מדהים
אשה בת 100 רואה פעם ראשונה את הים

argamon

Member
כמעט שרפתי את בית הכנסת ביישוב:

כאשר הייתי ילד , אולי בגיל -9 ,אני לא זוכר בדיוק, ביישוב הכפרי הדתי בו אני גר, אבא שלי היה האחראי על תחזוקת בית הכנסת. התלוויתי אליו הרבה פעמים כשעשה עבודות שונות בבית הכנסת.
פעם אחת כשהוא עשה עבודה כלשהי בבית הכנסת, נכנסתי לחדר צדדי בבית הכנסת ששימש כמחסן ציוד כללי . היו שם בין השאר גם חוברות דת שונות ועוד . קראתי קצת והתחלתי להשתעמם. ראיתי קופסה ובה נרות נשמה וגפרורים. לקחתי נר נשמה, הדלקתי אותו, ושמתי אותו ממש קרוב להמון ניירות וציוד אחר שיכול להידלק בקלות . נהנתי לראות את הנר הדולק והסתכלתי מה יש עוד במחסן ושכחתי מהנר הדולק, ונכנסתי לראות את אבא בבית הכנסת. אחרי כשעה אבא סיים את העבודה, הכניס כמה דברים לחדר, התחיל לסגור את הדלת ,,,,,
ואז הבחין לתדהמתו שנר דולק קרוב לניירות השונים. הוא קלט שאני עשיתי זאת. הודייתי שזה אני ואמרתי שעשיתי זאת "סתם לשחק" ושכחתי מהנר. אבא מאד כעס והסביר לי מה היה קורה אם הוא לא היה מרגיש בזה והנר היה נוגע בנייר כלשהו, ואז הייתה אש גדולה. הוא הזהיר אותי שאם אעשה דברים כאלו שוב, הוא לא יביא אותי איתו שוב, ושגם אחטוף בטוסיק. כמובן שלא עשיתי דבר כזה שוב ואבא נזהר לא להשאיר אותי יותר ליד גפרורים.
אני נזכר לא פעם בחרדה , מה היה קורה אם אבא לא היה שם לב לנר הדולק וחלילה הייתה שרפה בכל בית הכנסת. זה היה עושה לי טראומה לכל החיים.
 
אני בגיל 12 יום אחד החלטתי שאני מבשלת כדורי בשר.

הכנסתי קילו בשר טחון לקערה ושמתי בפנים מה שנראה לי. הרבה מלח, שמן, טחינה, פלפל, רסק עגבניות וכו'. עשיתי כדורים וזרקתי למים רותחים. הטחינה מנעה כנראה מהבשר להפוך לכדור והתערובת התפוררה במים. אחרי שראיתי את ה"הצלחה" אמרתי לאחי שבא הביתה מבית הספר שהכנתי משהו "נהדר" והשארתי לו קצת בקושי, כי זה כל כך הצליח. הוא הביט בדייסה בצבע לא מזוהה וטרף את זה בצ'יק והיה כל כך מבסוט ואמר שזה "טעים משהו משהו". אני בקושי התאפקתי שלא לפרוץ בצחוק. אחי היה אלוף הבררנים בנוגע לאוכל, וקורבן ניצחי שלי לתעלולים.
 

arye9

New member
שובבות שעשינו כילדים

זה פחות מהסטנדרט של הילדים העכשיויים.
נתחיל בצילומי המורה שהתעצבנה בכיתה
ועד דקירת חבר בסכין.

עצוב
 
למעלה