מבקש עצה וסיוע

iricky

New member
מבקש עצה וסיוע

לאחרונה החל המקצוע שאני עוסק בו לשעמם אותי, והחלטתי להחליף מקצוע. עלתה בדעתי להיות דוור, כן זה שמחלק דאר. נראה לי שזה מקצוע מאוד מעניין, כל יום מתקבלים מכתבים חדשים, ואני גם לומד להכיר את רחובות עירי היפה. מאוד מעניין גם לדעת היכן כל אדם גר, וביחוד אנשים חשובים וסלבריטאים, שכך אדם לומד לדעת איזהו עשיר, ואם יארע שיצטרך לממון ידע למי לפנות.
אלא בד בבד עם זה שבחירה זו גמלה והלכה בליבי, החלו לכרסם בי ספקות. שמא אין מעשה הדוורות מעשה מוסרי? שמא זה מנין? שמעתי עליו על קאנט, שנחשב לגדול ההוגים במוסר, שכמוהו לא היה לפניו ולא יהיה אחריו, שאמר שכל מעשה שאינך יכול לרצות בו שיהיה לחוק כללי אינו מעשה מוסרי. ואני תוהה, האם אפשר שארצה שכל באי עולם יהיו דוורים? ולא רק באי העולם הזה, אלא אף כל בעלי התבונה שביקום יהיו דוורים? האם ייתכן כדבר הזה? ואם כל בעלי התבונה יהיו דוורים, מי יכתוב את המכתבים? שמא נותיר זאת בידיהם של כסילים ופתאים?
קשה לי העניין, ולפיכך אני פונה אליכם בבקשת עצה. האם להיות דוור זה מוסרי?
 
האם קאנט עצמו היה מוסרי?

אם כן, תראה כיצד הוא נהג.
הוא הרי היה פילוסוף ומורה. תאר לך שכל באי עולם היו מחליטים להיות פילוסופים ומורים, אנה אנו באים?
&nbsp
&nbsp
 

iricky

New member
אז אני ב'מת לא יודע.

מה אתה אומר? מוסרי או לא?
 
אם הוא אינו מוסרי

שלא יטיף לנו מוסר... ובוודאי שאינו יכול לקבוע לנו מה מוסרי ומה לא.
&nbsp
ואם הוא אדם מוסרי (לא ברור כיצד אנטישמי יכול להיות מוסרי) ונהג כפי שנהג, משמע שזה שהיה פילוסוף ומורה, עולה בקנה אחד עם משנתו המוסרית.
כיצד? החוק הכללי יהיה כדלהלן: "כל אדם יבחר לו מקצוע מהוגן שמתאים לו". מורה, רופא, חקלאי, וכו' ואפילו דוור...
&nbsp
 

u r i el

New member
ע״פ קאנט, כך לפחות אני הקטן מבין -

מעשה מוסרי הוא אך ורק אותו מעשה שנעשה אם העושה אותו רואה בו חוק כללי כלומר בטרם תהפוך מבנקאי מדופלם לדוור עליך לשאול את עצמך האם אתה רוצה שמעשה זה שלך יהפך לנוהג גורף בחברה היינו שכל באי עולם התבונים ינהגו כמוך ויהפכו לדוורים. אם התשובה על שאלה זו היא חיובית - הרי שעשית מעשה מוסרי. אבל קאנט - ע״פ הבנתי - לא דרש למשל שאני אורי אסכים לך ואחשוב כמוך ולכן יתכן שאתה תחשוב שמן הראוי שכל באי עולם יהיו דוורים ולכן זה מעשה מוסרי, אבל מבחינתי זה יהיה מעשה אוולי.

כמי שמצוי היטב באקלים הפילוסופי אתה וודאי יודע שאין פילוסוף שאין עליו השגות וביקורות וגם אין כזה שניתן לומר לגביו בבטחה שהוא הובן עד הסוף. מאחר שכך עצתי לך - אל תשים על דברי אחרים, אם טוב לך מעשה - עשה. וכפי שאני מכיר אותך, כך זה יהיה בכל מקרה ובקרוב תהיה ריקי הדוור. בהצלחה.
 
ריקי לא יעמוד בדרישות של הנהלת הדואר טוב לו כאן וטוב גם לנו

 
ריקי לא יעמוד בדרישות של הנהלת הדואר טוב לו כאן וטוב גם לנו

 

kaner91

New member
אולי

אפשר לשנות במקצת את הניסוח ולהגיד שאומנם לא היית רוצה שכולם יהיו דוורים, אך היית רוצה שכולם יבחרו את המקצוע שהכי מעניין וקוסם להם מבין אפשרויות ההעסקה שבאמתחתם. במקרה שלך מדובר בדואר.
בהצלחה בדרכך החדשה ותשתדל להביא לי כמה שפחות חשבונות בסוף החודש :)
 

iricky

New member
אחלה הצעה.

האמת שהציעו לי בעיריה מקצוע אחר, שהוא גם מעניין ומקסים ומלא אקשן וגם המשכורת יותר גבוהה, אבל הוא נראה לי לא כלכך מוסרי, אבל עכשיו שנשנה את הניסוח זה יהיה יופי של מקצוע ומוסרי לגמרי. תודה, ממש הצלת אותי.
 

kaner91

New member
אל תתפתה

להיות פקח חניה, אתה תכשיל את הרבים בחוק מוסרי אחר: לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ.
&nbsp
 

iricky

New member
לא זה, דווקא הציעו לי עבודה במחלקת הנקיון

נתנו לי ביד מטאטא יורה (שקורין אותו בלשון העם אקדח), נתנו לי רשימה של אנשים, ואמרו לי אלה חייבים לעיריה כסף. תלך אצלם ותיקח הכסף, ומי שלא נותן - פוף, אתה מנקה אותו. אחלה ג'וב, מאוד מעניין וגם מספק. אתה יודע איזה סיפוק עצום יהיה לי לנקות את השכן משמאל, שאני שונא אותו כל כך? משהו משהו. והכל בזכותך.
 

kaner91

New member
אה מצויין

אני שמח שהייתי לעזר. אנשים שלא משלמים ארנונה הם רשעים ויש להשמידם, אחרת איך יבנו מתנ"ס לילדים המפגרים של השכן?
 
הפשטה

אפשר אולי להציל את הצו הקטגורי ולטעון כנגד הטיעון הנ"ל שהצו הקטגורי נוגע לצד המופשט של החוק ולא לנגזרות המתייחסות למקרים ספציפיים.
כלומר- מעשה מוסרי הוא מעשה שתואם חוק שבצורה המופשטת תקף לכולם אבל אין הכרח שלכולם תהיה רלוונטית אותה הנגזרת.
דוגמא- מההפשטה "על כולם להרויח כסף בתמורה לעבודה" אפשר לגזור שצורות שונות של עבודה בתמורה לכסף הן מוסריות.
הבעיה היא שלא ברור אם ניתן בכלל להגיע לצורה מופשטת לגמרי של איזשהו חוק.
גם המשוואה הזו של "עבודה בתמורה לכסף" היא לא מספיק מופשטת. למה לא "יופי בתמורה לכסף"? או "אוירה טובה בתמורה לכסף" או אפילו "בטלה בתמורה לכסף" (מה שיתכן שיהיה המצב בעתיד שבו הטכנולוגיה תייתר עבודתם של אנשים ואף בהווה שבו יש אבטלה סמויה ועבודת ההמונים משמשת גם בשביל סדר ויציבות חברתית ופחות ופחות בשביל היצרנות).
אז כל שלב בהתפתחותו של החוק הוא שלב של הפשטה, כלומר מעבר מהכללה גסה לעבר הפרדה ברורה יותר של כוחו, פעולתו ותכליתו של החוק מהשרירותיות העיוורת שלו, מהיסוד הגס שלו.
אותה הגדרה של התפתחות החוק כהפשטתו חלה גם על ניסוח "חוקי הטבע"- עליה מהכללות גסות להכללות גסות פחות ופחות. ציר אריסטו-ניוטון-איינשטיין.
ולכן יש מתאם בין יכולת חשיבה מוסרית ליכולת מדעית. שתיהן מבוססות על יכולת הפשטה של חוקים.
אני גם סבור שיש סיכון מסויים בדת, בהשפעתה על היכולת המוסרית והמדעית, והוא שחוקי הדת הם בעלי גבול להפשטה שלהם. אחרי טעמי המצוות לא מהרהרים אלא מקבלים את החוק כפי שהוא, שרירותי. זה מטמטם את השכל. היותם של חוקי הדת מופשטים מאד מלכתחילה במקרים רבים לא מצילה את המצב מכיוון שהביקורתיות שנדרשת כדי לייצר הפשטה של החוק פשוט מנוטרלת אצל המאמין. יש משהו מפריקת העול באמונה הדתית- המאמין פורק מעליו את עול ההפשטה המוסרית ומקבל מערכת חוקים שרירותית שבמקרים רבים הוא מוכן להיות אלים כדי לקיים אותה. כך שהאמונה הדתית, במובן של קבלת חוקים שרירותית, היא מעשה אלימות, מעשה כפיה עצמית גס. אינוס ההתנהגות.
מדוע דבר שכזה יכול להתקיים בכלל? אולי מכיוון שבחוקים הללו גלום ערך העבר. המאמין הופך את עצמו לאתר ארכיאולוגי של שימור מורשת. הוא מקבל, מצד המוסר, מעין היתר לשמר מבנה ארכיטקטוני פגום מבחינה מבנית אבל חשוב מבחינה ארכאולוגית.
הבעיה מתחילה בכך שהוא מנסה לייחס למבנה הזה סגולות שיש למבנים תקינים ולהציגו כאילו הוא שקול אליהם בכלל. שהוא משלה את עצמו שהדת יכולה לפטור אותו מעול המוסר, מחשיבה ביקורתית ומההפשטה המוסרית ומהחשיבה בכלל.
וכך במגע הראשון של הדת במוסדות המדינה היא משחיתה את החשיבה המוסרית של המדינה (ובעצמה מידרדרת להזיה פאשיסטית אלילית כדי להצדיק את הריקבון המוסרי שהיא משפיעה על המדינה).
זה קרה בארצות הנצרות, זה קרה בארצות האיסלאם וזה קורה בארצנו הקטנטונת. וזה קורה בגלל הסיבה הנ"ל של היעדר תנועה של הפשטת חוקים באמונה הדתית, תנועה שנחוצה לכינון חוקי צדק במדינה.
 
דבריך האחרונים הם למעשה הביקורת של ל' על המימסד הדתי

שלא ראה לנכון לחוקק הלכה בהתאם למגמת התורה.
אני חושב שהסיכון האמתי בדת הוא עצם יצירת הקבוצה. כמעט תמיד הקבוצה הופכת לתכלית.
 
למעלה