מבריק השם מבריק למשחת נעלים.
אבל אתחיל בהתחלה.
ללא שימת לב יש לי "לא אוסף" של משחת נעלים.
"לא אוסף" הוא אסופה של פריטים שהתאספו לאט לאט.
הם לא בעלי חשיבות מרובה.
לא הושקע בהם זמן, כסף או מחקר.
הם הצטרפו והפכו להיות קבוצה מכובדת אבל הם נשארו "לא אוסף" בגלל שהם לא ממש ממש חשובים ו/או משמעותים לאספן. לי.
אבל הגיע הזמן להפנות זרקור אליהם.
אולי לא זרקור אלא רק אלומה מפנס כיס לקבוצה של משחות נעלים שונות שיש לי אבל אתרכז בזו שמביאה את מרבית הפריטים ב"לא אוסף" זה.
משחת הנעלים "מבריק".
מפעל "מבריק" למשחת נעלים הוקם בסביבות שנת 1930 בתל אביב על ידי משפחת זרדינובסקי.
לאחר מכן עבר לחולון ופעל בבעלות המשפחה עד שנת 1977 שאז נמכר למשפחת מגן.
בשנת 1982 המפעל עבר למישור אדומים ובתחילת שנות האלפים נסגר.
המפעל בשנות השיא שלו העסיק כשישים עובדים ובנוסף למשחות הנעלים הוא יצר בעצמו את קופסאות הפח, שפורפורות האלומיניום למשחות נעלים, פלסטיק וכו.
המפעל היה הגדול בארץ ישראל ובמזרח התיכון ויצא לאירופה אפריקה וארה"ב (והיו לו סניפים אשר יצרו תחת השם מבריק בפרס ? איראן, ובקניה).
בשנים ההם היו בארץ מעל עשרים יצרני משחות נעלים אשר חלקם נקנו על ידי מבריק וחלקם נסגרו.
לגבי משחות נעלים באופן כללי תמיד השתמשו בחומרים שונים לשמר את הנעלים שהיו עשויות מעור ולהאריך את חייהם.
השתמשו בקרמים שונים של שעווה או חלב נרות ובעיקר בחומרים אשר השחירו את העור של הנעל.
רק בתחילת המאה הקודמת התחילו ליצר משחות נעלים כדוגמת המשחות הקימות היום אשר נועדו לא רק לשמור על העור של הנעל אלא גם להבריק אותה ובסוגים שונים גם למנוע חדירת מים לתוכה.
כהערת אגב "בן גוריון עשר - היסטוריה ישראלית על המדף" יוצאת לחופשת קיץ ולא בהכרח נוכל לעלות מאמרים חדשים בתקופה זו.
אז באיחולי חופשת קיץ מענגת ובטוחה נסיים את המאמר הקצר הזה ושלכולנו תיהיה חופשה מבריקה.
אבל אתחיל בהתחלה.
ללא שימת לב יש לי "לא אוסף" של משחת נעלים.
"לא אוסף" הוא אסופה של פריטים שהתאספו לאט לאט.
הם לא בעלי חשיבות מרובה.
לא הושקע בהם זמן, כסף או מחקר.
הם הצטרפו והפכו להיות קבוצה מכובדת אבל הם נשארו "לא אוסף" בגלל שהם לא ממש ממש חשובים ו/או משמעותים לאספן. לי.
אבל הגיע הזמן להפנות זרקור אליהם.
אולי לא זרקור אלא רק אלומה מפנס כיס לקבוצה של משחות נעלים שונות שיש לי אבל אתרכז בזו שמביאה את מרבית הפריטים ב"לא אוסף" זה.
משחת הנעלים "מבריק".
מפעל "מבריק" למשחת נעלים הוקם בסביבות שנת 1930 בתל אביב על ידי משפחת זרדינובסקי.
לאחר מכן עבר לחולון ופעל בבעלות המשפחה עד שנת 1977 שאז נמכר למשפחת מגן.
בשנת 1982 המפעל עבר למישור אדומים ובתחילת שנות האלפים נסגר.
המפעל בשנות השיא שלו העסיק כשישים עובדים ובנוסף למשחות הנעלים הוא יצר בעצמו את קופסאות הפח, שפורפורות האלומיניום למשחות נעלים, פלסטיק וכו.
המפעל היה הגדול בארץ ישראל ובמזרח התיכון ויצא לאירופה אפריקה וארה"ב (והיו לו סניפים אשר יצרו תחת השם מבריק בפרס ? איראן, ובקניה).
בשנים ההם היו בארץ מעל עשרים יצרני משחות נעלים אשר חלקם נקנו על ידי מבריק וחלקם נסגרו.
לגבי משחות נעלים באופן כללי תמיד השתמשו בחומרים שונים לשמר את הנעלים שהיו עשויות מעור ולהאריך את חייהם.
השתמשו בקרמים שונים של שעווה או חלב נרות ובעיקר בחומרים אשר השחירו את העור של הנעל.
רק בתחילת המאה הקודמת התחילו ליצר משחות נעלים כדוגמת המשחות הקימות היום אשר נועדו לא רק לשמור על העור של הנעל אלא גם להבריק אותה ובסוגים שונים גם למנוע חדירת מים לתוכה.
כהערת אגב "בן גוריון עשר - היסטוריה ישראלית על המדף" יוצאת לחופשת קיץ ולא בהכרח נוכל לעלות מאמרים חדשים בתקופה זו.
אז באיחולי חופשת קיץ מענגת ובטוחה נסיים את המאמר הקצר הזה ושלכולנו תיהיה חופשה מבריקה.