מדהים בעיני ../images/Emo80.gif
מדהים בעיני לפעמים לצפות מהצד במעשים של אנשים אחרים, לקרוא סיפורים על מה שעשו, וידויים וכד´..... ועוד יותר מדהים לקרוא על דברים שהיית רוצה להגיד או לעשות בעצמך אבל לא יכול, או כי לא אמיץ (ואני לא מאמין שזו הבעיה) או כי אתה מכיר את הסביבה שבה אתה חי ומבין שלא תוכל להמשיך לחיות בה אם תתוודה - ואולי בעתיד פשוט תחליט לא לחיות בה. בכל מקרה מה שרציתי להגיד זה, שבסופו של דבר כל אחד מאיתנו צריך לחשוב ולחיות מתוך הבנה שכל אחד הוא אדם יחיד, ואנחנו לא חייבים דבר לאף אחד, אז אם מישהו רוצה להמשיך "בהסתר" זכותו, הוא לא חייב כלום לנו, וכלום למשפחה ולחברים, רק לעצמו - חייב לראות שהוא לא מאבד את עצמו מצער. ואני אומר את הדברים לא כי אני חושב שקל לחיות כך, ושקל להתעלם ממה שכולם אומרים וחושבים בעולם שבנוי כמעט כולו על מה שאנשים אחרים חושבים, אלא כי גיליתי שכשאני הולך ברחוב, שומע מוזיקה באוזניות, אני מוצא את עצמי מסתכל על אנשים ברחוב, בחנות, באוטובוס, וחושב בשקט על כך שכולנו שונים, כל אחד נולד אחרת, במקום אחר, בתנאים אחרים, ושאני צריך בסופו של דבר לחיות את חיי כמו שאני רוצה, ולתת לאנשים אחרים את המרחב לחיות את החיים כמו שהם רוצים - ושיזדיינו כולם (באנגלית זה נשמע יותר טוב) אז ממש התרגשתי לקרוא את הסיפורים של כמה אנשים כאן אם על החיים בארון ואם על היציאה מהארון, ואני רק מאחל לכולם המשך חיים טובים, בריאים, בטוחים, וחיים כמו שתרצו.... ולמי שלא הבין אני בארון (אחרי כל ההרצאה הזו)
מדהים בעיני לפעמים לצפות מהצד במעשים של אנשים אחרים, לקרוא סיפורים על מה שעשו, וידויים וכד´..... ועוד יותר מדהים לקרוא על דברים שהיית רוצה להגיד או לעשות בעצמך אבל לא יכול, או כי לא אמיץ (ואני לא מאמין שזו הבעיה) או כי אתה מכיר את הסביבה שבה אתה חי ומבין שלא תוכל להמשיך לחיות בה אם תתוודה - ואולי בעתיד פשוט תחליט לא לחיות בה. בכל מקרה מה שרציתי להגיד זה, שבסופו של דבר כל אחד מאיתנו צריך לחשוב ולחיות מתוך הבנה שכל אחד הוא אדם יחיד, ואנחנו לא חייבים דבר לאף אחד, אז אם מישהו רוצה להמשיך "בהסתר" זכותו, הוא לא חייב כלום לנו, וכלום למשפחה ולחברים, רק לעצמו - חייב לראות שהוא לא מאבד את עצמו מצער. ואני אומר את הדברים לא כי אני חושב שקל לחיות כך, ושקל להתעלם ממה שכולם אומרים וחושבים בעולם שבנוי כמעט כולו על מה שאנשים אחרים חושבים, אלא כי גיליתי שכשאני הולך ברחוב, שומע מוזיקה באוזניות, אני מוצא את עצמי מסתכל על אנשים ברחוב, בחנות, באוטובוס, וחושב בשקט על כך שכולנו שונים, כל אחד נולד אחרת, במקום אחר, בתנאים אחרים, ושאני צריך בסופו של דבר לחיות את חיי כמו שאני רוצה, ולתת לאנשים אחרים את המרחב לחיות את החיים כמו שהם רוצים - ושיזדיינו כולם (באנגלית זה נשמע יותר טוב) אז ממש התרגשתי לקרוא את הסיפורים של כמה אנשים כאן אם על החיים בארון ואם על היציאה מהארון, ואני רק מאחל לכולם המשך חיים טובים, בריאים, בטוחים, וחיים כמו שתרצו.... ולמי שלא הבין אני בארון (אחרי כל ההרצאה הזו)