מבקש עזרה
וואו ... עזרתי אומץ ואני כותב לכם ... אני אשתדל לקצר ... אני בן 29 נשוי כבר שבע שנים + ילד בן שנתיים וחצי. אשתי הייתה הראשונה שלי ולמעשה הכרתי אותה בגיל שש עשרה. לאורך כל מערכת היחסים היו המון ריבים, המון קריזות שלה ואני פשוט הסתבכתי באהבה ראשונה ולא יצאתי ממנה בזמן ... מערכת היחסים הלכה והידרדרה, המון כעסים הצטברו מצידי בגלל ההתנהגות שלה בכל מיני נושאים - מסתבר כנראה שאנחנו פשוט לא מתאימים. הסקס היה גרוע , היא לא הסכימה לתת מעצמה בשום תחום וגם בתחום הזה היא הייתה סגורה והיו המון בעיות שלא לדבר על התדירות. כמה שלא דיברתי איתה במהלך השנים וכמה שלא ניסיתי להסביר לה לא עזר. היא עם קריזות, הייתה מקללת אותי, מה שחשוב לי לא חשוב לה ולהיפך בקיצור נוצר ריחוק עם הזמן מה עוד שכמה שאני רגיש ודורש לתת אהבה ולקבל אהבה היא בדיוק ההיפך - שונאת לקבל ושונאת לתת לפני כשנתיים החלטתי להיפגש דרך האינטרנט ולאחר לבטים עצומים וייסורי מצפון קשים עשיתי את זה. במשך כשנתיים נפגשתי עם ארבע בחורות, המפגשים לימדו אותי שיש בחורות מסוג אחר, לימדו אותי שהבעייה בסקס הייתה איתה ולא איתי ושיפרו את הביטחון העצמי שלי ולמעשה החיו אותי ממש לא רק בקטע של הסקס אלא בקטע של האוזן הקשבת והמגע הרגשי. המפגשים היו בתדירות נמוכה גם בגלל חוסר בזמן וגם בגלל חוסר בכוח נפשי ורצון אבל כשהיו מפגשים הם היו מדהימים לשני הצדדים תמיד. בכל ארבעת המקרים אני סיימתי את הקשר מסיבות שונות. לפני כארבעה חודשים החלטתי להתגרש. דיברתי עם אשתי אולם היא לא התייחסה ברצינות וכלום לא קרה. כחודש אחר כך כלומר לפני שלושה חודשים הכרתי דרך האינטרנט מישהי צעירה והשיחה קלחה... זו פעם ראשונה שלא ממש היה אכפת לי אם אפגוש אותה או לא כי בהתחלה היא לא רצתה כי אני נשוי ואני מצידי לא רציתי לאבד אותה כי הייתה פשוט כימייה מדהימה. לאחר כשבועיים היא יזמה פגישה כי באמת ובתמים השיחות היו מדהימות ונוצרה אהבת אמת וקשר מיוחד בצאט. הפגישה הייתה ... איך לומר ... מושלמת לשני הצדדים. בקיצור , מאז אנחנו נפגשים כל יומיים, יש ביננו כימיה מושלמת, האופי שלנו מתאים, הרצון לתת ולקבל, הסקס מטריף, הרגש פשוט הכל הכל מושלם. חודש לאחר שהכרתי אותה דיברתי שוב עם אשתי על הגירושין והפעם היא הבינה שאני רציני גם כי הייתי אצל עורך דין וגם עשינו שיחה עם ההורים. מאז אני במצב פשוט קשה. מצד אחד אני מאוהב ואני לא מאוהב אהבת גיל 17 שכזו אלא מאוהב אהבה בוגרת עם נקודת מבט בוגרת ועם המון המון המון ניסיון אבל מצד שני אשתי מפצירה בי לא לעזוב (היא כמובן לא יודעת על זו שפגשתי) היא כל הזמן מבטיחה להשתנות , מבטיחה שיהיה טוב, מבטיחה להשתנות להשתנות להשתנות ואני בלבטים קשים. האם לעזוב את אהבת האמת שפגשתי , את זו שייתכן ואוכל לחיות איתה באושר לעולמים כפרק ב` ללא ויתורים ושינויי אופי שלי או שלה ולתת צאנס נוסף לאשתי למרות שכבר נתתי מספר פעמים ולמרות שאומרים שבן אדם לא משתנה בבסיסו ולהסתכן בכך שעקב כל המשקעים ומצבורי הטינה בעוד שנה שנתיים יקרה מקרה שיחזיר אותי בשנייה למצב של רצון להתגרש ובנתיים כאמור ויתרתי על אהבה וכימייה מושלמת או להתגרש, לא להאמין לבקשות והתחינות של אשתי, לקחת נשימה עמוקה ופשוט לעשות את הצעד שממילא תיכננתי לעשותו. יש המון פרטים שפסחתי עליהם כדי שלא תירדמו לי פה אבל אני מקווה שהתמונה הכללית ברורה עזרו לי בבקשה
וואו ... עזרתי אומץ ואני כותב לכם ... אני אשתדל לקצר ... אני בן 29 נשוי כבר שבע שנים + ילד בן שנתיים וחצי. אשתי הייתה הראשונה שלי ולמעשה הכרתי אותה בגיל שש עשרה. לאורך כל מערכת היחסים היו המון ריבים, המון קריזות שלה ואני פשוט הסתבכתי באהבה ראשונה ולא יצאתי ממנה בזמן ... מערכת היחסים הלכה והידרדרה, המון כעסים הצטברו מצידי בגלל ההתנהגות שלה בכל מיני נושאים - מסתבר כנראה שאנחנו פשוט לא מתאימים. הסקס היה גרוע , היא לא הסכימה לתת מעצמה בשום תחום וגם בתחום הזה היא הייתה סגורה והיו המון בעיות שלא לדבר על התדירות. כמה שלא דיברתי איתה במהלך השנים וכמה שלא ניסיתי להסביר לה לא עזר. היא עם קריזות, הייתה מקללת אותי, מה שחשוב לי לא חשוב לה ולהיפך בקיצור נוצר ריחוק עם הזמן מה עוד שכמה שאני רגיש ודורש לתת אהבה ולקבל אהבה היא בדיוק ההיפך - שונאת לקבל ושונאת לתת לפני כשנתיים החלטתי להיפגש דרך האינטרנט ולאחר לבטים עצומים וייסורי מצפון קשים עשיתי את זה. במשך כשנתיים נפגשתי עם ארבע בחורות, המפגשים לימדו אותי שיש בחורות מסוג אחר, לימדו אותי שהבעייה בסקס הייתה איתה ולא איתי ושיפרו את הביטחון העצמי שלי ולמעשה החיו אותי ממש לא רק בקטע של הסקס אלא בקטע של האוזן הקשבת והמגע הרגשי. המפגשים היו בתדירות נמוכה גם בגלל חוסר בזמן וגם בגלל חוסר בכוח נפשי ורצון אבל כשהיו מפגשים הם היו מדהימים לשני הצדדים תמיד. בכל ארבעת המקרים אני סיימתי את הקשר מסיבות שונות. לפני כארבעה חודשים החלטתי להתגרש. דיברתי עם אשתי אולם היא לא התייחסה ברצינות וכלום לא קרה. כחודש אחר כך כלומר לפני שלושה חודשים הכרתי דרך האינטרנט מישהי צעירה והשיחה קלחה... זו פעם ראשונה שלא ממש היה אכפת לי אם אפגוש אותה או לא כי בהתחלה היא לא רצתה כי אני נשוי ואני מצידי לא רציתי לאבד אותה כי הייתה פשוט כימייה מדהימה. לאחר כשבועיים היא יזמה פגישה כי באמת ובתמים השיחות היו מדהימות ונוצרה אהבת אמת וקשר מיוחד בצאט. הפגישה הייתה ... איך לומר ... מושלמת לשני הצדדים. בקיצור , מאז אנחנו נפגשים כל יומיים, יש ביננו כימיה מושלמת, האופי שלנו מתאים, הרצון לתת ולקבל, הסקס מטריף, הרגש פשוט הכל הכל מושלם. חודש לאחר שהכרתי אותה דיברתי שוב עם אשתי על הגירושין והפעם היא הבינה שאני רציני גם כי הייתי אצל עורך דין וגם עשינו שיחה עם ההורים. מאז אני במצב פשוט קשה. מצד אחד אני מאוהב ואני לא מאוהב אהבת גיל 17 שכזו אלא מאוהב אהבה בוגרת עם נקודת מבט בוגרת ועם המון המון המון ניסיון אבל מצד שני אשתי מפצירה בי לא לעזוב (היא כמובן לא יודעת על זו שפגשתי) היא כל הזמן מבטיחה להשתנות , מבטיחה שיהיה טוב, מבטיחה להשתנות להשתנות להשתנות ואני בלבטים קשים. האם לעזוב את אהבת האמת שפגשתי , את זו שייתכן ואוכל לחיות איתה באושר לעולמים כפרק ב` ללא ויתורים ושינויי אופי שלי או שלה ולתת צאנס נוסף לאשתי למרות שכבר נתתי מספר פעמים ולמרות שאומרים שבן אדם לא משתנה בבסיסו ולהסתכן בכך שעקב כל המשקעים ומצבורי הטינה בעוד שנה שנתיים יקרה מקרה שיחזיר אותי בשנייה למצב של רצון להתגרש ובנתיים כאמור ויתרתי על אהבה וכימייה מושלמת או להתגרש, לא להאמין לבקשות והתחינות של אשתי, לקחת נשימה עמוקה ופשוט לעשות את הצעד שממילא תיכננתי לעשותו. יש המון פרטים שפסחתי עליהם כדי שלא תירדמו לי פה אבל אני מקווה שהתמונה הכללית ברורה עזרו לי בבקשה
