סנאית צפונית
New member
מדברת מכאב
היי אני בת 36 היום. אני נשואה לגבר שהוא אהבת חיי שמונה שנים מלאות אהבה . עברנו לא מעט יחד הרבה עליות וירידות אך מעולם לא הפסקתי לאהוב אותו . לפני כמה חודשים ללא הודעה מוקדמת הגבר שלי קם והלך . ואני לא ממש מבינה . נתתי כול מה שיש בי כדי לשמר לאהוב ולעטוף אותו (אולי עטפתי יותר מידי?). הבעל שלי נקלע למצב נפשי קשה . בבת אחת איבד את שמחת החיים את האנרגיות שהיו בו את החשק לאהוב ולהיות נאהב . אני לא יודעת מה לעשות . הוא לא נותן לי לחדור לתוך המעגל הסגור הזה . איך מתמודדים עם דבר כזה. הוא מגיע הביתה כול יום לילדות שעדיין לא יודעות שאבא שלהן לא ממש בבית. ובערב שהן הולכות לישון הוא נוטש . נוטש אותי עם כאב כול כך גדול למה? למה ? למה? הרי לא היה בנינו איזה ריב . שאני שואלת למה הוא עונה שקשה לו במצבו להיות בחברת אנשים . ואני רוצה לצעוק אבל אני לא סתם אנשים אני האישה שלך אעדיין כול כך אוהבת אותך ורוצה רק אותך.רוצה לצרוח אל תלך אני לא יכולה לעמוד בכאב הזה. אבל משהו עוצר אותי מלעשות את זה. אני מאוד רוצה להבין את מה שהוא עובר עכשיו אבל אני לא מבינה. הוא לא משתף אותי מתוך בחירה אבל חלק מהדברים אני יודעת דברים שעברו עליו בילדות התעללות מינית מאדם מוכר גם לי. כרגע הבעל שלי מקבל טיפול מפסיכולוג די ידוע . ואני רק רוצה שיחזירו לי את הבעל שלי חזרה . לפני כמה ימים עברתי הפלה לא היה מתאים דווקה עכשיו שהבעל שלי מרוסק להביא עוד ילד . התרסקתי הרגשתי שגם איבדתי ילד שרציתי . וגם איבדתי את אהבת חיי . ואני רק שואלת מאיפה מביאים כוח להתמודד. מרגישה פצועה ומדממת ורוצה רק כלים להתמודד . אני מחכה ליום הוא יגיע ויגיד לי זהו אני נשאר אני לא נוטש יותר. אני אוהבת אותך איש שלי אני לא יתן לאף אחד לפגוע בך שוב אני כאן בשבילך תחזור אליי .
היי אני בת 36 היום. אני נשואה לגבר שהוא אהבת חיי שמונה שנים מלאות אהבה . עברנו לא מעט יחד הרבה עליות וירידות אך מעולם לא הפסקתי לאהוב אותו . לפני כמה חודשים ללא הודעה מוקדמת הגבר שלי קם והלך . ואני לא ממש מבינה . נתתי כול מה שיש בי כדי לשמר לאהוב ולעטוף אותו (אולי עטפתי יותר מידי?). הבעל שלי נקלע למצב נפשי קשה . בבת אחת איבד את שמחת החיים את האנרגיות שהיו בו את החשק לאהוב ולהיות נאהב . אני לא יודעת מה לעשות . הוא לא נותן לי לחדור לתוך המעגל הסגור הזה . איך מתמודדים עם דבר כזה. הוא מגיע הביתה כול יום לילדות שעדיין לא יודעות שאבא שלהן לא ממש בבית. ובערב שהן הולכות לישון הוא נוטש . נוטש אותי עם כאב כול כך גדול למה? למה ? למה? הרי לא היה בנינו איזה ריב . שאני שואלת למה הוא עונה שקשה לו במצבו להיות בחברת אנשים . ואני רוצה לצעוק אבל אני לא סתם אנשים אני האישה שלך אעדיין כול כך אוהבת אותך ורוצה רק אותך.רוצה לצרוח אל תלך אני לא יכולה לעמוד בכאב הזה. אבל משהו עוצר אותי מלעשות את זה. אני מאוד רוצה להבין את מה שהוא עובר עכשיו אבל אני לא מבינה. הוא לא משתף אותי מתוך בחירה אבל חלק מהדברים אני יודעת דברים שעברו עליו בילדות התעללות מינית מאדם מוכר גם לי. כרגע הבעל שלי מקבל טיפול מפסיכולוג די ידוע . ואני רק רוצה שיחזירו לי את הבעל שלי חזרה . לפני כמה ימים עברתי הפלה לא היה מתאים דווקה עכשיו שהבעל שלי מרוסק להביא עוד ילד . התרסקתי הרגשתי שגם איבדתי ילד שרציתי . וגם איבדתי את אהבת חיי . ואני רק שואלת מאיפה מביאים כוח להתמודד. מרגישה פצועה ומדממת ורוצה רק כלים להתמודד . אני מחכה ליום הוא יגיע ויגיד לי זהו אני נשאר אני לא נוטש יותר. אני אוהבת אותך איש שלי אני לא יתן לאף אחד לפגוע בך שוב אני כאן בשבילך תחזור אליי .