מדוכה

בסג

New member
מדוכה

אמא שלה התקשרה השבוע מדי יום ביומו, אאל"ט, לשאול אם אנחנו באים לשבת. החצי אומרת שזה מאד חשוב לאמא שלה במיוחד אחרי שאמרנו להם שאנחנו לא באים לליל הסדר. אם נבוא - לא עתיד להיות לנו נחמד שם. אבל החצי רוצָה שנבוא, בעיקר כדי לא לפגוע באמא שלה (שהיא רוצה לראות את אמונה ובכלל). מעבר לכך, היא רוצה לפגוש את בני משפחתה (הקרובים יותר והקרובים פחות, שגרים באזור בית הוריה). מצד שני, היא לא רוצה שנבוא - כי לא יהיה לנו נחמד שם. אני לא רוצה לבוא בכלל.
אני הצעתי שהחצי תגיד לאמא שלה שאנחנו לא רוצים לבוא, עם נימוק, ואם הסבתא מתגעגעת לנכדה, היא מוזמנת לבקר בביתנו. החצי לא מסכימה לעשות את זה.
ובכן, צריך להחזיר תשובה מתישהו, ואנחנו לא יודעים מה לעשות.
בכללו של דבר - אני מותש מהעניין
ואין לי כח ורצון וחשק להיות שם כלל וכלל. מה עושים
 

נעמה92

New member
הולכים, לא עושים רק דברים של כיף בחיים

וגם משום כיבוד הוריםצריך ללכת, בטח יש לה חברות בבית הוריה, תקבוע להיפגש איתם כמה שיותר, זה יעזור לכם להעביר את הזמן
 

בסג

New member
...

א) בשבילי זה לא רק עניין של חוסר כיף, אלא יותר לכיוון הסבל והעצבות. ב) כיבוד הורים זו לא מצווה שכוללת חובה לבקר בבית ההורים בשבת. ג) מה בדיוק אני אמור לעשות עם חברות שלה?
 

שרונס21

New member
מזלך שאתה גבר...

אצלי זה מעבר לסבל ועצבות. אצלי זה מתחיל ונגמר בדמעות.... עצם העובדה שאני הולכת להיות שם שבת +חג פסח סימן שהתפשרתי בשביל הבעל. הרי בסך הכללי אתה חוזר לבית, לאשתך וזה מה שכרגע יעשה לה טוב (ומנסיון, הזוגות שלנו זוכרים את זה ומחזירים לנו כפליים טוב) מקווה שעברתם את השבת בשלום! שבוע טוב!
 

בסג

New member
שבוע טוב ../images/Emo13.gif עבר בשלום למדי

ואם העלית את הנקודה, אז עליי לספר לך ש... זה שאני גבר, לא אומר שאני לא בוכה. אך אני לא רואה את זה כדבר יותר "רע" מ"סבל ועצבות", לדעתי זה יותר טוב, זה מהווה פורקן, וזה גם משדר את המצוקה בצורה מאד ברורה, מה שמחייב את מי שליד (אשתי, לצורך העניין) לנסות להבין ולאמפת (אמפתיה).
 

שרונס21

New member
שמחתי לשמוע שצלחתם את השבת...

ההודעה הנ"ל נכתבה חצי בצחוק, חצי באמת... דרך העולם שגבר יותר מאופק מהאשה, לכן הכללתי. בהחלט יש מקום לגברים רגישים בימנו... לגבי הפורקן, מסכימה בהחלט.
 
מבין אותך מאוד

אני מכיר את הסיטואציה הזו טוב מאוד, אחי! אין מה לעשות! אלו הורי אשתך וכך יהיה עד מאה ועשרים.. אתה חייב להשלים עם המצב, ולו רק למען אשתך, גם אם לא נחמד לך שם, תשחק אותה קצת, תעצום עניים כשצריך תסתום אזניים כשצריך וכך תעביר את השבת הרי במוצ``ש חוזרים הביתה ונגמר. אי אפשר לחנך אף אחד! וכל זאת אני כותב לך מניסיון. בהצלחה..
 
חתיכת דילמה...

אני כל כך מבינה אותך (לא כי זה מוכר לי מחיי האישיים) ומה שספרה באהבה ואמונה בפורום אחר על השבת ההיא חרוט לי היטב בזכרון... לא פשוט בכלל.... מצד שני- אלו הם הוריה עד 120... אהיה בוטה ואשאל- האם החשש הוא רק מאביה או גם מהתנהגויות של אמה?
 

בסג

New member
תבטי כרצונך :)

בעיקר-מאד מאביה. אפשר לומר שההתנהגויות של אמהּ לא מוסיפות תמיד נקודות חיוביות, אבל זה לא הדבר שמעיק עליי.
 
תראה

גדולים ממני פה ייעצו לך, ובצדק, לבלוע את הצפרדעים וללכת בכל זאת. כנראה שהם יודעים מה הם אומרים....
אם באהבה ואמונה לא הייתה רוצה ללכת, זה היה אחרת, אבל היות שהיא כן רוצה (לפחות חלק בה רוצה
) נראה לי שתפקידך בתמונה הוא להיות מסוגל להכיל גם את משפחתה ושגעונותיהם. ולעזור לה לקחת אותם בפרופורציות הניתנות לעיכול.... נסו לתכנן מראש איך עוקפים נקודות המועדות ל"תקלים". איך ממזערים את הזמן ה"מת" בבית איתם. איך תגיבו להתנהגויות שהן "קו אדום" מבחינתכם. (נראה לי שאם תתכננו זה יהיה שקול יותר,רגוע יותר, ויגרום לאמונה לפחות לחץ. פעוטות מרגישים הכל. תזכרו את זה.) נראה לי שזה יכול לרכך את השהות אצלם. ותנסו להנות, אולי זה יקרה, ניסים קורים גם בימינו
 

בסג

New member
../images/Emo140.gif

מנסיון עבר אכן תכנון מראש (מעקפים / תגובות) הוא דבר חשוב.
 
רק אל תשכח לספר לנו מה החלטתם

אחרת ממש נבהל להיכן נעלמה הפינה הקבועה של מה מתבשל בסירים לכבוד ה
 

מיקי*

New member
אוי כ"כ מוכר ../images/Emo10.gif רק שנראה לי לפי מה שבשורות

אמרה שיש סיפורי עבר, שמשפיעים על ההחלטה ואני לא בדיוק יודע על מה מדובר. בכל אופן מחזק את ידיך ולא יכול להמליץ לך על משהו שאני בעצמי לא עומד בו...
 
למעלה