מדברי שרת החינוך (מתוך כתבה בהארץ)

[milindapanna]

מדברי שרת החינוך (מתוך כתבה בהארץ)

"יש ירידה כללית ברישום למוסדות להשכלה גבוהה, בעיקר במקצועות שנתפשים כ'לא מעשיים'", אמרה תמיר ל"הארץ". "זה שנרשמו רק 18 סטודנטים חדשים לחוג לספרות עברית זה לא בגלל חוסר תקציבים, אלא כי אנשים מוצאים בזה פחות עניין. הגענו לשלב שאנשים כנראה פחות מאמינים בהשכלה גבוהה ובתועלת שהם יפיקו ממנה. אם ההסתכלות של אנשים על לימודים היא רק אינסטרומנטלית - אין הרבה מה לעשות לגבי זה. אתה לא יכול לחייב אנשים ללמוד מקצועות מסוימים". אז מה רוצים ממשרד האוצר אם כך?

 

[22ק ו ס ם]

מה מפליא בזה?

אם עושים הכל כדי לדרדר את החוגים הללו, לנסות לסגור או לצמצם אותם, לקצץ תכנים ובכלל לצייר אותם כלא מעשיים מלכתחילה וככאלו שמכבידים על האוניברסיטאות כביכול, אז צריך להתפלא שסטודנטים לא רוצים ללמוד בהם? וזה עוד בלי לדבר על הירידה בחשיבות של אנשי רוח בחברה הישראלית, ותהליכים אחרים שפועלים כנגד מדעי הרוח.

 

[the new L]

לא בהכרח

המחלקה שלי גדלה בצורה די משמעותית בשנים האחרונות (מבחינת קליטת חברי סגל חדשים). יש מלגות יפות מאוד (כל הסטודנטים לתואר שני ושלישי המעוניינים בכך מקבלים מלגת שכר לימוד ומלגת קיום ואף יכולים לבחור אם לתרגל או לא). ובכל זאת - מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים הולך וקטן עם השנים.

 

[22ק ו ס ם]

אבל היא מדברת על מדעי הרוח לא מתמטיקה

 

[the new L]

נכון

אני רק אומר שהירידה במספר הסטודנטים לא בהכרח נובעת מפגיעה בתנאים.

 

[milindapanna]

כאמור, זה נכון גם לפיזיקה, למשל

 

[יעל אפריל]

האקדמיה לא אמורה להתנהל על פי מבחני פופולריות

ייעודה אינו רק ללמד. אם מקומה של האקדמיה היה רק ללמד סטודנטים לתואר ראשון, אולי היה מקום לבחון אותה לפי מספר הנרשמים ולדעתי גם אז לא. במהות, האקדמיה אמורה לעשות הרבה דברים מלבד הוראה לתואר ראשון ולכן זה לא נכון לבחון אותה כך. מעבר לזה, הטענה שזה לא קשור לחוסר התקציבים אינה נכונה. לפגיעה המתמשכת במדעי הרוח יש הרבה תוצאות, בהן הרס תכוניות לימוד לתואר ראשון, שבתורן משפיעות על הנרשמים הפוטנציאליים. אני בטוחה שיש גם להתעללות הנמשכת במדעי הרוח חלק בהחלטות שסטודנטים-לעתיד מקבלים. אגב, במחלקה שלי מספר הסטודנטים עולה בעשור האחרון עד כדי הכפלת מספר הסטודנטים. התקציב קוצץ בשנים האחרונות עד כדי כך שסטודנט שמתחיל ללמוד היום מקבל הרבה פחות קורסים והכשרת שטח ממי שהתחיל לימודיו לפני חמש ועשר שנים.

 

[tulkin]

המממ....

כמה אנשים אתה מכיר שיפתחו חשבון בבנק שהולך להתמוטט? כנ"ל לגבי הרשמה לחוג לספרות.

 

[Unicorn98]

בניגוד לכותבים מעליי, אני לא משוכנע

שניתן לפשט ולתאר את הקשר בין הקיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה, ובין הביקוש הפוחת לחוגים קלאסיים. לדעתי יותר רלוונטי לקשור את התופעה הזו (שהיא עצובה בעיניי) לתופעות כלליות בחברה הישראלית, לשינוי בתרבות ההשכלה הגבוהה ולציפיות שונות מתפקידן של האוניברסיטאות. אני חושב שהיום ישראלים מצפים שלתואר הראשון שלהם יהיה קשר רב יותר עם ההכנסה, ואני חושב שעצם היוקרה של תואר אקדמי כלשהו (גם בחוגים הקלאסיים) פוחת, בטח בהשוואה למה שהיה ב-70' וב-80'. במקביל, אני גם חושב שהרעה החולה של "הנגשה" אינטנסיבית, בכל מחיר, של השכלה גבוהה מובילה לפיחות במעמדם של תארים ראשונים כלשהם, בין אם בחוגים היישומיים או המחקריים.

 

[22ק ו ס ם]

בסופו של דבר זה לא בהכרח רע שיש פחות סטודנטים

בחוג לספרות, אם הסטודנטים שכן רוצים ללמוד באמת טוביםף אוהבים את התחום ומחפשים קריירה אקדמית ולא שזה ישמש כמקפצה לעבודה אחרת. כמה אנשים למדו במדעי הרוח לפני 40 שנה למשל? לא כל כך הרבה. אנשים למדו את התחומים הללו בעשורים האחרונים כגם העשרה כללית וזה שהיה קל להתקבל אליהם. יש דרכים אחרות להעשיר את הידע שלא מחייבות לימודים אקדמיים ואני חושב שצריך להיות סף בסיסי לקבלה בלי קשה לרמת הביקוש של החוג אם רוצים לשמור על רמה גבוהה שלו. בתחומים כמו מתמטיקה ופיסיקה שסף הקבלה נמוך זה לא תקף מכיוון שמי שלא מבין בתחומים הללו לא ישרוד שם שבוע.

 

[milindapanna]

הבהרה קטנה

כוונתי לא הייתה שהכל בסדר, אלא ששרת חינוך שמדברת בתבוסתנות שכזו על תכנים עיקריים בחינוך ובתרבות עושה את מלאכתם של אנשי האוצר לקלה מעין כמוה, כמו גם מסבירה כיצד חל הפיחות העקבי בתחומים שכאלה (ואגב, פיזיקה, למיטב ידיעתי הוא גם תחום שעבר פיחות דומה, רוצה לומר - לא מדובר רק במדעי הרוח).

 

[דניאל19700]

סליחה על שאלת הכפירה

אבל איך קובעים מתי תחום הוא תחום אקדמי ראוי ומתי הוא איננו ראוי? לדוגמא - מהו הקריטריון על פיו ספרות עברית הוא תחום אקדמי שצריך להמשיך ולהתקיים? כיצד, בתחומים שאינם אמפיריים, ניתן לשפוט איזה תחום חשוב ואיזה לא?

 

[milindapanna]

לא יודע, כולל בתחומים "אמפיריים". SO?

 

[helene]

לא הבנתי מה

זה תחום שאינו אמפירי. אתה מתכוון תחום שלא עושים בו ניסויים אמפיריים? בכל אופן, לשאלתך. הקריטריון על פיו החוג לספרות עברית אמור להמשיך ולהתקיים הוא קריטריון תרבותי. אנחנו חיים במדינת ישראל, בה עדיין יש חשיבות לתרבות העברית. לסגור את החוג הזה אומר שלא יהיו לנו יותר חוקרים של ספרות עברית, וזאת פשוט פגיעה בזהות שלנו כמדינה. השאלה שצריכה להישאל הוא לא האם החוג לספרות עברית צריך להתקיים, אלא מה צריך להיות גודלו, ותנאי הקבלה אליו, כדי שיצאו ממנו חוקרים מצויינים ומורים מצויינים.

 

[אבן ניר ומספרים]

משהו טיפה מעודד

יד הנדיב (קרן רוטשילד) עומדים בקרוב להוציא קול קורא למלגות במדעי הרוח שזה טוב משתי סיבות - גם כי זה עוד אפיק של מלגות, וגם כי יש הרבה יוקרה למלגות שמעניקה הקרן הזו.

 

[helene]

זה מלגות לדוקטורט?

זה באמת חדשות טובות.

 

[אבן ניר ומספרים]

כן, זה יהיה לתארים מתקדמים

מצטערת שאין לי יותר פרטים.

 

[דניאל19700]

שלום הלן

הנקודה היא שהחוג לספרות עברית לא מייצר תרבות עברית, שאכן יש לה חשיבות רבה, אלא חוקר אותה, והשאלה היא מה חשיבותו של המחקר הזה. התרבות העברית תמשיך להתקיים גם אם לא יחקרו אותה.

 

[helene]

אני לא בטוחה שאתה צודק

אני יודעת שדוקטורנטים ודוקטורים רבים לספרות עברית וכללית הם גם אלה שעורכים ספרים, יוזמים ערבי ספרות, כותבים מדורי תרבות בעיתונים וכו'. כלומר הפעילות התרבותית בארץ נעשית ע"י אנשי האקדמיה, גם מחוץ לגבולות הקמפוס.וזה כנראה לא צירוף מקרים. ברגע שהמחקר לא יתקיים, כל המסגרת של הפעילות התרבותית עשויה להתפרק. התרבות העברית אולי תמשיך להתקיים גם בלי המחקר, השאלה באיזו צורה היא תמשיך להתקיים ומה יהיה מקומה בחברה שלנו.

 

[דניאל19700]

גם אני לא בטוח שאני צודק אבל

בתקופה שבה היו שלונסקי, אלתרמן וגולדברג למשל לא הייתה קתדרה לספרות עברית, ובכל זאת קשה לומר שזו לא הייתה תקופה פורה, נכון? שלא לדבר על הדור הספרותי שקדם להם. אני גם לא בטוח שעריכת סדרות בהוצאות לאור ועריכת מדורים זה מה שמקדם את הספרות העברית. אבל אולי...