מגוון התנועות בגרמנית במילים שאולות מיוונית ולטינית

מגוון התנועות בגרמנית במילים שאולות מיוונית ולטינית

אני לא יודע לא יוונית ולא לטינית, ואשמח אם מישהו שכן מכיר את השפות האלה יחווה את דעתו.

בעודי קורא טקסטים בגרמנית, אני כל פעם מופתע לראות באיזו עקביות הגרמנית שומרת על מגוון ההגאים משפות המקור במילים שאולות מלטינית ובעיקר מיוונית.
לדוגמה, בעוד שבכל שפה אחרת שאני מכיר המילה "אקולוגיה" מתחילה ב-e, בגרמנית כותבים (ומבטאים) Ökologie.
גם לאות y יש הגייה מיוחדת. בעוד שבאנגלית ובצרפתית האות y נמצאת במילים כמו psychologist/psychologue רק כתזכורת למוצאן, אך למעשה מבוטאת באופן זהה ל-i, בגרמנית במילה Psychologe יש תנועה זהה ל-ü.
וגם האומלאוט השלישי לא נשכח: זמן עבר הוא Präteritum, שימו לב לשתי תנועות קרובות אך שונות: ä, e.

בעצם, במילים שאולות מיוונית ולטינית מופיע מגוון עצום של תנועות: a,e,i,o,u,ä,ö,y.
איך דווקא גרמנית הצליחה לשמר את כל התנועות האלה, בעוד ששפות אחרות דיללו אותן לחמש תנועות פחות או יותר?
 

pantapasin

New member
היא לא ממש שימרה

הגיית ה- υ היוונית כ- ü אכן משמרת פחות או יותר את ההגייה המקורית של התנועה (לפחות לפי ההגייה המשוחזרת). אין זה מפתיע שהפונמה הזרה תורגמה לפונמה הקרובה לה ביותר פונטית במצאי התנועות הגרמני (תנועה שאין לה מקבילה באנגלית, אך נדמה לי שבצרפתית דווקא כן). לעומת זאת, ä ו- ö אינן משמרות את האיכויות התנועיות של שפות המקור. ה- ö ב- Ökologie מקורה בדיפתונג oi (מן המילה oikos) וה- ä בפרטריטום מייצגת את דיפתונג ae. דיפתונג זה התכווץ כבר בלטינית המדיאבלית לסוג כלשהו של תנועת e, וייתכן שאמנם הייתה זו איכות דומה ל- ä - לפחות באזורים הגרמאניים.
 
תודה, חידשת לי לגבי oi.

ונראה שדווקא y כן מייצגת את התנועה המקורית מיוונית, נכון? אז אני תוהה איך זה קרה שהיא השתמרה בצורה כל כך טובה. באיזו תקופה הושאלו המילים היווניות האלה, ואיך הן הצליחו לדלג על השחיקה בתנועות שקרתה בשפות אחרות?

בצרפתית אכן קיימת תנועה דומה שנכתבת u, אבל למיטב ידיעתי היא לא השתמרה במילים יווניות. במילים אלה התנועה עדיין נכתבת y, אך האות הזאת נשמעת בצרפתית כמו i.
 

pantapasin

New member
על Y ועוד אי אלו ספקולציות פרועות

לדעתי, ראוי לתמוה דווקא לגבי הצרפתית, ולא לגבי הגרמנית. הן הגרמנית פשוט תרגמה – כצפוי - את הפונמה היוונית υ לפונמה הגרמנית הקרובה לה ביותר – ü (לגבי הכתיב Y – ר' בהמשך).
לגבי הצרפתית – ייתכן שהתנועה הצרפתית הרלוונטית התפתחה רק בשלב מאוחר יותר, לאחר שהמילים היווניות כבר קיבלו את צורתן (כלומר, שבשלב הקריטי של השאילה כבר תורגמה ה- υ היוונית ל- i, בשל הדמיון הצלילי היחסי בין שתי התנועות). אחרי הכול, חלק ניכר מן המילים היווניות נכנסו לצרפתית דרך הלטינית – ובלטינית אין תנועה שמקבילה ל- υ היוונית.

אבל האפשרות שמסעירה את דמיוני היא שאולי – וזו השערה לגמרי לגמרי פרועה – אולי קונבנציות אורתוגרפיות מילאו תפקיד כלשהו במעתקים של התנועה υ במעבר משפה לשפה. אחת העובדות שתמיד עוררו את סקרנותי היא שביוונית Y ו- υ הן למעשה שתי וריאציות (קטנה וגדולה) של אותה גרפמה. הגרפמה Y לא קיימת בכתב הלטיני, שמסמן את תנועת u באמצעות הגרפמות, u ו- V. אבל שפות אירופיות מודרניות שאלו את הסימן Y לציון של מהויות תנועתיות ועיצוריות שונות.
בגרמנית בת ימינו התייחדה Y לציון תנועת ü במילים ששאולות משפות אחרות (בעיקר מיוונית, אבל נדמה לי שלא רק). זו גרפמה שלא מייצגת מהות פונמית נבדלת, אלא נועדה להסגיר את העובדה שהמילה שאולה. לעומת זאת, בכתבי יד גרמניים מימי הביניים מצאתי שימוש אינטנסיבי בגרפמה Y הן לייצוג של תנועת i הן לייצוג חצי התנועה y. כלומר, מדובר בקונבנציה כתיבית שהתגבשה בשלב מאוחר יחסית.
באנגלית הגרפמה Υ מציינת בד"כ את חצי התנועה y. זו הייתה דרכה של האנגלית להבחין בין תנועת i לבין חצי התנועה y, שבכתב הלטיני סומנו שתיהן על ידי הגרפמה I, i. אני תוהה אם השימוש הזה בגרפמה היוונית Y לא השפיע באופן סטיכי לגמרי על אופן הגייתה של התנועה היוונית υ באנגלית (במילים כמו psychology, למשל). דהיינו, ה- Y במילה כמו psychology (מן המילה היוונית ΨΥΧΗ או באותיות קטנות ψυχη) נועד מלכתחילה לייצג את תנועת υ היוונית, אך כיוון שהגרפמה Y כבר שימשה באנגלית לציון חצי התנועה y, התקבעה הגיית המילה בצורתה המוכרת לנו.
זה אמנם ספקולטיבי מאוד, אך לא לגמרי מופרך אם מביאים בחשבון את העובדה שחלק ניכר מן המילים השאולות מיוונית נשאלו במסגרת שיח מלומדים, שהתנהל בעיקר בכתב.
 
נשמע אפשרי לאור זה שהכתב השפיע לא פעם על ההגייה,

ויש אפילו מקרים של טעויות סופר שהתקבעו כמו במילה zenit.
 
למעלה