מבקשת עצה. אולי אופירה או שחר דווקא?....

[גקימופיגסי]

מבקשת עצה. אולי אופירה או שחר דווקא?....

אולי עצה דתית/רוחנית/אמונית?
משהו של תרגול דתי?
אני נורא נורא במתח, בחרדה, בימים האחרונים סביב משהו מקצועי.
משהו שהעזתי לעשות ועכשיו אני מחכה לתשובות.
יש תפילה ב12 הצעדים "רצונך ייעשה ולא רצוני."
מנסה למלמל אותה מדי פעם.
הרבה זמן ניסיתי להתכונן לרגע הזה. ידעתי שאהיה במתח. אבל חשבתי שכבר תהיה לי יותר יכולת להרפות.
אני לא כל כך מצליחה לישון.
אני פתוחה למשהו דתי לחלוטין.
כמו גם למשהו לא דתי.
כל דבר שיכול לעזור...


המון המון תודה

 

[גקימופיגסי]

מוסיפה: שלמרות כל הנסיונות להרפות, יש לי את הפנטזיה

להצליח בגדול, באופן המיטבי, ואם לא אהיה כישלון.
בהיגיון אני יודעת שאם אקבל דחייה יש עוד אופציות, ואני אפילו יודעת שזה לא בהכרח יעיד על זה שמה שאני הגשתי לא טוב דיו, אלא יכול מכל מיני סיבות אחרות, אבל מבחינה נפשית כאילו כל היישות שלי תלויה עכשיו באישור של האנשים האלה אותי / את מה ששלחתי להם.....
לא יודעת איך להעביר מההיגיון אל הנפש...
ולזכור בנשמה שאני לא תלויה.
שמה שהם יגידו לא עושה אותי טובה.
ואני באמת יודעת שאני טובה, טובה מאוד אפילו במה שאני עושה ובמה שהגשתי להם, לכן הרשיתי לעצמי להגיש ממש ל"טופ", למקום הכי הכי שגם נחשב, וגם שאני רוצה אותו מסיבות ענייניות.
יש גם עניין כספי סביב זה, אבל אני לא חושבת שזה האישו המרכזי כרגע שמדיר שינה מעיניי.
כי כסף עבור זה יש סיכוי טוב שאשיג גם במקומות אחרים אם ידחו אותי פה, וגם אם אולי קצת פחות.
שוב תודה.

 

[גקימופיגסי]

ו... בבקשה אל תצחקו עלי...

הפנטזיה שלי שיגיע מייל או טלפון שבו יגידו לי שזה מדהים, שלא יכלו לישון כל הלילה מרוב התרגשות מהדבר ששלחתי, שרוצים להחתים אותי על חוזה עם המון כסף..... בקיצור, שאהיה מין גאון.
אני חייבת להוסיף, למי שכאן מכירה קצת את הרקע שלי עם הסיכולוגית עלק שהייתי אצלה 22 שנה.... הקשר הנוראי שהיה בינינו... היא די ציפתה ממני להיות גיבורה... והייתי עושה דברים שהיו לי מסוכנים, בלי להגן על עצמי, בלי כלים להתמודדות, כאילו בגלל שאני רציתי, אבל מה שבאמת רציתי היה שתאהב אותי, והיא אהבה אותי(עלק אהבה) וגם העריצה. ופחדתי שהיא תפסיק לאהוב אותי אם היא תפסיק להעריץ אותי.
כך שאני שומרת עוד בתוך עצמי את הצו שלה, ההוראה שלה אלי - להיות גיבורה, להצליח בגדול,את העיניים שלה שצריכות להעריץ אותי, ושבזה שאני נורא אצליח זאת תהיה גם הצלחה שלה כי זה יגיד איזה מטפלת נפלאה היא.
ועכשיו זאתצ פעם ראשונה שמאז הפרידה ממנה לפני כשלוש שנים אני עושה עבוןדה כזאת גדולה ומושקעת שאני מציעה החוצה. עבודה שהיא מעולה.
וכאילו, אם אני לא אצליח במקום שהכי נחשב עם החוזה שהכי נחשב אני אהיה אפס.
אני אהיה לא שווה.
ואז ההתעלמות שלה ממני בשנים האחרונות באמת מגיעה לי כי אני... כל מיני מילים שאני לא רוצה להגיד אבל אגיד בכל זאת "זבל אדם", אבק אדם וכולי וכולי, ולא הייתי ראויה לפסיכולוגיץ נפלאה כמוה וכל החרה הזה.
תודה שאתן כאן, כי רק עכשיו, כשאני חושבת על התגובות שלכן וכותבת את זה, אני מבינה חלק מעוצמת החרדה שלי.
ועדיין, כל מחשבה / עצה / מילת עידוד / הצעה לנוסח תפילה או כל דבר אחר שיבוא מתוך כוונה חיובית ובריאה, אקבל בהכרת תודה רבה מאוד מאוד.

 

[ayalabaor]

תגובה

חס וחלילה לצחוק.. ברור שיש כאן מצוקה
רק שלא יכולתי שלא לשים לב ששוב את משליכה את כל כולך על דבר אחד ותולה בו המון דברים ולא מצליחה להתייחס בענייניות לנושא. האם זו תבנית שחוזרת אצלך?

 

[גקימופיגסי]

אילה הי. תודה על האיכפתיות

ברור שזאת תבנית שחוזרת על עצמה, לכן ביקשתי עזרה איך להוריד מהשכל אל הרגש את הידיעה האחרת, שיש לי עוד אחופציות.
ואכן, זה עובד כרגע טפו טםו טפו, ועשיתי גם התייעצויות מקצועיות היום, ומחר אשב לכתוב תוכנית עבודה מעשית לאן לפנות אם אקבל כאן דחייה, וכבר מעכשיו מרגיה שההחלטה הזאת משפרת את מצב רוחי ואת ההרגשה שיש לי שליטה, ולו מסויימת, בדברים. תודה רבה

 

[אופירA]

להסכים להתבגר, להסכים להיות חסר אונים מול חוסר הוודאות

כל ילד קטן עובר את השלב של תאומות להורה, וכיוון שההורה נתפס ככל יכול עבורו, גם הוא שואף בדמיונו להיות כל יכול. בכל הגילאים, ובעיקר בגיל ההתבגרות, עובר האדם גם את שלב הנפרדות, בו הוא מפתח אני נפרד מן ההורה.
תמיד יהיה לנו בנפש הילד הקטן השואף להיות כל יכול, יחד עם המבוגר הנפרד היודע להתחבר למציאות. אנו צריכים להסכים להרגיש את האמביוולנטיות הזו בנפש, ולא לפחד ממנה, לא להישאב לילד הקטן, אבל להבין אותו ולהכיל את רצונו.

המבט שהפנינו החוצה, לאמא/למטפלת, אמור לעבור להיות מופנה פנימה, לאני הפנימי האמיתי והרצון האמיתי שלו.
כשהמורה לציור היה קורא לי "ליאונרדו דה-וינצ'י", חשבתי שאני הציירת הכי מופלאה בעולם כולו בכל הדורות. במשך השנים הבנתי שיש לי בהחלט פוטנציאל גבוה, אבל גם הרבה קשיים והרמה שלי בציור לא כל כך גבוהה כמו שחשבתי. ועם זאת, היא בהחלט טובה. זה נקרא להתבגר. להסכים להיות הצייר עם החסרונות שאני.
פעם חשבתי שאני הכי גאון בעולם. היום אני מבינה שזה היה הרצון הילדי. כן, יש לי איי קיו גבוה במידה רבה, אבל לא בשמיים. וזה מצוין להיות מי שאני, שאינה אחת מגאוני תבל (ועם כל הבעיות הרגשיות, המצב בכלל מפחית את הרמה הכללית...).

אנחנו צריכים לקבל את הילד הקטן, ובה בעת גם לההביל את השאיפות שלו, במטרה להפחית את החרדה (מפני אי התגשמותן). לא לתת להן כוח עלינו, לשוחח עם הרצון שהן יהיו האמת. לספר לו שקשה לשאת את אי הוודאות, אבל האמת היא שאנו יכולים להיות מאושרים גם במציאות אחרת, שבה לא יתגשמו השאיפות המסוימות שבדמיון שלנו.
אנו יכולים להביט ברגע, בייסורים של חוסר הידיעה והוודאות מה יהיה, ולהבין שיש לנו הסבלנות להניח לזמן לחלוף עד שיגיע הזמן שבו יש וודאות וידיעה. יש לנו הכוח לשאת את אי הידיעה. ואת כל זה צריך לשנן לעצמנו שוב ושוב.

חרדה, מתח - טוב לקחת בזמנים כאלה כדור הרגעה קל (למי שלא לוקח בקביעות כדורים כאלה).
תפילה? הטובה ביותר היא זו שמדברת מן הלב, עם כל המילים הקשות והכואבות, עם זעקה. לא למלמל מנטרות של קבוצות 12 הצעדים - אלו טובות בזמן רגיעה סביר יותר, לא בשיא הצער של המתח וחוסר הוודאות. הן טובות לתרגול, פחות טובות כגלגל הצלה.
זו דעתי וגישתי.

 

[גקימופיגסי]

אופירה, הרבה תודה

האמת שקצת היה לי קשה להזדהות. ולהיאחז הפעם בדברייך, אבל אני מאוד מאוד מאוד מודה לך על האיכפתיות ועל ההשקעה.

 

[כוכבית מצויה]

קודם כל מחזיקה לך אצבעות שתצליחי

מציעה לך בינתיים לנסות להסיח את הדעת מהנושא, לשקוע בסרט, צוזיקה, ספר, ספורט או כל מה שעושה לך את זה.
החיים אינם שחור ולבן, גם אם לא תצליחי במקום הזה, זה לא אומר שאת אפס ולא אומר שמה שהגשת לא טוב. זה רק אומר שלא הצלחת הפעם במקום הזה.
לא משנה אם תצליחי או לא אין לזה שום קשר למה שקרה עם הפסיכולוגית ולכך שהיא נתקה את הקשר. למעשה אני חושבת שהיא זו שלא ראויה להיות פסיכולוגית!

 

[מישהי1631]

בהצלחה רבה, גקימופסי!

מחזיקה לך אצבעות, אבל כמו שכתבו לך - לא לראות הכול בשחור או לבן. או לפי הקלישאה "לא לשים את כול הביצים בסל אחד".
גם אם לא יקבלו את עבודתך, זה בסדר, את מוכשרת ועשית את המיטב שאת יכולה.

 

[גקימופיגסי]

מישהי, נכון, הרבה הרבה תודה

ומחר אי הולכת לשבת לכתוב לי תכנון פעולות לאן לפםנות למקרה שאדחה... ממש סדר פעולות של מקום אחרי מקום... אני מרגישה שזה נותן לי תחושה של שליטה. לזכור שיש לי עוד אופציות. תודה רבה רבה

 

[גקימופיגסי]

כוכבית, התגובה שלך עשתה לי כל כך טוב,...

ממש ריככה לי את הלב הקפוץ.
תודה רבה רבה

 

[כוכבית מצויה]

ואיך את עכשיו?

 

[גקימופיגסי]

כוכבית, אני הרבה יותר טוב

זה היה גל של חרדה שיש לו סימוכין במציאות סך הכול.
בינתיים נכנסתי לקבוצה מקצועית והתייעצתי, והשבוע אני אשב להכין תוכנית אלטרנטיבית מעשית למקרה של דחייה, כך שאני מרגישה יותר שיש לי אופציות.
ומה שלומך את?...
אם את רוצה לספר לי, כאן או באישי......
תודה כוכבית, תודה רבה רבה

 

[כוכבית מצויה]

יופי שאת יותר טוב, מצויין שיש לך תוכנית מעשית

תמיד יש עוד אופציות.

אני בסדר, תודה ששאלת.

 

[גקימופיגסי]

כוכבית, תודה תודה

כן, כרגע יש עוד הרבה אופציות.... וכרגע מחכה עדיין לתשובה במקום המיטבי.
אני שמחה שאת בסדר.
תודה על הנשמתיות האכפתית