מדוכאת בבית!

מדוכאת בבית!

אני בשלב של קבלת החלטות ופרשת דרכים ומאחר ואני לא במסגרת הרבה זמן (3 חודשים), אני מרגישה תקועה ויש לי ריקנות. במצב הזה, קשה לי ליזום ולהתחיל דבר חדש. הביטחון שלי די יורד ואני מרגישה תקועה! מה אתם אומרים?
 

נויהאחת

New member
במצב כזה יש רק דבר אחר לעשות

לנוע. תתחילי לזוז, ותראי שכל האנרגיה סביבך משתנה ודברים מתחילים לקרות. קחי נשימה עמוקה ויאללה, אני פה לכל תמיכה או עזרה שאת צריכה.
 

ה י ו ע ץ

New member
בוקר טוב

מעט פרטים ע´מ שאוכל להושיט ידי לעזרה,אז לפני הכל היי גאה כשמך,במה עסקת עד היום,מה עשית בשלושת החודשים האלה?מה הנסיון שלך בעבודה?הוסיפי פרטים על עצמך כמה שתוכלי,להשתמע
 
תודה על התגובות המהירות!

אני אתן יותר פרטים. עבדתי 3 שנים בחברת מחשבים בה עבדתי בתחום משאבי האנוש ושיווק (השמות קבלנים לפרוייקטים). לפני 3 חודשים החברה נסגרה. במשך תקופה מאוד ארוכה בחברה היה לי רע כי הכל התדרדר ובסוף נשארתי לבד עם עוד עובדת, עד שסגרו הכל. אני גם לא בטוחה שזה תחום שאני רוצה לחזור אליו. כמו כן, לימדתי כשנה במכללות שונות בתחום הניהול. אני בעלת MBA והתחלתי לפעול לקראת כתיבת דוקטורט. מצאתי מנחה והתחלתי לעשות השלמות שביקשו ממני. הבעיה היא שללמד עשה לי רע ועזבתי את זה. כמרצה קבלתי תגובות חיוביות וגם שליליות. לימדתי במקומות לא קלים מבחינת האווירה הלימודית והתלמידים. התגובות השליליות מאוד פגעו בי והחלטתי שזה לא בשבילי, לפחות לא ללמד באותן מסגרות. בעקבות זאת, אני כבר לא בטוחה שיש טעם להמשיך במסלול האקדמי, כי הרי חלק מלימודי הדוקטורט והעבודה באקדמיה אחר-כך, זה להרצות. אני צריכה להכין עבודות לאוניברסיטה ואני לא מצליחה להושיב את עצמי בגלל כל ההתלבטויות.אני גם מרגישה שדוקטורט זה דבר מאוד מנותק ואפילו בודד ואני לא מצליחה להחליט אם אני מספיק מתעניית בנושא או בכלל בנויה לזה, אם אני לא במסגרת של הוראה ואקדמיה מבחינת התעסוקה באותה תקופה. חוץ מזה, באיזה שהוא מקום תמיד רציתי לפתוח עסק. כרגע יש לי שותפה פוטנציאלית שיכולה מאוד להתאים ורוצה שנקדם דברים, אבל אני רואה שאני פוחדת להתחייב כרגע ואני גם חוששת שעסק שלא קשור לתחומי הלימוד שלי, כאילו יבטל את כל מה שלמדתי שנים. המצב הנפשי שלי לא מאפשר לי לקבל החלטות ואני מרגישה חוסר סיפוק. מבחינה כספית, אני יכולה עוד קצת לחשוב. אני גם יודעת שהיום אין כמעט סיכוי שאמצא עבודה מתאימה כשכירה. אני לא ממש רוצה לחזור ללהיות שכירה ואני גם רואה שאין כמעט הצעות מתאימות ושכשיש אני שולחת קורות חיים אך בינתיים לא יצא מזה כלום. במשך השנים שעבדתי במקומות שונים כשכירה, הרגשתי שזה לא מוציא ממני את המקסימום. אני טיפוס די יוזם ויצירתי (בדרך כלל). התקופה הזאת מעלה כל מיני התלבטויות ואני מוצאת את עצמי קמה כל יום עם רעיון חדש שמוביל אותי לכיוון אחר לגמרי. לפעמים אני חושבת על קורס או לימודים שאולי יהוו פתח למקצוע הנכון אבל ברור לי שזה גם לא מעשי ולא מתוך מחשבה נקיה. אני קוראת את הספר "לכל אחד יש שביל של אורניה יפה בנאי". מישהו מכיר אותו? מישהו יודע איך היא כיועצת? חשבתי ללכת אליה. סליחה שיצאה לי מגילה, אבל המצב שלי קצת מורכב. תודה !
 

יונית א

New member
חלק מהתשובה

בהחלט יכול להיות פנייה ליועץ אישי. אורניה יפה מוכרת בתחום הפסיכולוגיה ייעוצית- תעסוקתית. היא מרצה במקומות רבים עוסקת למיטב ידיעתי פרט להרצאות וכתיבה, גם באבחון ואימון ליחידים בפתוח המשאב האנושי-אישי. יש שתי גישות בסיסיות (לפחות) בתחום האחת עושה הפרדה בין ההתקעות בתחום הקריירה לבין החיים האישיים, יועצים מהאסכולה הזו עושים יותר הפרדה, עוסקים בתכנון קריירה כמשימה אופרטיבית . אורניה יפה-ינאי נוקטת בגישה מכלילה, הרואה את האדם כמכלול שבו הפן התעסוקתי הוא רובד אחד של החיים, ואם יש התקעות מקצועית היא מחפשת מקבילות אישיותיות בתחום הפרט והמשפחה. צריך לקבל את עקרונות הגישה, אם רוצים להיות מטופלים על ידה, או אחרים מאסכולה זו.
 

יונית א

New member
חלק מהתשובה

בהחלט יכול להיות פנייה ליועץ אישי. אורניה יפה מוכרת בתחום הפסיכולוגיה ייעוצית- תעסוקתית. היא מרצה במקומות רבים עוסקת למיטב ידיעתי פרט להרצאות וכתיבה, גם באבחון ואימון ליחידים בפתוח המשאב האנושי-אישי. יש שתי גישות בסיסיות (לפחות) בתחום האחת עושה הפרדה בין ההתקעות בתחום הקריירה לבין החיים האישיים, יועצים מהאסכולה הזו עושים יותר הפרדה, עוסקים בתכנון קריירה כמשימה אופרטיבית . אורניה יפה-ינאי נוקטת בגישה מכלילה, הרואה את האדם כמכלול שבו הפן התעסוקתי הוא רובד אחד של החיים, ואם יש התקעות מקצועית היא מחפשת מקבילות אישיותיות בתחום הפרט והמשפחה. צריך לקבל את עקרונות הגישה, אם רוצים להיות מטופלים על ידה, או אחרים מאסכולה זו.
 

siv30

New member
את צריכה הפסקת חשיבה ../images/Emo140.gif

תראי לא פעם החיים מזמנים לנו הפסקות שנועדו לאפשר לנו לבחון את הדברים בנחת. את נמצאת לדעתי בתקופה כזו. את מתארת מצב של חוסר שקט ואי השלמה עם מה שאת עושה. את מתארת מצב שבו אני לא מצליחה לראות אושר. אני חושבת שתקחי את ההפסקה שניתנה לך כמתנה ותגבשי לעצמך החלטה. משמע, תחליטי בנקודות המהותיות שבחיים שלך אבל לא סתם תחליטי אלא גם תתחייבי ויש הבדל מהבחינה הזו. החלטות אנחנו מקבלי כל יום כל היום. אנחנו לא תמיד ממתחייבים להן ולוקחים את האחריות עליהן. אני חושבת שבמצבך את צריכה לחשוב עמוק מה מתאים לך בשלב הזה של החיים שלך ולקבל את המחוייבות ואת האחריות להחלטה. אני יודעת שהקטע של האחריות הוא הקשה מכל. אחרי ההשלמה הכל יבוא מאליו והחיים יזרמו לך.
 
ערב טוב ברונטית ../images/Emo13.gif

התאור אינו נוח,בהמעטה, ואני מקווה שעצם הכתיבה עוזרת במשהו בכלל... אותי תפסו ארבע מילים שכתבת "תמיד רציתי לפתוח עסק"... ובכל זאת, אם כרגע המצב מאפשר לך לחשוב קצת, ואולי אפילו יותר מקצת, עשי זאת. זה מאוווד חשוב במעבר בין לבין. רעיון חדש כל יום זה חוסר מיקוד. יתכן שאת עייפה מכל מה שקרה והמנוחה, גם המחשבתית וגם הפיזית תעזור למקד ולחזור לפעילות תני לעצמך מנוחה קצת, מותר, הכל יחכה גם לאח"כ... אל תדאגי...אנחנו כאן, נדבר ונעזור, ואולי אפילו... נפגש ...
 
קיבלת התיחסות נפלאה ועצות טובות

מאוד. את עוברת תקופה קשה כמו רבים מאתנו, במסגרת תקופה כללית קשה במשק, ביחוד בשוק העבודה. מדברייך על נסיונך בהוראה ניכר שאת צריכה לעבוד על עצמך בנושא מחוייבות, התמדה עיקשת, קבלת כישלון, בדיקתו, למידה ממנו ותיקון. באתרי יש מאמר הכישלון הוא תחנה בדרך להצלחה. קראי את המאמר הזה . בכלל יש לך פנאי כעת הייתי ממליץ לך לקרוא מאמרים במדור מאמרים/ מוטיבציה ופיתוח אישי. ייתכן שטיפ אחד, מאמר אחד, משפט אחד יעזור לך לזהות בעיה שלך ולמצוא דרך פתרון. האתר: www.loveyoursuccess.net
 

י יעל י

New member
בשבילי מה שמתאים במקרה כזה

זה לצאת ולעשות דברים בשביל עצמי. אם יש לך את האפשרות הכלכלית, אולי כמה ימים של מנוחה בחיק-הטבע או בבית מלון לא יקר יעזרו לך לנקות את הראש ולהעלות מחשבות חדשות על נקי. וגם אם לא - סעי לים, תתחילי לכתוב יומן, תכתבי את כל המחשבות שעולות לך (אני מוצאת את השיטה הזאת מאוד עוזרת). לדעתי, רק את יכולה לתת לעצמך תשובות אמיתיות על השאלה "מה הלאה? ואיך לצאת מהתקיעות". אמנם לא תשובה קונבנציונלית, אבל זה האני מאמין שלי. יעל
 
../images/Emo13.gifתתחברי

תתחברי לאנשים (שאת מכירה) שמרגישים מלאים, שמחים, כעלי ביטחון, בקיצור כל מה שחסר לך כרגע זה רק כהתחלה הכי חשוב לא לשבת בבית, לקום כל בוקר (רצוי לפחות שעה מאוחר יותר ממה שהיה כשעבדת) להחליט קודם כל איך את רוצה לפנק את עצמך היום ללכת למקומות שאת אוהבת, אך לא הלכת אליהם כשעבדת (ולא היה לך זמן) יש עוד הרבה רעיונות...
 
תודה רב רבה, רבה לכולם!

התגובות שלכם ממש מחממות את הלב. אני אקרא כל הודעה ביסודיות שוב ואנסה להפיק את המקסימום מהעיצות. זה באמת מאוד מעודד!
 
למעלה