מגדלים
תמיד כשאת בונה מגדלים, אין לך סבלנות. את אוהבת לבנות, אבל יש לך בעיה קטנה. את אוהבת להתחיל, אבל רוצה כבר את התוצר הסופי. הדרך עצמה תמיד קשה לך ומעייפת. המגדלים שלך בדרך כלל גבוהים ועקומים, או קוביות קוביות שפזורות אחת על השנייה, בלי שום בסיס חזק, בלי משהו שיחזיק אותן למשך זמן רב. הן רופפות ויש חורים גדולים באמצע. המגדלים שלך תמיד נופלים, לפני שאת מסיימת לבנות אותם. ואת כוסעת, כועסת כמו ילדה קטנה שניסתה לבנות מגדל לבד בפעם הראשונה, והכל התפרק ונפל. כשאת כועסת את לפעמים בוכה, אבל רק לפעמים. בדרך כלל את נעשית קצת אלימה, ומחפשת דברים חדים. את לא רק אלימה, את גם פחדנית. וכשאת מוצאת משהו חד את פתאום לא מצליחה, ואת רק עושה שריטה. שריטה קטנה ואדומה שמסמנת עוד מגדל שנפל. כדי שלא תשכחי, כמה אפס את. את תמיד כועסת כשמתפרק לך, את תמיד מרגישה שאין למגדלים שלך בסיס. ורע לך, וקר לך בלב. את מבוהלת. את תמיד מבוהלת כשאת לא יודעת מה לעשות, ואת מרגישה שהכל נופל לך. והכל מעורפל פתאום. את לחוצה. עכשיו את מרגישה שהמגדל שלך שוב מתפרק. וכמה שאת מנסה, את פשוט לא מצליחה לתקן את הבסיס. את לא יודעת איך. ועכשיו- את נופלת.
תמיד כשאת בונה מגדלים, אין לך סבלנות. את אוהבת לבנות, אבל יש לך בעיה קטנה. את אוהבת להתחיל, אבל רוצה כבר את התוצר הסופי. הדרך עצמה תמיד קשה לך ומעייפת. המגדלים שלך בדרך כלל גבוהים ועקומים, או קוביות קוביות שפזורות אחת על השנייה, בלי שום בסיס חזק, בלי משהו שיחזיק אותן למשך זמן רב. הן רופפות ויש חורים גדולים באמצע. המגדלים שלך תמיד נופלים, לפני שאת מסיימת לבנות אותם. ואת כוסעת, כועסת כמו ילדה קטנה שניסתה לבנות מגדל לבד בפעם הראשונה, והכל התפרק ונפל. כשאת כועסת את לפעמים בוכה, אבל רק לפעמים. בדרך כלל את נעשית קצת אלימה, ומחפשת דברים חדים. את לא רק אלימה, את גם פחדנית. וכשאת מוצאת משהו חד את פתאום לא מצליחה, ואת רק עושה שריטה. שריטה קטנה ואדומה שמסמנת עוד מגדל שנפל. כדי שלא תשכחי, כמה אפס את. את תמיד כועסת כשמתפרק לך, את תמיד מרגישה שאין למגדלים שלך בסיס. ורע לך, וקר לך בלב. את מבוהלת. את תמיד מבוהלת כשאת לא יודעת מה לעשות, ואת מרגישה שהכל נופל לך. והכל מעורפל פתאום. את לחוצה. עכשיו את מרגישה שהמגדל שלך שוב מתפרק. וכמה שאת מנסה, את פשוט לא מצליחה לתקן את הבסיס. את לא יודעת איך. ועכשיו- את נופלת.