מגה קולון - האם יש כאן שהחתול שלו עבר ניתוח?

[the gypsy]

מגה קולון - האם יש כאן שהחתול שלו עבר ניתוח?

שלום לאנשי חתולים! אחד החתולים שלנו סובל ממגה קולון ולאחר שהבעיה החמירה לאחרונה ותדירות הביקורים אצל הוטרינר לצורך ריקון הפכה בלתי נסבלת עבור החתול, הוחלט שיש לנתח

. הבנתי שמדובר בניתוח לא פשוט, הכרוך בהחלמה והסתגלות ממושכות.
האם יש כאן בעלי ניסיון? אשמח לכל מידע - האם החתול החלים לחלוטין? כמה זמן שלשל אחרי הניתוח? האם איכות חייו טובה? אוכל אוכל מיוחד? וכו' וכו'.
המון תודה מראש!

 

[ארמורגם]

אני לא מכיר את הפרוצדורה הזאת

והאמת שכוונתי היתה להגיד לך שלפעמים לא צריך להתעקש, ואם הניתוח קשה וסיכויי ההחלמה נמוכים, אז עדיף למנוע סבל מהחתול. כמובן שגם הגיל הוא שיקול.

אבל קראתי על הפרוצדורה באתר של מרפאה וטרינרית כלשהי, ולמרות שמדובר בניתוח לא קל, הוטרינר רשם שסיכויי ההחלמה טובים מאוד.

השאלות שלך הן מאוד נכונות, ולדעתי את פועלת נכון כשאת מחפשת אנשים שעברו את התהליך. את יכולה גם לבקש מהוטרינר שלך שיקשר אותך ללקוחות שלו שעברו את התהליך. אם אין לו כאלה, כדאי לשקול לבצע את הניתוח אצל וטרינר עם יותר ניסיון. ישנם וטרינרים כירורגים חיצוניים שמבצעים ניתוחים בקליניקות של הוטרינרים הרגילים, בד"כ יש להם יותר ניסיון בניתוחים כי זה די כל מה שהם עושים.

הכי חשוב שיהיה בהצלחה!

 

[the gypsy]

תודה על התיחסותך!

הניתוח מתוכנן להתבצע בבית חולים וטרינרי "חוות דעת" בבית ברל ולא אצל הוטרינר הרגיל (והנפלא!) שלנו בחיפה. ביקשתי וקיבלתי מהמנתח (אורי סגל) סטטיסטיקות, וגם טלפון של מישהי שהחתול שלה עבר את הניתוח והחלים לחלוטין. העניין הוא שרציתי לשמוע מעוד אנשים, וקשה למצוא, כי מדובר בניתוח לא כל כך שכיח

החתול בן 10, ולמעט הבעיה הזאת, בריא לחלוטין. ברור שלא אתן לו לחיות חיי סבל, ותודה לאל, לבעלי חיים, להבדיל מאנשים, יש אופציות...
שוב תודה לך!

 

[תולעת הגשם]

החתול הקודם שלי עבר ניתוח כזה בגיל 12
ואני עתה "מומחית" הכל הנושא הזה וכלל עצירות. ובכן לשאלותיך ( ואת מוזמנת לשאול עוד)
הניתוח הוא קשה גם לחתול וגם לך. אחרי הניתוח החתול ישר ילך לקופסא שלו כדי להתרוקן כי יש לו תחושה שהמעי הגס מלא ואז פי הטבעת יוצא החוצה ומדמם. זה מפחיד ולכן יש להרגיע את החתול ולא לתת לו לנסות להתרוקן. בסוף זה עובר.
במשך שבוע עד עשרה ימים, יש להאכיל את החתול בנוזל "אנשור" דרך הזונדה התפורה לאף( !) מזעזע אבל יעיל. גם אנטיביוטיקה מכניסים לזונדה וגם חומר משלשל "אבילק" שאם הוא מטפטף על הפרווה, הוא מתייבש כמו שרף דביק ( אבל מסיס במים וניתן להסרה) . הימים הללו קשים מאד מאוד. החתול סובל, הוא חסר תיאבון וההאכלה שלו היא די נוראה. אני לא זוכרת אם הייתי צריכה להגיע בשלב זה לערוי. אבל אחרי שהשלב הקריטי הזה מסתיים ומוצאים את הזודה והחתול אמור להתחיל לאכול לבד, הוא לא עבר אצלי חלק.
בשלב זה - מאכילים אותו במזון לח מיוחד עתיר סיבים ומוסיפים עוד סיבים שקונים בבית מרקחת, כדי לגרות את המעי להתפנות. מאחר שהמעי הגס הוצא, זה ההתפנות מאוד בעייתית והחתול סובל מעצירות. הסיבים הם בעלי ריח שהחתול חש בו , ומסרב לאכול. הוא גם חסר תיאבון באופן קיצוני ואם תאכילי אותו ידנית בכוח, הוא יקיא! הסיבים שהווטרינרים ממליצים הם סיבי צמח הלחך או בשם המדעי פסיליום. התרופה ( הסיבים בצורת פרורים) נקראת מוצוויטיל והיא ארוזה בשקיות נייר אחד אחד.
אני ראיתי שזו בעיה והסיבים עצמם מונעים ממנו לאוכל. לכן עברתי לכדורי סיבים בעלי אותה השפעה. אם לא ילך עם המוצטוויטל, אז לעבור לכדוריXX .... (השם יינתן לך אם תרצי). זה היה על דעתי ולא על דעת הווטרינר!! לווטרינרים יש ספרים עם המלצות ולא תמיד ההמלצות עובדות. . כדור אחד או שנים ללוע, אם הוא בולע, עוזר כמו הסיבים ואפילו יותר. הבעיה - שצריך להרגיל את החתול לבלוע כדור די גדול. אני הצלחתי כי החתול היה חלש מכדי להתנגד הוא גם לא היה חתול אלים. . לפעמים הוא הצליח לפלוט את הכדור. לא ויתרתי לעולם. הוא ידע שלא יעזור לו כלום והוא חייב לבלוע.
אם מונעים את העצירות, יש סיכוי שהתיאבון יחזור לו לפרקי זמן קצרים. אם לא , אז הוא ילך וירזה. כמו כן הכדורים גורמים לכך שהצואה נעשית רכה והיא יכולה לצאת במנות קטנות או בטפטופים על הרצפה!! זה מסריח מאוד ואם היא מתייבש היא נדבק וקשה להוריד! לכן למנוע מהחתול להכנס לחדרים, כי יכול "לברוח לו קקי" על הסדינים.
אצלי החתול לא רצה לאכול כלום והייתי כלאחר יאוש. בסוף מצאתי שהוא מוכן לאכול בעיקר שני מזונות- גבינת פורמעז ומזון בקופסאות קטנות של 80 גרם שיש בסופר שכחתי את השם, זה מגיע בטעמי דגים , עוף, ברווז וכו' . לא כל טעם החתול אהב, הוא יותר אהב טעם דגים.
כמו כן יש ללכת לשקילות ולערוי נוזלים לעיתים מזומנות. אני החזקתי את החתול ככה ארבע וחצי שנים!!! אבל היה נורא. הוא לא שלט בצרכים, ונמס לי מול העיניים . בסוף הוא הפך לשלד ומשקלו בגיל 16 ירד למשקל שהיה בגיל אולי חצי שנה. תחליטי אם את רוצה את כל ההתעסקות הזו. זו דרך קשה ומיגעת והיא חד כיוונית. אין לה סוף טוב, אבל אולי אצלך בכלל הדרך תהיה יותר טובה ופחות קשה בהמשך. לפני מותו הבאתי גור חדש ואז יכולתי להחליט על מועד ההרדמה.
בהצלחה בכל אשר תעשי, מחזקת את ידייך למרות שאין לי מילות עידוד או נחמה. זו דרך קשה ואת צריכה לדעתי לנסות. להרדים אפשר גם בעתיד. הבעיה היא כמובן זמן, טרחה ( סבל) וכסף.

 

[the gypsy]

אוי... היה לי קשה לקרוא... לפני כמה זמן זה היה?

האם זה היה מזמן? יכול להיות שמאז הדברים השתכללו, צברו ניסיון? כאשר שוחחתי עם הוטרינר שאמור לנתח לא הוזכר כלל עניין הזונדה למשל.. אשמח לדעת (אפשר בפרטי) היכן החתול שלך עבר את הניתוח, ומי הוטרינר שניתוח.

 

[תולעת הגשם]

החתול נותח לפני 11 שנה בערך
מררפאה בב"ש. המנתח הציל את חיו , זה בטוח, אבל איכות חייו ( וגם איכות חיי) הלכו וירדו. היום אני לא הייתי חוזרת על כך. אבל אז, התפללתי שהוא יחזיק מעמד שנתיים, קיבלתי ארבע וחצי והודיתי לאלהים. אם הפרטים של המנתח והמרפאה חשובים. כתבי לי במסר ואענה לך.

 

[the gypsy]

מקווה שבשנים שעברו מאז נצבר ניסיון ויש תוצאות טובות יותר

אברר עם הוטרינר לגבי כל מה שעולה מדברייך כדי להבין מה מתוך זה רלוונטי במיקרה הספציפי שלנו. התעניינתי בפרטי מנתח כי תהיתי האם במיקרה מדובר באותו מקום, אך כעת ברור שלא, כך שלא רלוונטי. תודה רבה על כל המידע המפורט!

 

[תולעת הגשם]

המנתחים מסתכלים בספר ואינם מתחשבים בניסיון האישי של בעלי הח'
סיפרתי לווטרינר שהחתול אינו אוכל את האוכל בגלל הסיבים התזונתיים ואם הוא אינו אוכל, הוא גם אינו מקבל סיבים ואז יש לו עצירות. כלומר מעגל קסמים. סיפרתי לו איך מצאת את התרופה האולטימטיבית לבעית העצירות. הווט' פתח את הספר וראה שהתרופה אינה רשומה בו. מכאן שהמידע שהווטר' שואבים אינו ממש עדכני. זה ווטרינר מאוד ותיק, אבל ניתוח כזה הוא עשה לפני כן רק פעם אחת.
ביקשתי ממנו שיכתוב בפרום הווטרינרים על ההמלצה שלי , כדי שזה יתפרסם בקרב הרופאים. אבל הוא לא עשה את זה. מאוד חבל, כי הכדור פותר את בעית העצירות הקשה אחר הניתוח, אבל ישנן עוד בעיות קשות אחרות וביניהן גם חוסר תאבון קיצוני. אם החתול יקר לכם ואתם מוכנים לנסות תהליך ארוך וקשה- לכו על זה, כדי שלא תהיה לכם הרגשה שלא עשיתם את המקסימום. תנו לחתול שנה. אם יש הדרדרות והוא מרזה בצורה קיצונית- תרדימו, חבל על המאמץ. ( אצלי היה אוכל , לא להאמין קופסה של 80 גרם בשבוע...מה שחתולים גומרים בארוחה אחת. אין לי מושג איך הוא חי ארבע שנים וחצי).

 

[ארמורגם]

תודה על התיאור המפורט, ומשהו אישי

כל פעם מדהים אותי מחדש הדברים שהוטרינרים לא מספרים לנו.
אומרים ניתוח "קשה". יופי, מה זה קשה בדיוק?
אנחנו משכנעים את עצמנו שיהיו כמה ימים קשים, ואז חוזרים לרגיל.
אבל מהתיאור שלך מובן שזה לא המצב.
איכות החיים שלו (וגם שלך) יורדת מאוד, הוא סובל מכאבים וחוסר נעימות בגוף.
מצד שני, אם לא עושים את זה, תמיד נשאר הספק שאולי זה כן היה עוזר.

היום הוא יום השנה לפטירת החתול שלי. שנה שלמה אני מסתובב עם מועקה בלב ודמעות בעיניים כל פעם שאני נזכר בו.
אני הלכתי עם הטיפולים עד הסוף, לא סירבתי לשום בדיקה או טיפול שהוצע.
הכסף זרם כמו מים, אבל לא היה אכפת לי. הייתי מוציא גם פי 10 אם זה היה משאיר אותו בחיים.
אבל הטיפולים לא הצליחו, ולמרות שהוטרינרים ניסו לשכנע אותי להמשיך לנסות, אני מכיר אותו הכי טוב, וראיתי שהוא כבר לא עצמו, לא אוכל, סובל ומדמם, והחלטתי לשים סוף לקרקס של הרופאים, שיש לי בטן מלאה עליהם ועל המקצועיות שלהם, ולשחרר.

אין שום דבר רומנטי בשחרור הזה, אין תחושת הקלה, זו ההחלטה הכי אומללה שנאלצתי לעשות בחיי.
בדיעבד אני מצטער שלא קיבלתי אותה הרבה קודם לכן והעברתי אותו את כל הסבל של הטיפולים, שמהם הוא לא התאושש.
אבל עם זאת אני גם יודע שלא הייתי מסוגל אז לפעול אחרת. החלטתי שאני נלחם על חייו ונותן הכל, אבל הסוף היה בלתי נמנע.

אם נחזור לנושא, אז כמובן שמדובר בבעיות אחרות, ובהחלט יכול להיות שאצל החתול שלך הסיפור ייגמר בטוב.
אני באמת מקווה כך ומחזיק לך אצבעות.
מה שאני כן יכול להמליץ במקרה שתחליטי ללכת על זה, זה להכין ארנק פתוח כי כל ביקור בבית ברל מסתיים במאות שקלים, ולהיות עם האצבע על הדופק. ברגע שאת מרגישה שהסבל גדול מהרצון לחיות, לא לפחד להגיע להחלטה. הידיעה שהחתול שלי סבל בשבועות האחרונים לחייו תלווה אותי תמיד.

 

[the gypsy]

שוב תודה על ההתיחסות

כמה טוב לדבר עם אנשים שמבינים בדיוק את ההרגשה...
את הארנק הכנו, ומדובר באלפי שקלים במיקרה הזה ולא במאות - אבל כפי שכתבת, היינו מוצאים גם יותר, רק שהדבר אכן יעזור.
למעט הבעיה הספציפית, החתול בריא, והוא רק בן 10. החלטה מאוד קשה...

 

[Yukita]

יש לזכור שהרבה גורמים נכנסים לתמונה

קל או קשה, פשוט או מורכב, לא כל אחד יעבור תהליך בדיוק אותו דבר. חלק יעברו קשה, חלק יעברו קל יותר. גורמים כמו גיל, מצב פיזי בעת קבלת ההחלטה לנתח, צפי הוטרינר לגבי אופי ההחלמה בעתיד וכו'וכו' נכנסים לתמונה.

בהחלט כדאי להבין למה לצפות, ומהבחינה הזו כדאי לדבר עם הוטרינר המנתח על איך מצבו של החתול הספציפי שלכם נראה לו יחסית לאחרים.

אפשר להביא את הסטוריית הטיפול כפי שנמסרה לכם בהודעה לעיל, ולשאול לגבי שלבים שונים של הטיפול והתרופות ו/או הפרוצדורות הכרוכות בהם. זה לא אומר בהכרח שהסיפור שלכם יהיה זהה.

 

[the gypsy]

צודקת, אכן מחר אברר לגב כל מה שעלה בסיפור כאן, מקווה שמצבנו

מקווה שמצבנו טוב יותר. הצפי אצלנו נראה כרגע סביר, אם כי הובהר שרק במהלך הניתוח, אחרי ש"פותחים", רואים בדיוק את המצב - למשל, ההאם יש צורך להסיר את כל המעי הגס או רק את חלקו.

 

[ארמורגם]

אפשרות נוספת

אם ההחלמה תלויה בכמות המעי שצריך להסיר, אפשר להחליט שאם רואים שצריך להסיר את כולו, אז לא להעיר מההרדמה...
אני מצטער אם זה נשמע ישיר מדי, אבל חשוב שתדעי שזאת גם אפשרות שקיימת.

ובהמשך להודעה הקודמת, ההוצאה שלי הגיעה לחמש ספרות... מגיעים לזה בקלות אם זורמים איתם...

וגם כל המחירים שלהם לפני מע"מ, מה שמקשה על ההבנה וההשוואה, והאמת אני לא בטוח שזה חוקי.