מדוע אהוד ברק?
במאמר תגובה למאמרו הפובליציסטי של גלעד כץ שהתפרסם ב"אומדיה" גורס גרשון אקשטיין כי אהוד ברק הוא מנהיג ראוי המתאים לתפקיד שר הביטחון ואף לראשות הממשלה. במאמר זה הוא מסביר את עמדתו ומונה את מעלותיו של ברק גרשון אקשטיין חזרתו של אהוד ברק לחיים הפוליטיים בתחילת השבוע שעבר הכניסה את המערכת הפוליטית ואת מפלגת העבודה לתזזית מחודשת, ולראשונה מזה זמן רב הורגשה בפוליטיקה הישראלית תחושה של משב רוח רענן, ושל מאבק עם השלכות ברורות אשר יכולות להשפיע על כלל המפה הפוליטית והמדינית בישראל. תחושה כזו, לא הייתה כבר זמן רב במפלגת העבודה. ברק חדר לתודעתנו עם ניצחונו המוחץ על ביבי נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, והביא עמו תקווה רבה. אך כגודל הציפיות כך גם האכזבות מתקופת כהונתו הראשונה, שכזכור הייתההקצרה ביותר.הוא גרםלרבים מאיתנו אכזבה ומפח נפש. קצת היסטוריה אהוד ברק היה ראש הממשלה העשירי של המדינה. במהלך כהונתו כראש ממשלה נסוג מלבנון בדרך הנתונה מאז במחלוקת, הן על עצם הנסיגה והן על הדרך הפזיזה שבה נעשתה שכללה את הזנחתם של רבים מלוחמי צד"ל. בתקופת כהונתו, לאחר מו"מ בקמפ-דיוויד בו הציע לפלשתינים בפועל 100% מהשטח, פרצה אינתיפאדה אל-אקצה. אל ראשות הממשלה הגיע לאחר קריירה צבאית ארוכה ועטורת צל"שים שבשיאה כיהן כרמטכ"ל ה-14 של צבא ההגנה לישראל. דרכו הפוליטית - לאחר פרישתו של ברק מהצבא הוא פנה לעסקים פרטיים, אך כבר ביולי 1995 מונה לשר הפנים בממשלתו של רבין. לאחר רצח רבין מונה לשר החוץ בממשלתו של שמעון פרס. בשנת 1996 נבחר ברק לכנסת ה-14 מטעם מפלגת העבודה, ומונה מטעמה לחבר בוועדת החוץ והביטחון. ביוני 1997 נבחר בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה. את תקופת כהונתו הקצרה סיים בהפסד צורב לאריאל שרון בבחירות לראשות הממשלה שנתקיימו ב- 6 בפברואר 2001. עוד באותו ערב הצהיר אהוד ברק כי הוא נוטל אחריות אישית והודיע על פרישתו מראשות מפלגת העבודה, מהכנסת ומהחיים הפוליטיים. מדוע אהוד ברק ראוי להזדמנות נוספת ? את אהוד ברק הכרתי אישית כאשר שרתי במחיצתו ותחת פיקודו במטכ"ל אג"מ מבצעים בתפקיד עוזר ראש מחלקת מבצעים. בהיותי ראש זירה, גיליתי באהוד אדם חריף שכל ורחב דעת, מהיר מחשבה, לא עוסק בקטנות, לא מבזבז זמן על דיוני סרק, ובעל ראייה מבצעית רחבה ומפוכחת. בצד חסרונותיו, שהתגלו במהלך כהונתו כראש הממשלה - חוסר רגישות כלפי הסובבים אותו, עבודת וקבלת החלטות יחיד, היעדר עבודת צוות משותפת בתיאום והרמוניה שבלעדיה אי אפשר להצליח, פיזור הבטחות מימין ומשמאל על לוחות זמנים לעשיית שלום עם שכנינו ועוד - יש לאהוד ברק גם יתרונות לא מעטים שבהחלט יכולים להעמיד אותו בעתיד כמועמד בולט לראשות הממשלה בשנית. להלן כמה מהם: · התפכחות והודעת התנצלות בפומבי - הודעה בריש גלי במכתב ששלח למזכ"ל מפלגת העבודה, איתן כבל, שהוא מודה שעשה טעויות הנובעות מחוסר ניסיון,"הגעתי מוקדם מדי לתפקיד ראש הממשלה,חוסר ניסיוני היה לי לרועץ". לא רבים מוכנים להודות בכך וודאי שלא בפומבי. · ניסיון כראש ממשלה - אכן הניסיון הוא מצרך נדיר, כולנו יכולים להודות גם בכישלונות, אך אין ספק, שכאשר ניתנה לנו הזדמנות נוספת ,לרוב הצלחנו לבצע את המשימה כי מדרך בטבע הפקנו לקחים. כך נראה גם אהוד ברק. כמה בעלי ניסיון כראשי ממשלה בעבר מצויים בפוליטיקה? אולי אחד - בנימין נתניהו. משאב כזה של ניסיון כראש ממשלה הוא נכס יקר מפז, שאין להשמיטו מידינו בשל שיקולים אישיים. אני חסיד האמרה השגורה "לפני ניסיון-כרע ברך". · מנהיגות ותדמית - ארצנו הקטנטונת מתייחסת בחוסר כבוד למנהיגיה, בפרט לראשי ממשלות. כמעט כולם לא סיימו את תפקידם באופן טבעי בקדנציה שניתנה להם. אין ספק שאהוד ברק ניחן בתכונות של מנהיג ומנהיגות שלא באו לידי ביטוי בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה בגלל חוסר ניסיונו. · הצורך בהתנצלות - איני בהכרח שותף לדברי ח"כ אופיר פינס ,יריבו, הטוען שאהוד ברק הינו מתנצל סידרתי. בחיינו הבלתי פשוטים אין צורך לקבוע כלל כזה. במקום שאהוד ברק מצא לנכון להתנצל הוא עשה זאת. במקום שמצא לנכון להודות בטעות - והיו טעויות - הוא עשה זאת. כשהיה צריך לעמוד בתוקף על דעתו הוא עשה גם את זה. · הגדרת המטרה - תפקיד שר ביטחון - אהוד השכיל להבין ככולנו שיש בעיה רצינית עם תפקודו של שר הביטחון עמיר פרץ, ושהצורך לאייש את התפקיד בבעל נסיון ביטחוני ומקצועי הוא צו השעה. הפעם הוא לא הגדיר את המטרה להגיע לראשות הממשלה, אלא הוא רואה עצמו מתאים לתפקיד שר הביטחון. למען האמת, אם נביט ימינה ושמאלה, נתקשה למצוא אדם מתאים מאהוד ברק לכך, גם מהיותו איש ביטחון ורמטכ"ל לשעבר וגם מהיותו ראש הממשלה הממונה גם על תיק הביטחון. השאלה המרכזית הינה, האם אהוד ברק השתנה והאם בכוחו להשתנות? לדעתי, בנסיבות הזמן שעבר, בשל רצונו העז לחזור לפוליטיקה, הפעם באופן מסודר, וגם הרצון להפריך את התדמית הקודמת שנוצרה בדעת הציבור לגביו ולגבי יכולתו, רק הם בהכרח יביאו לשינוי. אם נוסיף לכך שיש לו רצון ויכולת שבלעדיהם אי אפשר, יש לתמוך בו. לא עומדים אצלנו בתור מנהיגים עם כישורים כאלו. גרשון אקשטיין, הוא סא"ל (מיל.),סופר ופובליציסט
במאמר תגובה למאמרו הפובליציסטי של גלעד כץ שהתפרסם ב"אומדיה" גורס גרשון אקשטיין כי אהוד ברק הוא מנהיג ראוי המתאים לתפקיד שר הביטחון ואף לראשות הממשלה. במאמר זה הוא מסביר את עמדתו ומונה את מעלותיו של ברק גרשון אקשטיין חזרתו של אהוד ברק לחיים הפוליטיים בתחילת השבוע שעבר הכניסה את המערכת הפוליטית ואת מפלגת העבודה לתזזית מחודשת, ולראשונה מזה זמן רב הורגשה בפוליטיקה הישראלית תחושה של משב רוח רענן, ושל מאבק עם השלכות ברורות אשר יכולות להשפיע על כלל המפה הפוליטית והמדינית בישראל. תחושה כזו, לא הייתה כבר זמן רב במפלגת העבודה. ברק חדר לתודעתנו עם ניצחונו המוחץ על ביבי נתניהו בבחירות לראשות הממשלה, והביא עמו תקווה רבה. אך כגודל הציפיות כך גם האכזבות מתקופת כהונתו הראשונה, שכזכור הייתההקצרה ביותר.הוא גרםלרבים מאיתנו אכזבה ומפח נפש. קצת היסטוריה אהוד ברק היה ראש הממשלה העשירי של המדינה. במהלך כהונתו כראש ממשלה נסוג מלבנון בדרך הנתונה מאז במחלוקת, הן על עצם הנסיגה והן על הדרך הפזיזה שבה נעשתה שכללה את הזנחתם של רבים מלוחמי צד"ל. בתקופת כהונתו, לאחר מו"מ בקמפ-דיוויד בו הציע לפלשתינים בפועל 100% מהשטח, פרצה אינתיפאדה אל-אקצה. אל ראשות הממשלה הגיע לאחר קריירה צבאית ארוכה ועטורת צל"שים שבשיאה כיהן כרמטכ"ל ה-14 של צבא ההגנה לישראל. דרכו הפוליטית - לאחר פרישתו של ברק מהצבא הוא פנה לעסקים פרטיים, אך כבר ביולי 1995 מונה לשר הפנים בממשלתו של רבין. לאחר רצח רבין מונה לשר החוץ בממשלתו של שמעון פרס. בשנת 1996 נבחר ברק לכנסת ה-14 מטעם מפלגת העבודה, ומונה מטעמה לחבר בוועדת החוץ והביטחון. ביוני 1997 נבחר בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה. את תקופת כהונתו הקצרה סיים בהפסד צורב לאריאל שרון בבחירות לראשות הממשלה שנתקיימו ב- 6 בפברואר 2001. עוד באותו ערב הצהיר אהוד ברק כי הוא נוטל אחריות אישית והודיע על פרישתו מראשות מפלגת העבודה, מהכנסת ומהחיים הפוליטיים. מדוע אהוד ברק ראוי להזדמנות נוספת ? את אהוד ברק הכרתי אישית כאשר שרתי במחיצתו ותחת פיקודו במטכ"ל אג"מ מבצעים בתפקיד עוזר ראש מחלקת מבצעים. בהיותי ראש זירה, גיליתי באהוד אדם חריף שכל ורחב דעת, מהיר מחשבה, לא עוסק בקטנות, לא מבזבז זמן על דיוני סרק, ובעל ראייה מבצעית רחבה ומפוכחת. בצד חסרונותיו, שהתגלו במהלך כהונתו כראש הממשלה - חוסר רגישות כלפי הסובבים אותו, עבודת וקבלת החלטות יחיד, היעדר עבודת צוות משותפת בתיאום והרמוניה שבלעדיה אי אפשר להצליח, פיזור הבטחות מימין ומשמאל על לוחות זמנים לעשיית שלום עם שכנינו ועוד - יש לאהוד ברק גם יתרונות לא מעטים שבהחלט יכולים להעמיד אותו בעתיד כמועמד בולט לראשות הממשלה בשנית. להלן כמה מהם: · התפכחות והודעת התנצלות בפומבי - הודעה בריש גלי במכתב ששלח למזכ"ל מפלגת העבודה, איתן כבל, שהוא מודה שעשה טעויות הנובעות מחוסר ניסיון,"הגעתי מוקדם מדי לתפקיד ראש הממשלה,חוסר ניסיוני היה לי לרועץ". לא רבים מוכנים להודות בכך וודאי שלא בפומבי. · ניסיון כראש ממשלה - אכן הניסיון הוא מצרך נדיר, כולנו יכולים להודות גם בכישלונות, אך אין ספק, שכאשר ניתנה לנו הזדמנות נוספת ,לרוב הצלחנו לבצע את המשימה כי מדרך בטבע הפקנו לקחים. כך נראה גם אהוד ברק. כמה בעלי ניסיון כראשי ממשלה בעבר מצויים בפוליטיקה? אולי אחד - בנימין נתניהו. משאב כזה של ניסיון כראש ממשלה הוא נכס יקר מפז, שאין להשמיטו מידינו בשל שיקולים אישיים. אני חסיד האמרה השגורה "לפני ניסיון-כרע ברך". · מנהיגות ותדמית - ארצנו הקטנטונת מתייחסת בחוסר כבוד למנהיגיה, בפרט לראשי ממשלות. כמעט כולם לא סיימו את תפקידם באופן טבעי בקדנציה שניתנה להם. אין ספק שאהוד ברק ניחן בתכונות של מנהיג ומנהיגות שלא באו לידי ביטוי בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה בגלל חוסר ניסיונו. · הצורך בהתנצלות - איני בהכרח שותף לדברי ח"כ אופיר פינס ,יריבו, הטוען שאהוד ברק הינו מתנצל סידרתי. בחיינו הבלתי פשוטים אין צורך לקבוע כלל כזה. במקום שאהוד ברק מצא לנכון להתנצל הוא עשה זאת. במקום שמצא לנכון להודות בטעות - והיו טעויות - הוא עשה זאת. כשהיה צריך לעמוד בתוקף על דעתו הוא עשה גם את זה. · הגדרת המטרה - תפקיד שר ביטחון - אהוד השכיל להבין ככולנו שיש בעיה רצינית עם תפקודו של שר הביטחון עמיר פרץ, ושהצורך לאייש את התפקיד בבעל נסיון ביטחוני ומקצועי הוא צו השעה. הפעם הוא לא הגדיר את המטרה להגיע לראשות הממשלה, אלא הוא רואה עצמו מתאים לתפקיד שר הביטחון. למען האמת, אם נביט ימינה ושמאלה, נתקשה למצוא אדם מתאים מאהוד ברק לכך, גם מהיותו איש ביטחון ורמטכ"ל לשעבר וגם מהיותו ראש הממשלה הממונה גם על תיק הביטחון. השאלה המרכזית הינה, האם אהוד ברק השתנה והאם בכוחו להשתנות? לדעתי, בנסיבות הזמן שעבר, בשל רצונו העז לחזור לפוליטיקה, הפעם באופן מסודר, וגם הרצון להפריך את התדמית הקודמת שנוצרה בדעת הציבור לגביו ולגבי יכולתו, רק הם בהכרח יביאו לשינוי. אם נוסיף לכך שיש לו רצון ויכולת שבלעדיהם אי אפשר, יש לתמוך בו. לא עומדים אצלנו בתור מנהיגים עם כישורים כאלו. גרשון אקשטיין, הוא סא"ל (מיל.),סופר ופובליציסט