מגדלים עליך ישראל
זה די דומה בכל הארץ, במקומות עם ערכי קרקע גבוהים. רק שבירושלים אולי קצת יותר רגישים לקו הרקיע, למצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה, ליחס תושבי חוץ לתושבי העיר, לתדמית עיר הנצח ולהשפעה של זה על תיירות. וכמובן שבירושלים הכל פחות רציונלי ואפילו מתכננים שרויים ב'ירושלים של מעלה'...
שעשע אותי התיאור של הכניסה לעיר: "בכניסה לירושלים מתוכננים להיבנות 12 גורדי שחקים שיהיו מיועדים בעיקר למשרדים".
לפי ה-CTBUH צריך לעבור את 300 מ' כדי להיקרא גורד, מה שלבטח לא יהיה בירושלים, ואולי אין בישראל כולה. למרות שהמיקום הוא הכי גבוה טופוגרפית בירושלים, עדיין, זו הגזמה פראית.
ו'בעיקר משרדים'- הרי לא מתוכננת שם אפילו יחידת מגורים אחת, אז למה לא לומר את זה בפה מלא!? כנראה תהיה גם קצת מלונאות, אבל הארנונה היא לא של מגורים. ולכן יש לומר מ-ש-ר-ד-י-ם.
מגדל האחים חסיד בקטמונים - טעות תכנונית יחידאית, שלא תחזור באזור הזה כנראה. מי שגר שם בקומה 16 זכה באחד הנופים המדהימים בעיר אבל אי אפשר לומר שבקטמונים נבנים מגדלים. זה רחוק מהמציאות.
מה נשאר?
באזור ארנונה שם אין מניעה של נצפות לעיר העתיקה, ואין שום כוונות כנראה ליצור איזו עירוניות ראויה לשמה, וסביב רחוב יפו ייבנה מה שאושר כבר מזמן, וגם בו יש הגיון רב ליצור אינטנסיביות ולחזק את מרכז העיר.
הדברים של שקד בכתבה נכונים, והסיפא רלוונטית לכל הארץ לדעתי:
"לצערי הרב תאוות בצע המאפיינת קבלנים ויזמים רבים שואפת להשיג כמה שיותר אחוזי בנייה, המתבטאים בכמה שיותר קומות ושטח בנייה נרחב - ואז התוצאה היא שנוצרים מבנים עבי בשר,
קונסטרוקציות מכוערות מאוד, שבינן לבין המרחב הציבורי אין כל קשר. סביב זה בהחלט יש לנו לא מעט בעיות. המבנים הגבוהים שקודמו בשנות ה-90 הם דוגמא לכך".