תגובה. אז ככה:
התמונות בהחלט מחממות את הלב. אין ספק. אך - אין בהם להעיד, ולו במקצת, על הנאמר פה בעבר. ביחידת עוקץ - יש האובים כלבים (מאוד), ויש שאינם אוהבים כלבים כלל. ומבחינת הצבא - הכלב הוא כלי נשק נוסף בידי החייל. כמו מאג, למשל. ועכשיו לפירוט: חלק ניכר מהחיילים המשרתים ביחידה הלוחמת (´עוקץ´) מאוד אוהבים כלבים. לחלקם - יש אפילו כלב בבית. ורבים מהם מאוד קשורים ונקשרים לכלבים. חלק מהמפקדים של היחידה מאוד לא אוהבים כלבים. כמו שאמרתי בעבר, קרוב משפחתי משמש כמפקד בכיר (מאוד) ביחידה הזאת, ולא פעם ולא פעמיים, וכמעט בכל הזדמנות הוא מצהיר: ":אליי הביתה - כלב לא ייכנס"... ועל הרכב הצבאי שברשותו הוא מספר לנו: "החיילים יודעים -לרכב שלי כלבים לא נכנסים". בעיניו, כמפקד בכיר ביחידה, ובעיני הצבא - הכלב הוא כלי-נשק נוסף בידי החייל - כמו טנק, מאג, וכד´... - כלי נשק, שבשעת הצורך - יופעל. גם במחיר פגיעה בו (בהיותו חי ולא דומם, ככלי נשק אחר). מקרוב משפחתי, אני יודעת על חיילים שלאחר שהכלב נהרג במשימה - הם מאוד אומללים, ועצובים, והיחידה - מיד מצמידה להם כלב חדש, במטרה לאוששם כמה שיותר מהר. הם בהחלט חשים כאילו חבר שלהם נפגע/נהרג. אבל - לא זו הנקודה שהעליתי כאן בעבר. הנקודה היא אחרת. אין בינינו ויכוח על אהבת החיילים לכלבים. יש בינינו, כנראה, מחלוקת, לגבי עובדת הימצאות הכלבים בשטחי לחימה, והיותם חשופים בצריח למפגעים והרג - והם אכן חשופים. והם אכן נפגעים. והם אכן נפצעים, ונהרגים....כמו כל חייל לוחם אחר. אלא שהם, בניגוד לחיילים - לוחמים על כורחם !!! מבחינת הצבא: כלב = כלי נשק. ולי, עצוב מאוד שמתייחבים לכלבים כמי שאמורים ללחום את מלחמתנו, ושולחים אותם למשימות לא להם.