מגיחה לעדכוניאדה ובקשת עזרה קטנה

[קיסרית הזאטוטית]

מגיחה לעדכוניאדה ובקשת עזרה קטנה

שלב העדכונים: החוזה לספר מתקדם (טפו-טפו-טפו) המאמר שקבל revise and re-submit תוקן ונשלח מחדש דוח המחקר עומד בשלבי תיקון אחרונים והמאמר השני - הוא נושא בקשת העזרה במקביל ניהלתי בשלושת החודשים האחרונים יוזמת מתנדבים מגניבה מאוד וייצרנו שלושה מסמכים אסטרטגיים עבור מוסד מיקרן-פיננס. היה מגניב. ומאוד לא אקדמי אבל מחקרי.... היתה לי שיחה טובה עם יועץ הדוקטורנטים, רגע לפני הפרישה הסופית. היתה לו הצעה קונקרטית מעניינת שאולי אני אקבל בתור "פיילוט" - לעשות משהו כדי לבחון אם הרעיון שלי לדוקטורט מעניין אותי ויכול להתקדם. ואני מבקשת עזרה בייחוד מהסוציולוגים ביניכם: התייעצנו על המאמר השני שלנו עם סוציולוגית שאמרה שכדאי לנו להזכיר את המושג loose coupling (לא במובן הIT שלו...) בגדול מאוד אני יודעת מה זה de-coupling, ומחיפוש ראשוני אני מתקשה למצוא הגדרות לשני המונחים האלו. יש למישהו המלצה על קריאה בסיסית בתיאוריה ארגונית שתעשה לי סדר? ללכת ללקסיקון סוציולוגי? תודה על העזרה מוצ'אס גרסיאס מרסי בוקופ

 

[tulkin]

הנה כמה מראי מקום:

בגדול, למיטב ידיעתי המושג loose coupling בהקשר של ארגונים הוצע לראשונה כאן: Karl weick (1976), Educational organizations as loosely coupled systems administrative science quarterly ובמאמר הבא, אפשר לראות קצת התפתחות של המושג: JD Orton, KE Weick (1990) Loosely Coupled Systems: A Reconceptualization academy of management review בספר של scott אפשר אולי יהיה למצוא דיון תמציתי בתוך קונטקסט רחב: organizations: rational, natural and open systems המושג נוגע בעיקר לתכונה שחלקים שונים של הארגון אינם תלויים כל כך זה בזה, ולכן שינוי של אחד לא ישפיע באופן משמעותי על השני - ולכן (וזו התכונה החשובה), ארגונים כאלה יכולים להשתנות בקלות יחסית ולהתאים את עצמם לשינויים בסביבה. de-coupling הוא פשוט תהליך ההפיכה של משהו שהוא tightly coupled למשהו שהוא loosely coupled. למרות שהמושג עצמו הופיע עוד לפני המאמר של ווייק (נדמה לי הופיע כבר בעבודות של הרברט סיימון על מערכות מורכבות - אבל אני לא מתחייב על זה). סתם מתוך סקרנות, על מה המאמרים? מקווה שעזרתי קצת.

 

[tulkin]

ובנוסף, כמובן, ויקיפדיה - ידידו הטוב של הסקרן

http://en.wikipedia.org/wiki/Loose_coupling ומשתמש, בסופו של דבר, באותם מקורות שאני הבאתי.... מסתבר שמשהו למדתי בשנה האחרונה.

 

[קיסרית הזאטוטית]

תודה. קראתי את זה לפני שגיגלתי ולפי ששאלתי פה

פשוט לא הרגשתי שזה מספיק...

 

[קיסרית הזאטוטית]

תודה על ההפניות! המאמרים הם על

פרויקט שיתוף ציבור בתכנון בשכונה ערבית במזרח ירושלים שעקבנו אחריו במשך שנתיים + המאמר הספציפי הזה, שהוא בעצם תזת המוסמך שלי, מציג את הארגון שביצע את התהליך (ארגון של מתכננים, אידאולוגים, "אנטי" ממסדיים) ועוקב אחרי התהליך הבעייתי של שיתוף הציבור שהם עשו מדגיש את הפער בין המחויבות האידאולוגית של הארגון לשיתוף ציבור לבין ההומוגניות המקצועית שלו והדרך המאוד פרופסיונלית שנבחרה במהלך הפרויקט. ובגדול טוען שיש מתח מובנה ביחס בין פרופסיונליות (שבנויה על גבולות) לבין תיאוריות מובילות של שיתוף ציבור בתכנון (שהרדיקליות בהן חותרות לביטול הגבולות - ביטול ההרככיות בין מתכננים, רשויות, אזרחים ושאר משתתפים) שהאופן שבו "שיתוף ציבור מוצלח" מוגדר ברוב התיאוריות כיום הוא איום מקצועי (בגדול התיאוריה מנסה "לבטל" את הפרופסיה). ושהפרופסיה חזקה מהכוחות האחרים. הטיעון הזה נראה חזק גם לאור סקירת ספרות שמראה שכמעט ואין קייס סטדיס שבהם מתכננים יצאו טוב מהתליכי שיתוף ציבור. בסוף המאמר אני מתיחסת למאמר אחר, אהוב עלי ביותר, שמדבר על ניהול קונפליקטים ערכיים. ושם מתוארת מה שאני קוראת לה "טכניקת רבין" - לעשות שלום כאילו אין טרור ולהלחם בטרור כאילו אין שלום, או במילים פשוטות - להתנהג כאילו אין סתירה בין שני ערכים שלא הולכים ביחד ולקדם כל אחד מהם בנפרד. אני משערת שהרעיון הזה הוא מה שהדהד כde-coupling. בגדול אני לא מתלהבת מללמוד ולדחוף עוד סט של מונחים למאמר הזה שגם ככה מכסה שני בתים תיאורטיים (שיתוף ציבור ופרופסיונליזם) מה דעתך?

 

[tulkin]

כמה מחשבות....

ראשית נשמע נושא מרתק. וירושלים תמיד היתה ועדיין קרובה ללבי (אבל לצערי רחוקה ממני בערך 10000 קילומטר). שיטת רבין שלך היא בעצם שיטת בן גוריון שאמר בנאום ב1939: "עלינו לעזור לאנגלים במלחמה כאילו לא היה ספר לבן, ולעמוד מול הספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה". אם רבין אמר את מה שייחסת לו זה היה רפרנס לשיטתו של בן גוריון. לתוכן עצמו: אני מכיר מעט מאד תאוריות של פרופסיונליות, ובכלל לא דברים שקשורים לשיתוף ציבור. לגבי הכללה של מושגים מבית תיאורטי אחר - יש לכך יתרונות רבים (זו נקודת ייחוס נוספת שתעזור לאנשים למקם ולעגן את הטיעונים שלך ביחס אליהם, וכיוון שהמושג הזה נפוץ, אם תשתמשי בו נכון זה יעזור מאד לאנשים להתחבר למה שכתבת וto make sense of it, גם אם הם לא מכירים בדיוק את החומר עליו את כותבת). ויש כמובן גם חסרונות רבים (עודף מושגים, במיוחד אם משתמשים בהם יותר כעוגנים מטאפוריים, מסרבל את הטיעונים, מזמין אנשים להתייחס למטאפורה ולא את הטיעון עצמו. כלומר בודק של מאמר יכול לתת כביקורת משהו כמו: המקרה שאת מתארת הוא לא בדיוק loosely coupled בגלל כל מיני סיבות וצריך להתייחס להבדלים האלה ולמשמעות שלהם. ויותר גרוע מזה, הוא יכול לבקש שתוסיפי לסקירת הספרות והתיאוריה גם התייחסות יותר מעמיקה לספרות הזו). לא תמיד הערך המוסף שעוגן מושגי או תיאורטי מביא מצדיק את המחיר שצריך לשלם על השק הגדול של אסוציאציות והקשרים שמגיעים יחד איתו. בלי קשר, (וכדי לסבך אותך יותר, כמובן), מהמעט שתיארת, ואם כבר מדברים על תיאוריות ארגוניות, נשמע לי הרבה יותר רלוונטי להביא גישות מוסדיות לארגונים (institutional theory). פרופסיונליזם הוא בפרוש סוג של institution, ויש ספרות ענפה מאד על ההשפעות שיש לממסדים כאלה ואחרים ועל הנסיון להתגבר עליהם (כשצריך)ולפרוץ את הגבולות שהם יוצרים. ויש כמובן את המימד הפוליטי..... בקיצור נשמע מעניין מה שיש לך להגיד ומה שמצאת במחקר שלך.

 

[קיסרית הזאטוטית]

מסכימה איתך ב-100%. זה היה מקרה קלאסי של

"נשמע לי מעניין בואו נציק לדוקטורנט". המשימה להיום - להסביר לco-author שלי למה המילה שזרקה ההיא מסוציולוגיה לא רלוונטית...

 

[ניצת הגפן]

לא יכולה לעזור. אבל כיף לראות אותך כאן../images/Emo24.gif

 

[קיסרית הזאטוטית]

../images/Emo13.gif תודה!