מגורים עם החמות/כלה

[פרפרי אהבה]

מגורים עם החמות/כלה

לפעמים בחיים יש נסיבות שמביאות אותנו לדברים לא צפויים, כמו מגורים עם החמות/כלה.
זה יכול להיות בשל תקופת המתנה לפני מעבר לדירה אחרת, זה יכול להיות בגלל ענייני בריאות, זה יכול להיות בשביל חיסכון כספי, תקופת מעבר או משהו קבוע יותר.

האם גרתם פעם עם החמות/כלה

אם כן-מדוע ולכמה זמן

האם זה גרם לכם למריבות או דווקא עזר לכם להתקרב

מהי הדרך הנכונה לדעתכם להצלחה של מגורים משותפים עם החמות/כלה

 

[נומלה]

גרנו ביחד

וזה לא היה בעייתי במיוחד. לא זכור לי שרבנו אי פעם, גם כשכבר לא גרתי בבית שלה. אני הייתי החברה של הבן. רוב הזמן לא הייתי בבית, כי למדתי, והבית היה גדול מספיק שלא נתקלנו אחת בשניה יותר מידי. אני גרתי בקומה השנייה עם הבן והיא בקומה הראשונה.
בעיקרון חיים ממש ביחד, אפשריים כשכולם מסכימים על יחסי הכוחות, ומי מחליט את ההחלטות, ולמי המילה האחרונה בבית. זה אפשרי בחברות מאוד מסורתיות או במקום ממש פתוח, או כמו שהיה אצלנו, כשהבית ממש גדול ואין הרבה ציפיות לאינטראקציה.

 

[הפוך עם ראש כפול]

תודה לאל שהחיים עד עכשיו לא זימנו לי את ההתנסות הזו...
לא נראה לי שהייתי מצליחה להחזיק מעמד.
כלומר - אם לא הייתה לי ברירה והנסיבות היו עד כדי כך קשות שהיו מכתיבות מגורים משותפים, הייתי עושה את זה. אבל זה היה עולה לי בדמים, אין לי ספק.

 

[ריקי258]

מניסיון, לא לעשות את זה

 

[ריקי258]

מניסיון, לא לעשות את זה

גרתי עם חמותי חמי גיסתי וגיסי הרווקים אחרי לידה ראשונה ונכד ראשון וזאת הייתה טעות נוראית. גרנו שם חודשיים וחצי כי חיכינו להיכנס לבית שלנו וחשבנו שזה יעזור לנו כי יש לחמתי ניסיון בשבועיים הראשונים זה אולי עזר באמת אך מאז זה הדרדר ונהיה פשוט סיוט הם היו נדחפים לכל דבר. נכנסים לחדר בכל הזדמנות שניסיתי להרדים, להאכיל או סתם לשחק ולהיות איתו לבד. לא מכבדים בקשות שלי ושל בעלי כי מתלהבים מידי. הרגשתי שהם חושבים שהילד הוא שלהם ולא שלנו לא נתנו לנו פרטיות בכלל. לא הייתי אומרת כלום שם וסבלתי בשקט ורק חיכיתי שנצא משם. זה גרם לי להרבה ריבים עם בעלי. מציעה לא לעשות זאת בכלל זה יכול רק להזיק עוד יותר למצב היחסים שגם ככה לא הכי טובים אחרי לידה.