"מגילת השואה"
במתנ"סים: מגילת השואה לצד קטעים מהמקורות יום הזיכרון לשואה ולגבורה יצוין במתנ"סים במתכונת ייחודית. הטקסים שייערכו בכ-50 מרכזים בארץ יכללו הקראה של "מגילת השואה", שנכתבה לפני מספר שנים בידי פרופ' אביגדור שנאן, קטעי קריאה מהמקורות, וקטעים נוספים מתוצרי התרבות הישראלית תמר סלע פורסם: 15.04.07, 15:17 את טקס יום השואה והגבורה הערב (יום א') יציינו ב-50 מתנ"סים ברחבי הארץ בטקס שונה. ביוזמה ראשונה מסוגה של מכון שכטר למדעי היהדות והחברה למתנ"סים, ייערכו טקסים על פי החוברת "שלא ייגמר לעולם", המשלבת את "מגילת השואה" יחד עם ציטוטים מהמקורות היהודיים, קטעי שירה, סיפורים קצרים ועדויות. מעל ל-5,000 עותקים מהחוברת כבר הוזמנו, וחלקים ממנה יוקראו גם בבתי ספר, בתי אבות ומרכזים לעולים מחבר העמים. כך, פרקים מתהלים ייקראו לצד שירים של יהודה פוליקר ויעקב גלעד, וקטעים מפרקי אבות יעמדו לצד עדויות אישיות של ניצולים. בסוף החוברת מופיעה המגילה, שנקראת בחלקה בטעמי מגילת איכה, וכתובה בשישה פרקים - כנגד ששת מיליון היהודים שנרצחו. מגילת השואה נכתבה לפני שנים ספורות בידי פרופ' אביגדור שנאן מהאוניברסיטה העברית ומכון שכטר למדעי היהדות. שנאן הוא דור שני לשואה שמעיד על עצמו שלא עסק בשואה, אך כשהתבקש לכתוב את המגילה "נחה עליו הרוח" לכך. על פי תפישת עולמו, אי אפשר לחיות את העבר - אבל צריך לזכור וגם לחיות הלאה. למעשה, המגילה היא פרי יוזמתו של אלכס איזן - יהודי קשיש, ניצול שואה שחי בקנדה - שחשש מכך שבעוד 20 שנה לא יישאר מי שיספר את הסיפור ורצה להעביר את המסר לדורות הבאים. מכון שכטר הרים את הכפפה, והמגילה כבר הודפסה בחמש מהדורות ברחבי העולם. בארץ היא טרם תפסה את מקומה, וייתכן ששילובה בטקס של החברה למתנ"סים יהפוך אותה לחלק מהריטואל של יום השואה. כדי להתאים את המגילה לקהל הישראלי הרחב, נוספו כאמור פרקי קריאה, עיון ודיון. בפרקים אלו מופיעים, בין השאר, קטעים מן המקורות, קטעי כתיבה של ניצולים, תובנות היסטוריות ופילוסופיות כלליות של חוקרים, פואטיקה עברית, ציורים, תמונות וגם זמר עברי ועדכני המוכר לקהל הרחב. כך למשל פרק תהלים קי"ח - "מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה" מופיע לצד השיר "כשהלב בוכה" של יוסי גיספן ("שמע ישראל אלוהי, אתה הכל יכול"), שמוכר בביצוע של שרית חדד. חלק מפרקי אבות ב', בו רבן גמליאל אומר "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ומתאר כיצד אנשים צריכים לנהוג זה עם זה, מופיע ליד קטע מ"אדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל בו הוא מתאר איך היה אפשר להתנהג בחירות רוחנית, גם בתוך התופת. מבחר הטקסטים מציגים השקפה ישראלית, עדכנית במידת מה, על נושא השואה, ומראים מעט מעומקה של היצירה העברית והדיאלוג שיש בה כלפי המקרא, המשנה והתלמוד. עורך החוברת, ד"ר יעקוב מעוז מהיחידה להתחדשות יהודית בחברה למתנסי"ם: "קיימים ציפייה וביקוש רב לחוברת. כמו שקריאת מגילת ט"ו בשבט הפכה לחלק אינטגרלי מהחג, אני מאמין שדבר דומה יקרה למגילת השואה". פרופ' דוד גולינקין, נשיא מכון שכטר ועורך המגילה, מסביר: "הדלקת שש משואות ברחבת יד ושם על ידי ניצולים היא אירוע משמעותי, אבל האם היא תחזיק מעמד כשאין עוד ניצולים בחיים? מול הכחשת השואה עלינו לחנך את ילדינו ואת העולם כולו על השואה - אירוע שלא היה כדוגמתו בכל תולדות האנושות. הניצולים נעלמים ואיתם העדויות, ועלינו לעשות עכשיו את המעבר מזיכרונות פרטיים אל זיכרון לאומי, ובזה נקיים את הצווי של דורנו: זכור, אל תשכח". קישורים להורדת החוברת המלאה "שלא ייגמר לעולם" בארבעה חלקים: חלק א' (שער ופתיחים, עמודים 1-7) חלק ב' (קריאה, עיון ודיון, עמודים 8-21) חלק ג' (קריאה, עיון ודיון, עמודים 22-34) חלק ד' (מגילת השואה והצעה לטקס, עמודים 35-47)
במתנ"סים: מגילת השואה לצד קטעים מהמקורות יום הזיכרון לשואה ולגבורה יצוין במתנ"סים במתכונת ייחודית. הטקסים שייערכו בכ-50 מרכזים בארץ יכללו הקראה של "מגילת השואה", שנכתבה לפני מספר שנים בידי פרופ' אביגדור שנאן, קטעי קריאה מהמקורות, וקטעים נוספים מתוצרי התרבות הישראלית תמר סלע פורסם: 15.04.07, 15:17 את טקס יום השואה והגבורה הערב (יום א') יציינו ב-50 מתנ"סים ברחבי הארץ בטקס שונה. ביוזמה ראשונה מסוגה של מכון שכטר למדעי היהדות והחברה למתנ"סים, ייערכו טקסים על פי החוברת "שלא ייגמר לעולם", המשלבת את "מגילת השואה" יחד עם ציטוטים מהמקורות היהודיים, קטעי שירה, סיפורים קצרים ועדויות. מעל ל-5,000 עותקים מהחוברת כבר הוזמנו, וחלקים ממנה יוקראו גם בבתי ספר, בתי אבות ומרכזים לעולים מחבר העמים. כך, פרקים מתהלים ייקראו לצד שירים של יהודה פוליקר ויעקב גלעד, וקטעים מפרקי אבות יעמדו לצד עדויות אישיות של ניצולים. בסוף החוברת מופיעה המגילה, שנקראת בחלקה בטעמי מגילת איכה, וכתובה בשישה פרקים - כנגד ששת מיליון היהודים שנרצחו. מגילת השואה נכתבה לפני שנים ספורות בידי פרופ' אביגדור שנאן מהאוניברסיטה העברית ומכון שכטר למדעי היהדות. שנאן הוא דור שני לשואה שמעיד על עצמו שלא עסק בשואה, אך כשהתבקש לכתוב את המגילה "נחה עליו הרוח" לכך. על פי תפישת עולמו, אי אפשר לחיות את העבר - אבל צריך לזכור וגם לחיות הלאה. למעשה, המגילה היא פרי יוזמתו של אלכס איזן - יהודי קשיש, ניצול שואה שחי בקנדה - שחשש מכך שבעוד 20 שנה לא יישאר מי שיספר את הסיפור ורצה להעביר את המסר לדורות הבאים. מכון שכטר הרים את הכפפה, והמגילה כבר הודפסה בחמש מהדורות ברחבי העולם. בארץ היא טרם תפסה את מקומה, וייתכן ששילובה בטקס של החברה למתנ"סים יהפוך אותה לחלק מהריטואל של יום השואה. כדי להתאים את המגילה לקהל הישראלי הרחב, נוספו כאמור פרקי קריאה, עיון ודיון. בפרקים אלו מופיעים, בין השאר, קטעים מן המקורות, קטעי כתיבה של ניצולים, תובנות היסטוריות ופילוסופיות כלליות של חוקרים, פואטיקה עברית, ציורים, תמונות וגם זמר עברי ועדכני המוכר לקהל הרחב. כך למשל פרק תהלים קי"ח - "מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה" מופיע לצד השיר "כשהלב בוכה" של יוסי גיספן ("שמע ישראל אלוהי, אתה הכל יכול"), שמוכר בביצוע של שרית חדד. חלק מפרקי אבות ב', בו רבן גמליאל אומר "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", ומתאר כיצד אנשים צריכים לנהוג זה עם זה, מופיע ליד קטע מ"אדם מחפש משמעות" של ויקטור פרנקל בו הוא מתאר איך היה אפשר להתנהג בחירות רוחנית, גם בתוך התופת. מבחר הטקסטים מציגים השקפה ישראלית, עדכנית במידת מה, על נושא השואה, ומראים מעט מעומקה של היצירה העברית והדיאלוג שיש בה כלפי המקרא, המשנה והתלמוד. עורך החוברת, ד"ר יעקוב מעוז מהיחידה להתחדשות יהודית בחברה למתנסי"ם: "קיימים ציפייה וביקוש רב לחוברת. כמו שקריאת מגילת ט"ו בשבט הפכה לחלק אינטגרלי מהחג, אני מאמין שדבר דומה יקרה למגילת השואה". פרופ' דוד גולינקין, נשיא מכון שכטר ועורך המגילה, מסביר: "הדלקת שש משואות ברחבת יד ושם על ידי ניצולים היא אירוע משמעותי, אבל האם היא תחזיק מעמד כשאין עוד ניצולים בחיים? מול הכחשת השואה עלינו לחנך את ילדינו ואת העולם כולו על השואה - אירוע שלא היה כדוגמתו בכל תולדות האנושות. הניצולים נעלמים ואיתם העדויות, ועלינו לעשות עכשיו את המעבר מזיכרונות פרטיים אל זיכרון לאומי, ובזה נקיים את הצווי של דורנו: זכור, אל תשכח". קישורים להורדת החוברת המלאה "שלא ייגמר לעולם" בארבעה חלקים: חלק א' (שער ופתיחים, עמודים 1-7) חלק ב' (קריאה, עיון ודיון, עמודים 8-21) חלק ג' (קריאה, עיון ודיון, עמודים 22-34) חלק ד' (מגילת השואה והצעה לטקס, עמודים 35-47)