מגדל אגד, סיטי גייט ואחרים.

[TheIllustrator]

מגדל אגד, סיטי גייט ואחרים.

אז ככה... מאחר ודובר פה לאחרונה על שיטות בניה, יש לי שאלה עבורכם. שמתם לב שאת העזריאלים בנו כשלד בניין בלבד(עמודים אנכיים, וקומות אופקיות), ואותו ציפו ברשת החלונות? ובכן... חרף העובדה שבעזריאלי ניתן היה לעשות חלונות "רצפה-תקרה" בכל קומה וקומה, הוחלט(מבחינות עיצוב ואולי סיבה נוספת שאציין בעוד שניה), לעשות חלונות רק בחלק העליון של כל קומה, ורק(!) בשלושת הקומות האחרונות ישנם חלונות רצפה-תקרה בעזריאלי. עכשיו... בסיטי גייט מראש בנו בניין שרובו בטון... שמתם לב? רק 15 הקומות העליונות(משהו כזה), המיועדות למגורים, רק הן "שלד בטון"(בדומה לעזריאלי)... בכל שאר הקומות ישנם "חורים" לחלונות, ומילוי בטון עבה בניהם. אז באמת... מה בדיוק השיקולים לכך? ובכלל... האם שיטת בניית הגייט(אותו "כתר" מדובר... שאגב, שימש גם לבניית הסיטי טאוור), יכולה להיות מיושמת במגדל כמו עזריאלי? ומגדל אגד... כיצד הוא ייבנה?(אם בכלל...

). עכשיו... לגבי שיקולים לגודל החלונות בישראל. באירופה ומרבית ארה"ב יש הרבה פחות שמש(ועוצמתה נמוכה יותר), מבישראל ולכן שם, חלונות רצפה-תקרה למשרדים זה פתרון מאד נוח וטוב. במדינה כמו ישראל, כאשר כל הזמן חם ורב השנה יש שמש ישירה ועוצמתית, חלונות רצפה-תקרה יכולים להיות מאד מעיקים! (ניסיתם פעם לעבוד או לעשות כל פעולה אחרת לאורך זמן, תחת שמש יוקדת מבעד לחלון???) אז בכלל, מדוע לבנות מגדלי "שלד"? ואם כן... האם הסיבה שציינתי לעיל היא העיקרית לאטימת חלק מגובה החלון?

 

[oren*]

עברתי עכשיו קצת על תמונות של

סיטי גייט ולא מצאתי הבדלים מבחינה חיצונית לגבי החלונות. בכל מקרה מה שאתה כותב די הגיוני, חלונות רצפה-תקרה בקומות הגבוהות. מדוע? כי יש נוף מדהים ואם אפשר אז עדיף לתת כמה שיותר תצפית. אני בטוח שיהיו וילונות על החלונות, וביום של שמש חזקה אפשר לסגור אותם. בקומות הנמוכות (קומות המשרדים?) כמו שאמרת לא צריך הרבה שמש, לא נוח לעבוד עם שמש ישירה בעיניים ולכן בנו חלונות רק בשליש העליון של כל קומה. עזריאלי הוא מגדל משרדים לכל אורכו, ולכן אין צורך בחלונות רצפה תקרה אלא בקומות התצפית והמסעדה בלבד.

 

[TheIllustrator]

אני אפרסם תמונות בעוד כמה דקות

אבל עד אז... אתה מעלה נקודה מצויינת(בעניין הנוף), אבל בנינו... אתה רוצה להגיד לי שרק בשלושת הקומות העליונות של העזריאלים ורק ב-15 הקומות האחרונות של הגייט, נשקף נוף עוצר נשימה???

אני בטוח שגם אתה לא היית אומר "לא" לנוף של קומה 23 מהעזריאלי! אז למה לשוכרי המגדלים שם לא מגיע נוף רצפה-תקרה?

עכשיו, לגבי העניין עם הוילונות(צלילונים). ללא ספק, יש במשרדים שם וילונות... אבל אני רק מקווה שצבעם לא בהיר מדי ושצבע החלונות מספיק כהה(או מחזיר אור בצורה כמעט מלאה), כך שלא יראו את הוילון מבעד לחלון! (כמו שקורה במגדלים רבים בארץ, בניהם כל

מגדלי בורסת היהלומים - זה כ"כ מכער את הבניין והופך אותו לכ"כ בלתי אחיד). אגב... אפילו לעיתים ניתן לראות את הוילונות מבעד לחלונות העזריאלים - ממש חבל!!!(בניינים כ"כ יפים וחבל לכער אותם בשביל שטות כזו). ושאלה לסיום... אתם מעדיפים חלונות חלקיים או חלונות רצפה-תקרה? (המקובלים מאד באירופה וארה"ב - גם במשרדים)

 

[oren*]

בעזריאלי יש חלונות רצפה-תקרה רק

בקומות התצפית כדי לא להסתיר את הנוף ובכדי לתת לאנשים שמשלמים את מיטב כספם את המקסימום שדה ראיה. בקומות הנמוכות יותר יש חלון מספיק גדול (למרות שהוא לא מגיע עד הרצפה) - דוד שלי עבד בקומה ה-42 במשרד רואי חשבון והנוף מהחדר שלו היה עוצר נשימה. להזכירם - חלון גדול יותר = הוצאות כספיות אדירות על מיזוג אוויר בקיץ וחימום בחורף. במגדלי ענק כמו עזריאלי זו הוצאה מטורפת, שבלאו הכי מיותרת כי אנשים שבאים לשם כדי לעבוד יכולים להסתדר גם עם חלון שלא מגיע עד הרצפה.

 

[TheIllustrator]

כן... 3 קומות עליונות בכל מגדל

בפרוייקט עזריאלי - זה קומות עם חלונות רצפה-תקרה. עכשיו - לגבי מה שציינת, עם הוצאות הקירור(בעיקר), והחימום(פחות), אתה באמת צודק. נוף, עם כל הכבוד, יהיה גם עם חלון מעט קטן יותר - בעוד ההוצאות השוטפות על שמירת טמפ´ בתוך המגדל, יקטנו משמעותיתי ככל ששח הזכוכוית יקטן גם כן. אגב... לא בכל מדינה מיחסים לכך חשיבות - בארץ כן. (כמו שבארץ לא משאירים אורות דולקים במשרדים לאחר שעות העבודה - אולי באמת שיקולים כספיים עולים על שיקולים אסטתיים, אך נדמה כי בארץ יותר פועלים ע"פ הלך הרוח הנ"ל)

 

[cg20]

לא מדוייק מה שאתה אומר

היום מייצרים קירות מסך שמבודדים בצורה מעולה. קיר מסך במשרד (גודל ממוצע של כ-9 מ"ר) לא יגרום ל"הוצאות כספיות אדירות" כפי שהגדרת על מיזוג האוויר.

 

[TheIllustrator]

תמונה המדגימה חוסר עקביות

מזוויע בחיצוניות הבניין, הנובעת מחלונות בהירים מדי, המאפשרים לצופה מבחוץ לראות צבע הוילון מבפנים, והאם או חלקי, מלא או כלל לא מכסה. תגידו לי... איפה עוד ראיתם לאחרונה גועל נפש כזה?(בבניינים שנבנו אחרי שנות ה-50, הא???)

 

[TheIllustrator]

תמונות להדגמה!

הנה תמונה להדגמה... ראש מגדל הסיטי גייט(15 קומות עליונות לערך), הוא בצורת בניה כמו של העזריאלים, אבל מתחת לכך, הוא הרבה יותר מוצק ורק עם צוהרי חלונות קטנים - מדוע???

 

[TheIllustrator]

ועוד תמונות.

הנה עוד הוכחה... כמה מוזר.

 

[TheIllustrator]

והנה עזריאלי - להשוואה.

נו... אז צדקתי או מה?

 

[TheIllustrator]

הקפצה - נא להגיב! ../images/Emo13.gif

הקפצה

 

[fireman]

טוב טוב....תקשיב לי....

קודם כל אתה מומחה בלעשות סלט....את זה אני חושב שאמרתי לך כבר כמה פעמים ואני אענה גם על דבר מה שאורן שאל אותי באיי סי קיו ובכן שיטת הבנייה.... ככל שעולים בגובה צריך להפחית את המשקל בקומה....מה זה אומר? הבניין צריך להיות מאסיבי יותר בחלקו התחתון ופחות מאסיבי בחלקו העליון בכדי להקטין את משקל הבניין כבניין גלובלי ולהפחית את הלחץ של הקומות על הקומות שמתחת..... בוא ניקח דוגמא.....תיקח עמוד מסויים בתחתית הסיטי גייט ונניח שהמידות שלו (מבחינת רוחב) הם מטר על מטר (זאת סתם דוגמא...לא מדדתי באמת) בקומות העליונות הן יהיו 20 ס"מ על 30 ס"מ לדוגמא משום שהעומס על העמוד בחלק העליון הוא פחות מהעומס שיושב על העמוד בקומת הקרקע שהוא בגדול העומס של הבניין כולו. ולכן החלק העליון נבנה כעמודים ותקרות, לאחר מכן נעשה אותו סיפור של החלונות אבל עם בלוק קל ולא מבטון (לוחות טרומיים בגייט) בחלקו התחתון. בנייה של בניין בגודל כזה כאשר הוא נבנה בבנייה קונבנציונלית ז"א בטון נעשה בשיטה מתועשת ז"א בניה טרומית כאשר הקירות וקורות התקרות ולוחות התקרה מגיעים מוכנים מבית יציקה ומורכבים כמו לגו, הדבר מבטיח דיוק מירבי במידות ואיכות וחוזק מקסימלי שהרי הלוחות מיוצרים בשיטה מתועשת ממוכנת ואוטומטית לגמרי. בבניה כזו מבצעים יציקות קונבנציונליות אך ורק לעמודים ולקורות היקף וכל השאר נעשה בהרכבה. לגבי השאלה של אורן....אורן שאל אותי באיי סי קיו מה זה הפיגום האדום הזה שהייה בסיטי גייט. ובכן הפיגום הזה הוא פיגום סיוע להרכבת קירות טרומיים הוא מורכב על הקומה שמתחת ומאפשר הרכבה אנכית בלבד של הקיר שמורכב מעל (בשביל להבטיח שהוא באמת יורכב כך לא משתמשים בפלס פרימיטיבי אלא במתקן מיוחד המורכב על הקומה התחתונה ומשמש תומך לקיר טרומי המגיע להרכבה שמשקלו נע בין כמה מאות קילוגרמים ועד לכמה טונות (כמו תמיד אני אצרף שרטוט) ואני גם אצלם לכם פיגום לבניה טרומית ללא אמצעי מיסוך....בגייט יש אמצעי מיסוך רק בשביל ביטחונם של העובדים....תאמינו לי שלא נעים לראות את הנוף מגובה של 200 מטר כשעומדים על פיגום. הפיגום הזה נבנה משום שהרכבה של קיר טרומי נעשית מחוץ למבנה ולא מתוכו...למי ששאל את עצמו את השאלה למה בכלל צריך אותו בעזריאלי למשל בנו את העמודים בבניה קונבנציונלית והתקרות הן מתועשות (ז"א לוחות המורכבים על קורות שיצקו) עכשיו בעזריאלי לא היה הפיגום הזה כי לא הייתה שם בניה טרומית ולא היו קירות אלא קונסטרוקציית אלומיניום, פלדה וחלונות ואת אלה ניתן להקים עם פיגום תלוי לאחר שבונים את שלד הבניין כולו (פיגום תלוי זה פיגום הקשור לקצה העליון של הבניין ויכול לעלות ולרדת בסיוע של כננת, אמצעי נפוץ מאוד לניקוי חלונות גורדי שחקים בעיקר) עכשיו לגבי השיקולים בסוג האיכלוס בהתאם לבניה עצמה....היות ומבנה מגורים בתקן הישראלי מחייב עמידות של 400 ק"ג למ"ר הבנייה יכולה להיות קלה יותר ופחות מאסיבית לעומת מעמס של מ"ר בקומה המיועדת למסחר משרדים שצריכה להיות עמידה יותר ביחס עומס/מ"ר משום שכמות האנשים היא גדולה יותר וכן הציוד שיוכנס לשם (שטחי מסחר ומשרדים משתמשים בציוד כבד יותר המיועד לשטח קטן כאשר בבית הדבר הכבד ביותר הוא ארון בגדים למשל שעומד על שטח גדול מאוד בגלל גודלו ולכן המשקל מתחלק ואני מרגיש שסטיתי קצת מהנושא אבל לגבי המגורים כל אחד רוצה לתכנן את ביתו עפ"י רצונו האישי...למקם את החלונות איפה שבא לו לסגור או להזיז קירות דבר שהוא מאוד לגיטימי בבניה כזו (עמודים ותקרות ללא קירות, גם לא קירות חוץ כמו במבני משרדים) בבניין הזה אני משער שהדירות ימכרו בגלל האטרקציה של הנוף ולכן מאפשרים לקונים נוף של חלון "רצפה-תקרה" כמו שהגדרתם את זה אבל במינוח המקצועי זה נקרא קיר מסך....אני אישית הייתי רוצה סלון עם קיר מסך ולא הייתי רוצה שיהיה סגור עם קירות. אני חושב שכאן זה היה השיקול. ד"א זוכרים את עניין המנופים? צילמתי אתמול הגבהה הידראולית....תמונות בקרוב

 

[TheIllustrator]

בכלל מי אתה חושב שאתה? ../images/Emo6.gif

לגבי העניין שהסברת עם עומס הבניין - שרב יותר בתחתיתו - זב ברור כשמש. עם זאת, אנני סבור ששינוי צורת בניית הסיטי גייט לקראת קצהו קשורה באופן ישיר(או מוחלט), עם הטענה שכרגע העלת - למרות שיש בה מן האמת. יתקרה מזאת, מה לגבי בניינים אחרים? לדוגמא העזריאלי... ראה, אותה צורת בניה לכל גובה הבניין. כיצד אתה מסביר זאת, אדון כבאי באר-שבעי?

אני מצטער... אולם לראשונה, אנני מסופק מתשובתך!

לגבי תשובתך לפיגום האדום של הגייט... אחלה תשובה!!! קראתי והשכלתי!

(רואה, גם אתה יכול אם אתה משתדל! LOL

) נכון מאד - קיר מסך זהו השם המקצועי לחלון רצפה-תקרה... וכפי שציינתי באוזנך בעבר, את המושג "רצפה-תקרה" טבע כמדומני מ. ו. דר רוהה - הארכיטקט שהגה במוחו וחזה את אותו סוג המבנה, שכולו מצופה זכוכית.

 

[fireman]

עד שסוף שוף אני עונה

אתה מתחיל לעצבן אותי.....זה לא בריא....במיוחד לא לך ראית איך בונים ארובה פעם? אני בטוח שכן....עזריאלי זה ארובה

ועכשיו ברצינות את עזריאלי בנו בשיטת עמודים ותקרות בגלל הייעוד של הבניין כאשר בניין מיועד למשרדים הקומות נבנות כיחידה פתוחה אחת....זה נעשה בכל פרוייקט המיועד למשרדים וגם בארובה השני שברמת גן רק שבארובה הרמת גנית סגרו את ההיקף עם קירות אבל בתוך המבנה הקומות הן קומות עמודים. כשבונים בניין לגובה כזה כאשר השטח למשרדים הוא שטח להשכרה הקומות נבנות כקומות עמודים על מנת שהקבלן יוכר לחלק את הקומה בהתאם לצרכים של השוכר, אחרי הכל אתה לא יכול לכפות על מישהי משרדים של 50מ"ר או של 200 מ"ר אם אין לו צורך בכזה משרד מה גם שכל אחד רוצה לסדר את המשרד שלו בעצמו והתיחום בין המשרדים נעשה בד"כ באמצעות בלוק קל (איטונג ודומיו) והחלוקה בתוך המשרד נעשית באמצעות קירות גבס שיטת בניה זו מוזילה מאוד את עלויות התכנון ואת עלויות התשתית בכל קומה שהרי היא זהה בכל הקומות כי הן באותו גודל, העמודים נמצאים באותו מקום והיות והתקרות הן תקרות מוכנות כל עניין התשתית נכנס בתוך התקרות האקוסטיות מה שמאפשר דינמיות בנושא של נקודות חשמל טלפון רשתות מחשבים לחברות שיהיו מעוניינות בכך, מיזוג אויר מערכות כיבוי אש וכדומה... בגדול זה מטעמים פרקטיים, בשביל להתאים את המשרד ללקוח. חסר לך שתתחצף פעם הבאה