מגירת הסתרים

[גדעון היחידי]

מגירת הסתרים
מגירת הסתרים.

יודע רזייך הכמוסים נערה.
אך את,
כשוך סערת רוחך, נעלמת בסערה.
ואת ערגותייך,
מדחיקה למגירה אפלה ,
כשאת המפתח את טומנת,
במקום שאת עצמך,
אינך זוכרת.

אם ברצונך לחוש כאשה בוגרת
לשחרר ערגותייך לחופש ,
ולשוב להיות כאחת
אוהבת ונאהבת...
פתחי הלילה בחצות לאהובך,
את הדלת.
גידי

 

[הבכיינית]

שיר מקסים כרגיל