אני מזהה את התופעה
כאשר אני רואה אזור בו יש רמת הרים ומצד אחד אקלים גשום ומצד שני מדבר. חשוב לשלול אופציה של זרמי ים אותם ניתן לראות לפי האטלס האוניברסיטאי של משה ברור ע"מ 149 והנה הגדרה של מדבר בצל גשם: לעיתים, רכס הרים מהווה מחסום טופוגרפי למעבר עננים מורידי גשם, מצד אחד לצידו האחר, כך שבאחד מצדדיו נוצר מדבר בצל גשם, או אזור שכמות המשקעים שלו נמוכה יותר מכמות המשקעים היורדת בצדו השני. תהליך היווצרות תופעה זו: אוויר חם ולח עולה ממקור לחות כלשהו. ככל שאוויר זה עולה מעלה הוא מתקרר, מתכווץ, מגיע לנקודת הטל ומרגע זה מתחילים להיווצר עננים. הענן נע במקביל לקרקע, וכאשר הוא נפגש עם רכס הררי, הוא מטפס במקביל לעליית ההר (בגלל כח העילוי – האוויר החם עולה מהקרקע). בדרכו למעלה האוויר מתקרר, בעוד הענן מתכווץ ומתחיל לרדת גשם. שיא הגשם מגיע כאשר הענן מגיע לפסגת ההר. ברגע שהענן עובר את שיא הגובה של ההר הוא מתחיל "לגלוש" במורד ההר כלפי מטה, הוא מתחמם, מתרחב ומפסיק להוריד גשם, כך שנוצר באזור זה מדבר בצל גשם. לדוגמא: מדבר יהודה הוא מדבר בצל גשם. הוא משתרע ממזרח להרי יהודה, כך שהעננים המגיעים מכיוון הים התיכון (מערבית להרי יהודה) בדרכם מזרחה הם מורידים את עיקר המשקעים על הרי יהודה וכאשר הם עוברים את שיא הגובה ו"גולשים" לכיוון מזרח, מדבר יהודה, הם מתחממים, מתרחבים ומפסיקים להוריד גשם.