מדוע אין אפילו קו רוחב אחד מהשלום לים?

[Ccyclist]

בעקבות תלונה על קו 722 של נעים בסופ"ש ראיתי שיש לקו מקטע רוחבי מאזור גן לונדון לאיבן גבירול, מקטע שיכול להיות שימושי לקו רוחב סדיר בימי חול.

בדיקה קצרה בתחנת האוטובוס בגשר גבעת התחמושת בכניסה לתחנת השלום מניב כ 16 "פרפרים בכל מני צבעים" אבל קו רוחבי אחד בתוך תל אביב - אין.

מסילת האיילון נותנת לתל אביב ציר צפון - דרום מסילתי והיכולת להגיע מערבה מהרצועה הזו היא הכרחית לפיזור הנוסעים לכל יעדיהם בעיר ולקווי צפון - דרום חזקים בתוך העיר.

העובדה שהשלום היא תחנת הרכבת הקרובה ביותר לאזור המלך ג'ור'ג, בוגרשוב, אלנבי ובן יהודה ואין קו ישיר אחד אפילו לגבול אזור העבודות של הקו הסגול די עגומה. גם לפני עבודות הקו הסגול לא היה קו רוחב כזה.

 

[EHP12]

בעקבות תלונה על קו 722 של נעים בסופ"ש ראיתי שיש לקו מקטע רוחבי מאזור גן לונדון לאיבן גבירול, מקטע שיכול להיות שימושי לקו רוחב סדיר בימי חול.

בדיקה קצרה בתחנת האוטובוס בגשר גבעת התחמושת בכניסה לתחנת השלום מניב כ 16 "פרפרים בכל מני צבעים" אבל קו רוחבי אחד בתוך תל אביב - אין.

מסילת האיילון נותנת לתל אביב ציר צפון - דרום מסילתי והיכולת להגיע מערבה מהרצועה הזו היא הכרחית לפיזור הנוסעים לכל יעדיהם בעיר ולקווי צפון - דרום חזקים בתוך העיר.

העובדה שהשלום היא תחנת הרכבת הקרובה ביותר לאזור המלך ג'ור'ג, בוגרשוב, אלנבי ובן יהודה ואין קו ישיר אחד אפילו לגבול אזור העבודות של הקו הסגול די עגומה. גם לפני עבודות הקו הסגול לא היה קו רוחב כזה.

התחנות בבגין גם נחשבות: ובהן עוברים 238 ו-63 לאורך בוגרשוב.

 

[Ccyclist]

התחנות בבגין גם נחשבות: ובהן עוברים 238 ו-63 לאורך בוגרשוב.

מאד הגיוני לשלוח את הנוסעים 450 מטר ושני צמתים עיקריים או קניון במקום שיהיה קו רוחבי ביציאה מהרכבת.

 

[EHP12]

מאד הגיוני לשלוח את הנוסעים 450 מטר ושני צמתים עיקריים או קניון במקום שיהיה קו רוחבי ביציאה מהרכבת.

במקרה התחנה של 63 היא הכי דרומית ברצף התחנות של עזריאלי לכיוון דרום. והלכתי את ה-300 מטר (בכיוון ההפוך מבגין לרכבת) בחום של אוגוסט ובאמת זה לא נורא עם העבודות שעושים בשדרות הקריה שהופכים את ההליכה הזאת לנסבלת. המעבר מתחנת השלום לתחנות בבגין הוא נוח, ולכן הפופולריות של שניהם.

 

[הצבי ישראל 88]

חלק גדול מהעניין קשור למבנה הרחובות ההיסטורי של תל אביב שיוצר מין X לכיוון הים (וקושי להגיע למקטע החוף בין פרישמן לאליפלט) של קווים מנקודת האמצע (עזריאלי/ השלום לצורך העניין).

חוץ מקווי 63+238 שצויינו מעבר לפינה, קו 62 +115 בהחלט עומדים בהגדרה של קו רוחב לים.
קווים 8+36 נוסעים לא רחוק מהים לאורך דיזינגוף עד נמל תל אביב.
החוסר הבולט הוא לכיוון דרום - והמענה נמצא בקווי האורך צפון-דרום מעבר לפינה.

נקודה נוספת - מתקיימים לאחרונה המון דיונים כאן על שרות תחב"צ ליעדי פנאי ונופש. אין ספק שתפקיד תחב"צ הוא גם לשרת יעדים אלו, בין תיירים ובין אם מדובר בשחיינים/ גולשים מקומיים, אך מבנה התחב"צ מבוסס על מסת הנוסעים הימיומית שהיעד שלה אינו חוף הים אלא המסחר, המגורים והתעסוקה.
חוף הים בת"א סה"כ נגיש, ונוסע שמגיע מהרכבת ורוצה להגיע דווקא לחופים הדרומיים בין פרישמן ליפו יותר בת"א יכול לרדת בתחנות ההגנה או סבידור או כמו שצויין ללכת עוד כמה מטרים מעבר לפינה.

 

[Ccyclist]

חלק גדול מהעניין קשור למבנה הרחובות ההיסטורי של תל אביב שיוצר מין X לכיוון הים (וקושי להגיע למקטע החוף בין פרישמן לאליפלט) של קווים מנקודת האמצע (עזריאלי/ השלום לצורך העניין).

חוץ מקווי 63+238 שצויינו מעבר לפינה, קו 62 +115 בהחלט עומדים בהגדרה של קו רוחב לים.
קווים 8+36 נוסעים לא רחוק מהים לאורך דיזינגוף עד נמל תל אביב.
החוסר הבולט הוא לכיוון דרום - והמענה נמצא בקווי האורך צפון-דרום מעבר לפינה.

נקודה נוספת - מתקיימים לאחרונה המון דיונים כאן על שרות תחב"צ ליעדי פנאי ונופש. אין ספק שתפקיד תחב"צ הוא גם לשרת יעדים אלו, בין תיירים ובין אם מדובר בשחיינים/ גולשים מקומיים, אך מבנה התחב"צ מבוסס על מסת הנוסעים הימיומית שהיעד שלה אינו חוף הים אלא המסחר, המגורים והתעסוקה.
חוף הים בת"א סה"כ נגיש, ונוסע שמגיע מהרכבת ורוצה להגיע דווקא לחופים הדרומיים בין פרישמן ליפו יותר בת"א יכול לרדת בתחנות ההגנה או סבידור או כמו שצויין ללכת עוד כמה מטרים מעבר לפינה.

מדובר באזור שלם במרכז תל אביב, 2-2.5 ק"מ מהשלום, שזו תחנת הרכבת הקרובה אליו אך חיבור ישיר - אין.

זה יותר מהגעה לים כיעד תיירותי.

עיר חוף ברוחב 2.5 ק"מ מהמסילה צריכה להיות נגישה בראשו ובראשונה בקווי רוחב באורך דומה. לנפח אותה לעיר שחייבים לנסוע בה 5 ק"מ אלכסוניים ב X זו פגיעה בנוסעים ובנגישות.

 

[הצבי ישראל 88]

מדובר באזור שלם במרכז תל אביב, 2-2.5 ק"מ מהשלום, שזו תחנת הרכבת הקרובה אליו אך חיבור ישיר - אין.

זה יותר מהגעה לים כיעד תיירותי.

עיר חוף ברוחב 2.5 ק"מ מהמסילה צריכה להיות נגישה בראשו ובראשונה בקווי רוחב באורך דומה. לנפח אותה לעיר שחייבים לנסוע בה 5 ק"מ אלכסוניים ב X זו פגיעה בנוסעים ובנגישות.

הכול טוב ויפה בתיאוריה, אבל יש גם את עניין מבנה וכיוון הרחובות (בתוספת רחובות שנסגרו במרחב הזה בגלל עבודות הרכבת הקלה).
מזכיר שלמרות שמדובר במיניבוס עמוס לעייפה- יש גם את קו 23 (שלא סתם מופעל במיניבוס, למרות שלכאורה אוטובוס כן עובר ברחוב).
כמו כן - מדוע דווקא לרדת בשלום ולא בסבידור (או בהגנה)?

 

[Ccyclist]

הכול טוב ויפה בתיאוריה, אבל יש גם את עניין מבנה וכיוון הרחובות (בתוספת רחובות שנסגרו במרחב הזה בגלל עבודות הרכבת הקלה).
מזכיר שלמרות שמדובר במיניבוס עמוס לעייפה- יש גם את קו 23 (שלא סתם מופעל במיניבוס, למרות שלכאורה אוטובוס כן עובר ברחוב).
כמו כן - מדוע דווקא לרדת בשלום ולא בסבידור (או בהגנה)?

זו שאלה של הארכת מרחק הנסיעה וכתוצאה- זמן הנסיעה. בקו אווירי מדובר בתוספת של כחצי קילומטר, אולי קילומטר אם משקללים פניות במסלול אמיתי. תוספת כזו בנסיעה עירונית בלב המטרופולין מאריכה את זמן הנסיעה באופן משמעותי.

רחובות יכולים לשנות כיוונים ואילוצים לפי צרכי התח"צ. אפשר להגדיר כנת"צים נתיבי פנייה או נתיבים בניגוד לכיוון העיקרי ברחוב חד סטרי. יש שלל דוגמאות כאלו בבריטניה.

כאשר יש מערכת ראשית כמו הרכבת באיילון - הגיוני שהחיבורים ממנה יהיו הכי ישירים ומהירים.

 

[danndanndann]

לא הבנתי את השאלה. יש את 23 63 238 בתדירות יפה ביחד