מגדלים עלייך ירושלים

tapuzo1

New member
שוב כתבה רדודה של מסיתון שקר-נט

באגן העיר העתיקה אין שום תוכניות לבנייה לגובה (ואולי חבל שכך)
בניית מסגד לא חוקי (מה זה אם לא בנייה לגובה?) ליד הר הזיתים לא מוזכרת..
לעומת זאת, מתלוננים על הכניסה לעיר, שבהחלט יש מקום לבנות בה לגובה.
הבנייה לגובה גם נחוצה כדי לשמר את יערות ירושלים במקום תוכנית ספדי הזוועתית..
בנייה לגובה גם מחזקת את מרכז העיר ומחייה אותו גם כשמדובר ב"עשירים" - אם הם
באים לחודש בשנה, קונים אוכלים ומבלים במרכז העיר זה יותר טוב מסטודנט תפרן שגר שם
ומתחלף אחרי שנתיים עם סטודנט תפרן אחר..
כל עיר בעולם הייתה מייחלת לתנופת הפיתוח הנפלאה שעברה על מרכז ירושלים,
כן תרבה תנופת הפיתוח על אפם וחמתם של כתבלבי lie-נט והמסיתונים האחרים.
 

ציוניסט

New member
אי אפשר לדבר על ירושלים בכזו הכללה

ירושלים היא עיר ענקית וכל אזור בה ראוי לטיפול שונה. אין דין תלפיות כדין מרכז העיר. בשכונות הלוויין והמעטפת של ירושלים יש מקום לבנייה לגובה כדי לענות על הביקוש, כמובן כל עוד זה לא פוגע פגיעה מדי בנוף כמו בהולילנד.

בעניין מרכז העיר והשכונות הסמוכות לו יש שתי בעיות בבנייה לגובה. האחת היא פגיעה נופית מכיוון העיר העתיקה, דבר שהוקפד עוד מימי הבריטים. ואילו הבעיה השנייה היא פגיעה במרקם או באופי של השכונה, והבנייה לגובה והתכנון צריכים להיעשות בתכנון מדוקדק ומדוייק.

אגב, מילא בונים לגובה אבל מרבית מהדירות במגדלים האלו הופכות להיות דירות רפאים לעשירים. על מצוקת הדיור זה לא עונה.
 
מגדלים עליך ישראל


זה די דומה בכל הארץ, במקומות עם ערכי קרקע גבוהים. רק שבירושלים אולי קצת יותר רגישים לקו הרקיע, למצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה, ליחס תושבי חוץ לתושבי העיר, לתדמית עיר הנצח ולהשפעה של זה על תיירות. וכמובן שבירושלים הכל פחות רציונלי ואפילו מתכננים שרויים ב'ירושלים של מעלה'...

שעשע אותי התיאור של הכניסה לעיר: "בכניסה לירושלים מתוכננים להיבנות 12 גורדי שחקים שיהיו מיועדים בעיקר למשרדים".
לפי ה-CTBUH צריך לעבור את 300 מ' כדי להיקרא גורד, מה שלבטח לא יהיה בירושלים, ואולי אין בישראל כולה. למרות שהמיקום הוא הכי גבוה טופוגרפית בירושלים, עדיין, זו הגזמה פראית.
ו'בעיקר משרדים'- הרי לא מתוכננת שם אפילו יחידת מגורים אחת, אז למה לא לומר את זה בפה מלא!? כנראה תהיה גם קצת מלונאות, אבל הארנונה היא לא של מגורים. ולכן יש לומר מ-ש-ר-ד-י-ם.

מגדל האחים חסיד בקטמונים - טעות תכנונית יחידאית, שלא תחזור באזור הזה כנראה. מי שגר שם בקומה 16 זכה באחד הנופים המדהימים בעיר אבל אי אפשר לומר שבקטמונים נבנים מגדלים. זה רחוק מהמציאות.

מה נשאר?
באזור ארנונה שם אין מניעה של נצפות לעיר העתיקה, ואין שום כוונות כנראה ליצור איזו עירוניות ראויה לשמה, וסביב רחוב יפו ייבנה מה שאושר כבר מזמן, וגם בו יש הגיון רב ליצור אינטנסיביות ולחזק את מרכז העיר.

הדברים של שקד בכתבה נכונים, והסיפא רלוונטית לכל הארץ לדעתי:
"לצערי הרב תאוות בצע המאפיינת קבלנים ויזמים רבים שואפת להשיג כמה שיותר אחוזי בנייה, המתבטאים בכמה שיותר קומות ושטח בנייה נרחב - ואז התוצאה היא שנוצרים מבנים עבי בשר, קונסטרוקציות מכוערות מאוד, שבינן לבין המרחב הציבורי אין כל קשר. סביב זה בהחלט יש לנו לא מעט בעיות. המבנים הגבוהים שקודמו בשנות ה-90 הם דוגמא לכך".
 

darkshadow1

New member
אין הגדרה מדויקת ל"גורד שחקים".

כנראה שזה בעיקר עניין יחסי- כלומר, בניין בגובה 100 מטר במרכז ניו-יורק לא ראוי להיקרא גורד שחקים, בזמן שבניין בגובה 100 מטר בקרית שמונה כן ראוי לתואר.
בניין בגובה 300 מטר ומעלה נקרא supertall, ובניין בגובה 600 מטר ומעלה נקרא megatall.

בכניסה לירושלים מתוכנן מגדל מגורים אחד (מתוך 12), ובמקרה הספציפי הזה מדובר ביחס סביר. בכלל, התכנית סבירה מאוד ולא מדרדרת לגרנדיוזיות תמוהה, בניגוד לתכניות דומות בערים אחרות (בת ים, נתניה וראשל"צ למשל).
 

ש מים

New member
ירושלים וערים אחרות

מכמה סיבות ההשוואה שלך אינה במקום:
1. אני ממתנגדי ההכללות התכנוניות ומחסידי "התכנון הפרטני/אישי", זה הדוגל ב-"תפירת התכנון" בהתאם לתנאי המקום הספציפי. לכן לדעתי אין מקום להשוות בין הערים הללו, שהפערים בינהם עצומים (אין כאן די מקום למנות, אבל אפשר להתחיל במאפיינים הפיזיים, שהינם הבולטים והשונים ביותר אולי).
2. מעבר לכך - ואולי הכי חשוב (ומהווה גם תגושה ותשובה לנעמולה) - ירושלים אינה "עוד עיר" ובוודאי אינה "עוד עיר בישראל". ירושלים הינה יחידה במינה במורשת העולמית, מדורות וככל הנראה לדורות. ויש להתייחס אליה בהתאם, גם אם זה אומר יותר רגישות ופחות "כלכליות".
 

tapuzo1

New member
במכה הקימו בקסבה את המגדל השני בגובהו בעולם

כל מדינה חושבת אחרת על האזורים העתיקים בתחומה.
יש כאלו שרוצים לשמר בצורת מוזיאון יש כאלו שרוצים לשלב ישן וחדש
בטענה שגם המגדלים הקיימים כיום בעיר העתיקה הם שילוב ישן וחדש ואי אפשר
לעצור את הזמן.
אני לא רוצה גורדי שחקים בעיר העתיקה בירושלים אבל בעיני דווקא הניגוד שלה
עם הכניסה יוצר משהו מעניין של ישן מול חדש.
יכול לבוא מישהו אחר ולטעון אחרת, שכל מרכז ירושלים צריך להיות גושים נמוכים
ואז מי שיכנס לרכבת בתל אביב עם גורדי השחקים ויגיע לירושלים יחווה משהו
שונה לגמרה בנפחים ובגבהים..
אין נכון ולא נכון אבל מה שכן צריך זה ליצור אוירה עירונית
ובעיר העתיקה יש אוירה מיוחדת שבנייה חדשה לא מתאימה בה לדעתי ולדעת הרוב.
 

ש מים

New member
יש הבדל בין מגדל אחד ליותר

אחד יכול להדגיש דווקא את קו-הרקיע של הקיים. הרבה - ישנו אותו לבלי היכר.
ועם כל הכבוד למכה - לא ראיתי הדמיות וכנראה שגם הטופוגרפיה וכל נושא הניצפות שונה ממקרה ירושלים.
 

darkshadow1

New member
אתה באמת משתמש במכה בתור דוגמה?


הסעודים עסוקים כבר עשורים רבים בהחרבת העיר בשיטתיות. ספק גדול אם נשארה שם אפילו חתיכה קטנה של מבנה בן יותר ממאה. אפילו את המסגד המרכזי הורסים ובונים מחדש ללא הפסקה, וסביר שפרט לכעבה לא השאירו שם משהו בעל משמעות היסטורית כלשהי.
ובכלל, המגדל שהקימו מול המסגד הוא אחד כנראה הבניינים המכוערים ביותר בעולם.
 

amit1270

New member
יש בירושלים מקום גם לבנייה לגובה

לא צריך להיות כל כך "סטריקט". לא כל חלקי העיר הם באותה רמת רגישות ונצפות. ובכלל, הגובה זה ממש לא הכול. לדוגמא - בפרויקט הולילנד יש מספר מבנים מחוברים ולא גבוהים מאוד ומעליהם מגדל דק וגבוה. המבנים הנמוכים-יחסית צורמים וזרים לנוף הירושלמי הרבה יותר מהמגדל הדק (אגב, מגדלים דקים וגבוהים מסביבתם מוסיפים הרבה לנוף של העיר ויוצרים נקודות ציון מעניינות- בהר הזיתים ובהר הצופים למשל, ואפילו מלון קראון פלאזה מעל בנייני האומה).
 

ש מים

New member
תודה!


תודה על הניתוח המעמיק - הן של הכתבה והן של מצב התכנוני והפיזי הקיים בירושלים.
אני מודה לך מאוד בעיקר כי עבורי ירושלים - מן הבחינה התכנונית ואפילו המראה, רחוקה יותר מאשר טוקיו. אוי לבושה.


שבוע טוב ומוצלח!
 
ירושלים וטוקיו?

לא הבנתי למה התכוונת... מה בושה?
בכל מקרה אין לי בעיה עם מגדלים, רק האיך בונים ואיפה הוא שמבאס ת'תחת.
 

ש מים

New member
פשוט מאוד

1. אני מכיר את טוקיו קצת יותר טוב מאשר את ירושלים.
2. ומתבייש בזה.
3. מסכים עם ה- "איך ואיפה".
 
למעלה