מגדלים פורחים באוויר

XrayCharlie

New member
אתה יכול להסביר לי את שני המשפטים:

"מה לגבי העובדה שאי אפשר לגדל ילד במגדל?" (יש כאן בעיית מחסור בחמצן?)
"איך ילד יכול לרדת במעלית כל כך הרבה קומות?" (זה מסע למאדים?)
 

darkshadow1

New member


 

tapuzo1

New member
אפשר לשאול ככה איך ילד יכול לגדול בוילה, הנה

האם בוילה ילד יילך לפארק השכונתי או רק ישאר בגינה מבודד חברתית?
האם בוילה ילד יוכל להכין שוקו בוילה אם יגמר לו הסוכר, לאיזה שכן יירד לבקש?
האם ילד יוכל יוכל לארח ילדים אחרים בוילה כשהם גרים בדירה, מה עם פערים כלכליים?
האם ילד קטן יכול להעלות במדרגות לקומה שנייה בוילה? כמה ילדים נפלו ככה?

בקיצור גברת אלתרמן, תפסיקי עם ההפחדות..
במשחק הזה כולנו יכולים לשחק.
 

darkshadow1

New member
כמה שטויות בכתבה אחת.

*השוואה של עלויות תחזוקה של בניין נמוך ללא חדר כושר, מועדון דיירים וכו' לעלויות התחזוקה של מגדל עם פונקציות נוספות היא דמגוגיה. אין שום סיבה שבמגדל שמיועד למעמד הביניים יהיה חדר כושר או מועדון דיירים ושטויות אחרות.
*מבנים רבים של 8-9 קומות ועשרות רבות של דירות הוקמו הרבה לפני "אמוק המגדלים" של השנים האחרונות, ורובם ככולם לא סובלים מבעיות ייחודיות כלשהן.
*גם אם נניח שהעלויות האמיתיות הן אכן 1,000 ש"ח לחודש- האם זה סכום נמוך יותר מהסכום שאותן המשפחות ישלמו בזמן רכישת הדירה אם מלאי הדירות המאושרות לבנייה יצומצם עקב הנמכת המבנים?
*מגדלים יהפכו לסלאמס כי "זאת מערכת סגורה ואי אפשר להוסיף עליה עוד קומות או ממדים"? אפשר לחשוב שכל בניין במדינת ישראל שלא זכה לתוספות בנייה במשך השנים הפך ל"סלאמס".

ולסיום- העיר עם הכי הרבה "מגדלים" (=מבנים בני 12 קומות ומעלה) במדינה היא אשדוד. חלק גדול מהמבנים רבי הקומות בעיר נבנו כבר לפני עשור ומעלה. לפי פרופסור רחל אלתרמן, אשדוד אמורה להיראות כמו שכונת עוני במומבאי, כי ברור שרוב תושבי העיר הם לא עשירים גדולים- ולכן אין שום סיכוי שהם יצליחו לתחזק את רבי הקומות שבהם הם מתגוררים. נראה לי שאין צורך להרחיב על הפער האדיר בין המציאות לבין הקטסטרופה שהפרופסור מתארת.
 

tapuzo1

New member
נו מה אמרתי שוב זאת רחל אלתרמן עם המאניה נגד

קוקואית על כל הראש הפרופ' הזאת יש לה אג'נדה נגד ואז הכל היא מתאימה בראייה לא מאוזנת
ושחורה בהתאם לאג'נדה שלה.. והשורה הזאת מסכמת את זה היטב:

"פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית מהמרכז לחקר העיר והאזור בטכניון, עובדת סביב השעון בלעצור את "אמוק הבנייה לגובה".

אז קודם כל מתכננת ערים היא לא. יש לה אולי תואר בזה, אבל היא לא מתכננת שום דבר.
משפטנית - הא, נחמד, אז מה העיסוק במשפט בנושאי תכנון קשור לרדיפת המגדלים?
היא מומחית לבנייה לגובה? היא ראתה חקרה איזה תופעה חברתית נוראית במגדלים?

חוץ משוב פעם לקשקש על עלויות תחזוקה ושזה "לא מתאים למעמד ביניים" - טוב טוב, שמענו עליך
אז מה מתאים תחזוקה של וילה בפריפריה יותר יקרה מתחזוקת דירה במגדל, אז זה כן מתאים למעמד ביניים?
די כבר עם הקשקשת הקבועה שלה היא לא מביאה שום מחקרים ושום סימוכין ונשענת על זה שהיא באקדמיה.
טוב יעשו אם יבקשו ממנה מקורות לזה שמגדלים יהפכו לסלאמס ואיך זה לא הפך לסלאמס בשום ארץ שבה
נבנו מגדלים, בכל העולם בונים למעמד ביניים דירות בבניינים רבי קומות רק פה זה יהיה סלאמס?
יאללה כבר מספיק, 20 שנה היא ממחזרת שטויות.
אנשים גרים בארץ.במגדלים משנות ה-70, לא הפכו לסלאמס ולא נעליים.
רובם אפילו הצליחו לגייס כסף לשיפוץ חיצוני יותר מבניינים קטנים.5672
 
למעלה