מבקש להיות מכור לך לכל חיי
כל כך הרבה זמן מכירים ללא מראה פנים נגעתי בך עשרות פעמים נגעת בי גם רגשות מחוברים כמו נולדו לידה אחת פגעתי בך פגעת בי כל זה נסלח נמחק כעין הרף הרבה רגעים טובים הרבה לחצים אתה מרצונותייך אני מקיבעונותיי ניסינו להיפרד המון פעמים שתי ידיים לא יספיקו לתאר כמה ובכל פעם חזרנו זה לזה הגעגוע קרע אותנו לחתיכות החוסר יכולת לשוחח זה עם זה הביא מוות לנשמות שלנו והן כל כך כרוכות זו בזו את מיטבה להכיר אותי ואת כל חולשותיי יודעת היכן אפשר ללחוץ גם שניסיתי לבנות חומות מסביבי ולהתנגד לאהבה הזו שאני חש ידעת היכן למצוא את הפרצה ובעניין של שעות שוב חדרת ללבי כאילו כלום לא נאמר כמה דמעות ששנינו בכינו צעקנו זה על זה אמרנו מילים קשות ושום דבר לא מחק הוא המעיט במה שהלב יודע והחברה מסביב תוהה מרימה גבה לנוכח ההתרחשויות אלו שקרובים אלינו כבר לא מצליחים להבין חלקם מאס בנו ואנו בשלנו כמו מכשיר הנשמה אחד לשני מספקים אוויר והאוויר הוא מצרך כל כך יקר ואת בתוך הלב נטועה עמוק בשורשים ואין ביכולתי לקורע אותך או אותי ממך צעקו לעברנו זה מעוות זה לא אפשרי עובדה זה מתקיים כנגד כל דעה רווחת מה נכון? מה לא נכון? כבר עבר את השלב ואני כותב לך פה ללא ידיעתך ספק אם בכלל תקראי האהבה שלי אליך איננה נגמרת או מראה סימני גוויה נלחמתי ניסיתי להתנגד אבל זה שוב ושוב בא בגלים ושוטף אותי חזקה לזרועותיך ואני קורא אותך רואה אותך לא פיזית ורואה אותך הפרח של לבי אייך בלעדי את מתכווצת בדיוק כמוני ונעלמת לאיזו פינה חשוכה וכן אמרת לי לא מעט פעמים זה לא בריא לנו ושוב חזרת אליי כי הלא בריא הזה מצוי בעצמותינו ואולי זה עוד סיפור אהבה שסופו להסתיים בטרגדיה נוראית אבל קיבנימט אם זה מחזיק אותנו מעל המים למה זה כל כך רע? ויש לנו את רגעי הקסם הפרטיים שלנו אלו אותם רגעים בהם זו רק את ורק אני ושם ברגעים האלה האהבה שולטת אנחנו צוחקים זה מזה אנחנו משוחחים יכולים להעביר שבוע שלם בשיחות ויחד לגעת בכל שלבי האינטלגנציה האפשרים מהרדוד ביותר עד לשיא מין השלמה אחד של השני והצד היפה יותר היכולת שלהיות מסוגל לשתוק פשוט לשתוק ורק לשמוע נשימות הדבר הכי טהור עלי אדמות נשימה לא משקרת וברגעי השתיקה אני אומר לך נולדנו זה לזה והקשיים ברגעים האלו אינם מתקיימים לא לך ולא לי ואנחנו במין מעגל שכזה נעים בין היפה למכוער חוזר חלילה ומעל לכל האהבה ואולי זו לא אהבה היו גם שאמרו את זה סוג של התמכרות אולי? אבל את היא היחידה שבמילה אחת מצליחה לרגש אותי ולגרום לי לאבד את שווי המשקל ואם זו התמכרות אז אני מקבל עלי את הדין ומבקש להיות מכור לך לכל חיי
כל כך הרבה זמן מכירים ללא מראה פנים נגעתי בך עשרות פעמים נגעת בי גם רגשות מחוברים כמו נולדו לידה אחת פגעתי בך פגעת בי כל זה נסלח נמחק כעין הרף הרבה רגעים טובים הרבה לחצים אתה מרצונותייך אני מקיבעונותיי ניסינו להיפרד המון פעמים שתי ידיים לא יספיקו לתאר כמה ובכל פעם חזרנו זה לזה הגעגוע קרע אותנו לחתיכות החוסר יכולת לשוחח זה עם זה הביא מוות לנשמות שלנו והן כל כך כרוכות זו בזו את מיטבה להכיר אותי ואת כל חולשותיי יודעת היכן אפשר ללחוץ גם שניסיתי לבנות חומות מסביבי ולהתנגד לאהבה הזו שאני חש ידעת היכן למצוא את הפרצה ובעניין של שעות שוב חדרת ללבי כאילו כלום לא נאמר כמה דמעות ששנינו בכינו צעקנו זה על זה אמרנו מילים קשות ושום דבר לא מחק הוא המעיט במה שהלב יודע והחברה מסביב תוהה מרימה גבה לנוכח ההתרחשויות אלו שקרובים אלינו כבר לא מצליחים להבין חלקם מאס בנו ואנו בשלנו כמו מכשיר הנשמה אחד לשני מספקים אוויר והאוויר הוא מצרך כל כך יקר ואת בתוך הלב נטועה עמוק בשורשים ואין ביכולתי לקורע אותך או אותי ממך צעקו לעברנו זה מעוות זה לא אפשרי עובדה זה מתקיים כנגד כל דעה רווחת מה נכון? מה לא נכון? כבר עבר את השלב ואני כותב לך פה ללא ידיעתך ספק אם בכלל תקראי האהבה שלי אליך איננה נגמרת או מראה סימני גוויה נלחמתי ניסיתי להתנגד אבל זה שוב ושוב בא בגלים ושוטף אותי חזקה לזרועותיך ואני קורא אותך רואה אותך לא פיזית ורואה אותך הפרח של לבי אייך בלעדי את מתכווצת בדיוק כמוני ונעלמת לאיזו פינה חשוכה וכן אמרת לי לא מעט פעמים זה לא בריא לנו ושוב חזרת אליי כי הלא בריא הזה מצוי בעצמותינו ואולי זה עוד סיפור אהבה שסופו להסתיים בטרגדיה נוראית אבל קיבנימט אם זה מחזיק אותנו מעל המים למה זה כל כך רע? ויש לנו את רגעי הקסם הפרטיים שלנו אלו אותם רגעים בהם זו רק את ורק אני ושם ברגעים האלה האהבה שולטת אנחנו צוחקים זה מזה אנחנו משוחחים יכולים להעביר שבוע שלם בשיחות ויחד לגעת בכל שלבי האינטלגנציה האפשרים מהרדוד ביותר עד לשיא מין השלמה אחד של השני והצד היפה יותר היכולת שלהיות מסוגל לשתוק פשוט לשתוק ורק לשמוע נשימות הדבר הכי טהור עלי אדמות נשימה לא משקרת וברגעי השתיקה אני אומר לך נולדנו זה לזה והקשיים ברגעים האלו אינם מתקיימים לא לך ולא לי ואנחנו במין מעגל שכזה נעים בין היפה למכוער חוזר חלילה ומעל לכל האהבה ואולי זו לא אהבה היו גם שאמרו את זה סוג של התמכרות אולי? אבל את היא היחידה שבמילה אחת מצליחה לרגש אותי ולגרום לי לאבד את שווי המשקל ואם זו התמכרות אז אני מקבל עלי את הדין ומבקש להיות מכור לך לכל חיי