תשובה
איך זה שהשתלטו הגנים הבלעדיים של גדלי זרת-קמיצה-אמה-אצבע בדיוק כך? אם זה היה חסר רלוונטיות לחלוטין מבחינת יתרון תפקודי הרי שהיה גיוון יותר גדול, ואולי אף גדלים שרירותיים.
לצורך העניין, רגליים באורך אחיד כן היו רלוונטיות ולכן זה תפס. עם זאת, איך זה שיחסי הגדלים בין האצבעות קבועות בקירוב טוב בין האנשים? אם אין זה משפיע מבחינה תפקודית, הכיצד זה קבוע כל כך מדויק? למה יש רק צורת ביטוי אחת?
על כל פנים, כן ניתן לתפוס זאת כחסרון כשרק שלוש אצבעות מתוך היחד הן חזקות, והיתר (זרת וקמיצה) חלשות באופן יחסי ולא יכולות לתפקד במצבים מסוימים. מה ההיגיון בהבדלים, הקבועים אצל כל בני האדם, בין האצבעות?