מגי, עזרתך ועדכונים...
היי מגי יקרה, בהמשך לפוסט הזה (מקווה שאת זוכרת)
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/940/180516559/רוחניות/שואלים_את_הקלפים
אז הצעת נישואין בלונדון לא הייתה, בדיוק כפי שחשבתי, למען האמת, אני מרגישה בחודש האחרון וגם הרגשתי בלונדון שיש בנינו קצת מתח שיוצר אווירה לא נעימה וחוסר סבלנות, מאד קשה לי.
כל הימים הראשונים ממש חיכיתי וציפיתי שיציע, אבל אז "התעוררתי" והבנתי שזה לא יקרה, ושאני חייבת לשחרר את האובססיה הזו. ממש במקרה באחד הימים כשנסענו בדרך לאחיו בטיוב, התפתחה שיחה סביב נישואין וילדים (בגלל איזה משהו ציני שזרק), ואז הבהרתי לו שוב תוך כדי שיחה שיש לי כוונות להתחתן ולהביא ילדים, ככל שנכנסו יותר לשיחה הבנתי את גודל התהום בניינו וזה כמובן חירב לי את המשך הטיול. מבחינתו, ובאופן לא ממש ברור הוא הבין שברגע שאנחנו מתחתנים זה אומר מיד לנסות להכנס להריון, ולא לכך התכוונתי, כלל לא, כמובן שבשביל ילדים יש צורך קודם כל להתחתן, אבל הכוונה שלי הייתה להתחתן ואז ברגע שהתנאים יבשילו לילד, נדבר על זה ונתחיל לנסות. מבחינתו מה שמונע ממנו להציע לי (כמו שאמרתי כי מבחינתו זה מיד ילדים) זה העניין שאני לא מצאתי עדיין מקום עבודה שאני רואה את עצמי בו לטווח הרחוק, התייעצתי אתך גם בנוגע לעבודה והקלפים המליצו להשאר ולסבול את מה שאני עוברת שם כי ייתכן שהמצב מאד ישתפר, בנתיים אני שם, תהיה לי שיחה בימים הקרובים שלאחריה אדע אם אני נשארת או לא ואם המצב משתפר, אם הוא משתפר והמנהל שלי יבין שאני אבצע את התפקיד שלשמו גוייסתי, אני בהחלט רואה את עצמי שם לטווח הרחוק.
הבהרתי לו שאפשר להתחתן כברמחר, זה לא אומר שמיד אני אכנס להריון, זה משהו שנחליט עליו יחד. הוא טען שמבין ושזו הייתה אי הבנה כנראה, ואם הייתי במקום עבודה שנראה שזה לטווח ארוך או היה מבין שזה לא אומר מיד ילדים, היינו כבר נשואים לפני כן (לדבריו "אנחנו במילא נשואים").
דבר נוסף שמאד הרס לי את הטיול - הוא כל הזמן מדבר על לעזוב את הארץ ללונדון, בנתיים, הוא לא ממש עשה עבור זה משהו למעט להוציא (כי מגיע לו) דרכון אירופאי. לקראת היומיים האחרונים של הטיול הוא הנחית עליי ידיעה שהוא דיבר עם מישהי שהיא מנהלת של כלשהו בית ספרי יהודי פרטי בלונדון והם קבעו פגישה בנוגע להצעות עבודה עתידיות, כמובן שקיבלתי את זה לא קל, הוא לא שיתף אותי בזה שהוא עושה צעדים כלשהם, יום אחרי הוא נפגש גם עם איזה פרופסור מטעם בית הספר וכו', כששאלתי אותו למה לא שיתף ואיך זה שהוא עושה כבר צעדים מבלי לעדכן אותי ולדבר על זה (ואם אחליט שזה לא מתאים לי בכלל?) כשהרי הוא מדבר על זה תמיד שנעבור יחד, הוא לא מוכן לעבור בלעדיי. אז איך הוא לא דואג להעיר אותי שאתחיל לבדוק אפשרויות גם? הוא אפילו דיבר כבר ברמה של תרגום קו"ח לאנגלית (ע"י איש מקצוע). לטענתו, הוא רק מגשש ועל פניו כלל זה לא נראה ריאלי, מה שגם הוא לא מאמין שיש הצעת עבודה בלונדון שיוכל לקבל שתשתווה למה שיש לו היום בארץ (היום הוא סמנכ"ל של חברה גדולה) ולכן הוא לא מדרבן אותי לבדיקות. כבר מהפעם הראשונה הבהרתי לו שאם אנחנו עוזבים את הארץ זה אך ורק נשואים כחוק כך שגם אני אהיה חוקית, וכך שברגע שנרצה הריון לא תהיה בעיה, הוא אומר שמבין את זה, אבל לא עונה קונקרטית כמו שלא עונה קונקרטית על עניין החתונה.
מגי אני ממש מתנצלת על האורך, אני פשוט אובדות עיצות ומתוסכלת, אני אפילו לא יודעת מה ואיך לשאול, אני רק רוצה להבין מה קרה לנו בחודש האחרון. אנחנו לא נתחתן? לוותר עליו? אפשר לשאול אולי שאלה נוספת לגבי מעבר לחו"ל לשנינו? אני פשוט בכאוס, רע לי גם בבית וגם בעבודה. אנא עזרתך האדיבה
היי מגי יקרה, בהמשך לפוסט הזה (מקווה שאת זוכרת)
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/940/180516559/רוחניות/שואלים_את_הקלפים
אז הצעת נישואין בלונדון לא הייתה, בדיוק כפי שחשבתי, למען האמת, אני מרגישה בחודש האחרון וגם הרגשתי בלונדון שיש בנינו קצת מתח שיוצר אווירה לא נעימה וחוסר סבלנות, מאד קשה לי.
כל הימים הראשונים ממש חיכיתי וציפיתי שיציע, אבל אז "התעוררתי" והבנתי שזה לא יקרה, ושאני חייבת לשחרר את האובססיה הזו. ממש במקרה באחד הימים כשנסענו בדרך לאחיו בטיוב, התפתחה שיחה סביב נישואין וילדים (בגלל איזה משהו ציני שזרק), ואז הבהרתי לו שוב תוך כדי שיחה שיש לי כוונות להתחתן ולהביא ילדים, ככל שנכנסו יותר לשיחה הבנתי את גודל התהום בניינו וזה כמובן חירב לי את המשך הטיול. מבחינתו, ובאופן לא ממש ברור הוא הבין שברגע שאנחנו מתחתנים זה אומר מיד לנסות להכנס להריון, ולא לכך התכוונתי, כלל לא, כמובן שבשביל ילדים יש צורך קודם כל להתחתן, אבל הכוונה שלי הייתה להתחתן ואז ברגע שהתנאים יבשילו לילד, נדבר על זה ונתחיל לנסות. מבחינתו מה שמונע ממנו להציע לי (כמו שאמרתי כי מבחינתו זה מיד ילדים) זה העניין שאני לא מצאתי עדיין מקום עבודה שאני רואה את עצמי בו לטווח הרחוק, התייעצתי אתך גם בנוגע לעבודה והקלפים המליצו להשאר ולסבול את מה שאני עוברת שם כי ייתכן שהמצב מאד ישתפר, בנתיים אני שם, תהיה לי שיחה בימים הקרובים שלאחריה אדע אם אני נשארת או לא ואם המצב משתפר, אם הוא משתפר והמנהל שלי יבין שאני אבצע את התפקיד שלשמו גוייסתי, אני בהחלט רואה את עצמי שם לטווח הרחוק.
הבהרתי לו שאפשר להתחתן כברמחר, זה לא אומר שמיד אני אכנס להריון, זה משהו שנחליט עליו יחד. הוא טען שמבין ושזו הייתה אי הבנה כנראה, ואם הייתי במקום עבודה שנראה שזה לטווח ארוך או היה מבין שזה לא אומר מיד ילדים, היינו כבר נשואים לפני כן (לדבריו "אנחנו במילא נשואים").
דבר נוסף שמאד הרס לי את הטיול - הוא כל הזמן מדבר על לעזוב את הארץ ללונדון, בנתיים, הוא לא ממש עשה עבור זה משהו למעט להוציא (כי מגיע לו) דרכון אירופאי. לקראת היומיים האחרונים של הטיול הוא הנחית עליי ידיעה שהוא דיבר עם מישהי שהיא מנהלת של כלשהו בית ספרי יהודי פרטי בלונדון והם קבעו פגישה בנוגע להצעות עבודה עתידיות, כמובן שקיבלתי את זה לא קל, הוא לא שיתף אותי בזה שהוא עושה צעדים כלשהם, יום אחרי הוא נפגש גם עם איזה פרופסור מטעם בית הספר וכו', כששאלתי אותו למה לא שיתף ואיך זה שהוא עושה כבר צעדים מבלי לעדכן אותי ולדבר על זה (ואם אחליט שזה לא מתאים לי בכלל?) כשהרי הוא מדבר על זה תמיד שנעבור יחד, הוא לא מוכן לעבור בלעדיי. אז איך הוא לא דואג להעיר אותי שאתחיל לבדוק אפשרויות גם? הוא אפילו דיבר כבר ברמה של תרגום קו"ח לאנגלית (ע"י איש מקצוע). לטענתו, הוא רק מגשש ועל פניו כלל זה לא נראה ריאלי, מה שגם הוא לא מאמין שיש הצעת עבודה בלונדון שיוכל לקבל שתשתווה למה שיש לו היום בארץ (היום הוא סמנכ"ל של חברה גדולה) ולכן הוא לא מדרבן אותי לבדיקות. כבר מהפעם הראשונה הבהרתי לו שאם אנחנו עוזבים את הארץ זה אך ורק נשואים כחוק כך שגם אני אהיה חוקית, וכך שברגע שנרצה הריון לא תהיה בעיה, הוא אומר שמבין את זה, אבל לא עונה קונקרטית כמו שלא עונה קונקרטית על עניין החתונה.
מגי אני ממש מתנצלת על האורך, אני פשוט אובדות עיצות ומתוסכלת, אני אפילו לא יודעת מה ואיך לשאול, אני רק רוצה להבין מה קרה לנו בחודש האחרון. אנחנו לא נתחתן? לוותר עליו? אפשר לשאול אולי שאלה נוספת לגבי מעבר לחו"ל לשנינו? אני פשוט בכאוס, רע לי גם בבית וגם בעבודה. אנא עזרתך האדיבה