מבקשת עצה

[idv]

מבקשת עצה

שלום לכולכם, החברה הכי טובה שלי איבדה בערב שמחת תורה את אביה. היא בחורה בת 33, שמאד קשורה להורים. הם גרים קרוב אליה, מרחק של כמה רחובות, טלפונים ומפגשים על בסיס יומי. היא אישה חזקה, החברה שלי, אבל עכשיו היא מפורקת מן סתם. אין לי מושג מה לעשות כדי להקל עליה ולו בחלקיק של שניה את הכאב הזה. היא נשואה באושר, אימא לשתי קטנות ובהריון שלישי. בכל פעם שהבנות אינן, היא מתפרקת והלב נצבט בקרבי עד כאב. אני יודעת, שאין מה לעשות וגם הזמן לא ירפא את הפצע שנפער לה. אבל בכל זאת, יש למישהו רעיון איך להרים לה קצת את הראש? תודה , נטע

 

[yazi22]

מה היא אומרת?

 

[idv]

היא בעיקר מתלוננת (מן הסתם)

כמו שכתבתי בכותרת, החברה שלי בעיקר מתלוננת. מספרת עד כמה קשה לה, עד כמה הוא חסר בכל פעולה יומיומית פשוטה ומנסה לשדר חוזק, שיהיה בסדר. אבל היא מפורקת לחלוטין.

 

[יפית מן חדש]

עידו היקר,הכל מוכר,ואצל כולנו,מחלחל בנשמה..

אין מילים שיכולות לנחם!הזמן לא מרפא,ומשכיח,כי אם ההיפך הוא הנכון ככל שעובר הזמן הגעגועים מתגברים והולכים .אבל יש את אלה שנשארו וכן אנחנו גם כן נשארנו ואין מה לעשות חייבים לקחת את עצמינו בידים ולהמשיך את דרכינו אם אבר בגוף שלא מגליד,ומדמם בתוכינו.אין קשה מזה שאנחנו יודעים שיקירינו הלך ללא שוב ..החיים נמשכים ומה שאני עושה כך:אני במשך היום עסוקה אבל קבעתי לעצמי שעה ביום להקדיש למאורי שלי..היקר הזך והטהור הנחטף לי בחטף,ועלה שסערה למרומים.בשעה הזאת אני מספרת לו הכל ונזכרת בדברים היפים שעברנו יחד ..וכך יום יום וזה מרגיע אותי ממש מדברת אליו ועושה הכל שאין איש רואה אותי שלא יחשבו שהתחרפנתי . אני מאחלת לחברתך שתזכור תמיד את הימים היפיים שחווינו ביחד כל טוב והעתה רק שמחות בלב שמח ולהנציח את היקר מכל ... לתת תרומה לבית הכנסת לעלוי נשמתו לומר משניות לעילוי נשמתו ןרק להנציח אותו.....ממני יפית סבתא של מאור-ילד של אור ...

 

[לאונרדו האחת]

האם היא מאמינה בהישארות הנשמה?

המכונה גלגול נשמות.. אם כן..יש מה לעשות וכן האם היא נפרדה ממנו לפני מותו...תבליטי שזוהי דרכו של עולם ואת הטוב היחסי שמת בשיבה שיש לה משפחה שהיא המשך שלו..למעשה נראה לי שזה הכיוון (ואם התשובה היא כן למה שרשמתי למעלה...איעץ לגבי דבר מה נוסף

 

[יפית מן חדש]

לאונרדו האחת ,למה התכוון המשורר?הסבירי נמקי |

פרשני למה התכוונת לא ברור לי כתיבתך ..כי מאוד מענין אותי!..ממני יפית סבתא של מאור ילד של אור עוד מעט 8 חודשים מהחטיפה ,כאילו הזמן נעצר מאורי עדין בכיתה א צעיר לנצח..

 

[לאונרדו האחת]

לעלומים ותום, שנקטפו בטרם עת קשב יותר להשיב

ולהינחם. אין באמת נחמה ואף לא זו אשר שחתי אודותיה, האמונה, הידיעה אינה משנה לגעגוע.. אני אנסח זאת וארשום כך ברשותך מאוחר יותר כי זה לא ניתן על 'רגל אחת'...ואקדיש לכך זמן ואענה... סבתא יפית

. שאלת הבהרה: במונח 'חטיפה'...האם כוונתך הייתה מטאפורית למוות ולא הפשט אני מניחה...

 

[לאונרדו האחת]

תיקוני לשון:קשב=קשה../images/Emo3.gif

 

[יפית מן חדש]

לאונרדו האחת יקירתי מאור ילד של אור,נחטף

 

[יפית מן חדש]

סליחה ברח לי ההודעה..תפוז למה נחפזתה??

מאורי בן ה-7 היה ילד בריא לחלוטין פה ושם כאב גרון,שעול כמו כל ילד לא שונה מילד רגיל,וביום חמישי יום מר ,ואכזרי הלך לישון יחד עם אטחיו ,שחקו,צחקו כמו מנהגם של ילדים,ובשעה 1 אחרי חצות האבא התעורר למשמע ,חירחורים,וחשב שזאת התינוקת שהיתה מצוננת ניגש למיטתה ולא הכל כשורה,נכנס לחדר של הבנים ומאורי חירחר מיד הוציאו מהמיטה והילד היה ללא נשימה וללא דופק הוזמן "הצלה"וטיפול נמרץ אחרי כרבע שעה הוחזר דופק ונשימה הובהל לבית הרפואה מורדם ומונשם ולצערינו לפנות בוקר של יום שישי כ"ג אדר א קרסו כל המערכות ,ובשעה 11 בצהרי יום שישי מאורי נלחם אבל לא יכל ..ונחטף ילד יפהיפה עם המון שמחת חיים ילד זך וטהור ילד שלא חטא ,ובסערה עלה למרומים לנו נשאר פצע מדמם שלא מגליד כי עם ההיפך רק מדמם,וכואב ,ואמרו לנו הזמן מרפא!!!!הזמן ממש לא מרפא להיפך הגעגועים מטריפים ..לזה לא יקרא נחטף???ממני יפית סבתא של מאור ילד של אור ממענת להנחם

 

[לאונרדו האחת]

הזמן לא מרפא את האובדו!

האמיני לי האמיני לכל מי שחווה אובדן יש השלמה יש תהליכים הבנות אולי משמעות אך אובדן של ילד של אור בגוף חי הוא דבר שהדעת לא מנחת..כאבו לא ממש מגליד (כן ולא) ארשום זאת...בWORD, מה שדירתי עליו.... ואקדיש לכך מעט זמן..אני לא רוצה בחפיפניקיות

 

[לאונרדו האחת]

משהו שראיתי הבוקר בפורום

תקשור והתפתחות רוחנית... וקשור למה שאני מכוונת אליו לכך שהבטחתי לכתוב על אמונתי מתוך חוויות שאני חווה ואנשים ששותפים לחוויות דומות של חיים אחר המוות - מה שאני מעדיפה לכנות השארות הנשמה פה בתפוז

 

[לאונרדו האחת]

יפית יקרה,

ערוץ התקשור נפתח אצלי בעקבות, פניה בשאלת תקשור לחבר שמת בצבא עשרים שנה קודם לכן.. רציתי להשתמש במכתב שאלון בן שחר ז"ל, כתב מהצבא לשלי שהייתה ידידה רציתי להשתמש בטקסט לצורך עבודת אמנות.. זה היה התקשור השני בחיי..בראשון..עסקתי בשאלות על מסלול חיי..ולבטים.. והפעם עם חברות שמתקשרת..נפגשנו ואלון ענה וברך את הכוונה שבעשייתי זו, והזמין אותי לשוחח עמו ולשאול על העבודות והיצירות שעסקו בנושא שכול ואבדן, ומוות מתאונות מפיגועים, בצבא... קצת התבלבלתי..ושאלתי את חברתי מה עלי לעשות, לפנות לתקשור כל פעם שיש שאלה בליבי היא לימדה אותי טכניקה פשוטה וקלה של תקשור באמצעות אור עם נר...שואלים שאלה בכתיבה על דף..והתשובה מגיעה... וזה התחיל לזרום וכך נכנסתי לתהליך של שאלות ותשובות ועוד דברים... המרגש פה הוא שעשרים שנה חשתי שאלון מלווה אותי בדרכי..ושאני יכולה לדבר אליו מליבי והוא קשוב.. שכשאני מציירת הוא קרוב אלי ועוד.. היום אני יודעת שזה היה אמת..פשוט אכן היה שם. הנושא סבוך ולא ממש לכתיבה בפורום על רגל אחת אך יש ספרים רסים על תקשור סמתארים מסעות מרתקים של נפות.. שמתארים טכניקה ואופן חיבור שמביאים זאת טוב משאעשה אני פה.. אך ללא ספק נשמתו של אורי שהיה רך בשנים, היא נשמה ותיקה שבאה לזמן קצר ללמדכם דבר מה ותם תפקידה. ומשמבינים שאנו שבים ונפדשים בצבירים עם נשמות שאנו מכירים מעברנו הקרמתי למוות משקל שונה. אגב היהדות מאמינה בהשארות הנשמה..ולא רק היהדות ...

 

[לאונרדו האחת]

תיקון

הנושא סבוך ולא ממש לכתיבה בפורום על רגל אחת אך יש ספרים רסים=רבים על תקשור סמתארים= שמתארים מסעות מרתקים של נפות..=נפשות... שמתארים טכניקה ואופן חיבור שמביאים זאת טוב משאעשה אני פה..