. כמובן שבמקביל התרוצצנו אצל רופאים שונים לקבלת חוות דעת שניה, מה שלא עזר לצערי. כל שנותר לי הוא לחבקכם ולאחל המון הצלחה וכוחות בהמשך.
 
למעלה