מדוע המלחמות באפריקה
אפריקה, מקום צמיחתו של האדם, הפכה להיות הקטסטרופה האנושית הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית. כיום היבשת אולי העשירה ביותר בעולם במחצבים ובתנאים טבעיים לגידולים, הפכה לבית מטבחיים, מעשי אונס נוראים, מגפות, ומלחמות אזרחים הנמשכות שנים עם הפסקות אש קצרות. מלחמת האזרחים הקשה בסודן, היא רק אחת מני רבות, והסיבה שאנו שומעים עליה וכמעט עליה בלבד הנה כי ערבים מעורבים במלחמה זו. המלחמות העיקריות שהפכו את אפריקה לבית מטבחיים, הנן: 1. המלחמה בקונגו אשר עלתה כבר בחיי למעלה מ4 מיליוני בני אדם, רובם מרעב ומחלות. תשע קבוצות שונות נלחמות שם על יהלומים, עץ, ומחצבים. בקונגו. מאות אלפי נשים וילדות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו נאנסו בעשור האחרון בידי חיילים, ואנשי מיליציות אתניות. אף שאין נתונים סטטיסטיים על היקף מעשי האלימות, ארגון זכויות האדם Global Rights מעריך ש-42 אלף נשים במחוז אחד לבדו, דרום קיבו, טופלו לפני שנה במרפאות, בשל התקפות מיניות ב-1994 פרצה בקונגו (לשעבר זאיר) מלחמת אזרחים, שהחלה בזרימה גדולה של פליטים שברחו מרצח העם ברואנדה. בין 1998 ל-2004 מתו כארבעה מיליון בני אדם. למרות סיום רשמי למלחמה ב-2003 והבחירות לנשיאות המדינה השנה, במזרח המדינה נמשכת הלחימה 2. הקונפליקט בדרפור, מערב סודן שעלתה בחיי מספר מאות אלפי בני אדם ויצרה בעיה חריפה של פליטים שמספרם עולה על 2 מליון. הקונפליקט הוא בעיקר על אדמה פורייה מים ונפט.. 3. אוגנדה, בה הצבא עושה מעשי טבח באזרחים מאז 1987, ילדים נחטפים כדי לשמש חיילים. למעלה מ1.5 מליון פליטים. 4. אנגולה, מלחמה שהחלה עוד ב1974 אך חודשה בשנים האחרונות לאחר שביתת נשק ב- 2002 5. סיירה לאון מלחמה על מדינה העשירה ביהלומים ובה מעורבת גם ליבריה. 6. ליבריה עצמה שבה מלחמת אזרחים פרצה מחדש ב1999 בין הדרום הנשלט על ידי התנועה המאוחדת למען דמוקרטיה והממשלה. טיילור נאלץ לברוח לניגריה. 7. ראונדה שם המאבק הוא בין הטוטסי להאוטו. עם התפשטות האסלאם באפריקה, השתלטו עמי צפון אפריקה (ערבים וברברים) על דרכי המסחר. ב"אפריקה השחורה", מאז המאה ה-15 כאשר האירופאים וקודם כל הפורטוגזים הקימו שם תחנות מסחר, התפשט סחר העבדים בו עסקו סוחרי עבדים חלקם ערבים אך גם יהודים, ראשי שבטים כאשר מיליוני עבדים מעוברים בספינות רעועות ובתנאים מחרידים לתחנות מסחר בעיקר באיים הקריביים ומשם לצפון אמריקה שם בעלי העבדים הפכו אותם למכונות ייצור, כחלק מצבר ההון הראשון של השיטה הקפיטליסטית.. בתחילת המאה ה-19 החלו מדינות אירופה הקולוניאליסטיות במרוץ לאפריקה, והן כבשו את מרבית היבשת. מרבית שטחי אפריקה נכבשו, והפכו בתקופה זו לקולוניאליות. לאחר השחרור של אפריקה מהקולוניאליזם, ובלימת הגל המהפכני, הוקמו משטרים מושחתים המשמשים את האימפריאליזם בעיקר האמריקאי, מדינות רבות באפריקה הידרדרו לחוסר יציבות, שחיתות, אלימות ושלטון אוטוריטטיבי.. בתקופה שבין שנות השישים המוקדמות לבין סוף שנות השמונים, היו באפריקה יותר מ-70 הפיכות ו-13 התנקשויות בנשיאים. חוב חיצוני עצום ושחיתות פוליטית גרמו לרעב המוני, וחלקים ניכרים מאפריקה נותרו ללא יכולת לספק מספיק מזון או מים כדי שתושביהם ישרדו. הירידה בחוסן הפיזי גרמו להתפשטותן של מחלות מסוכנות, במיוחד HIV, שהוא הוירוס הגורם למחלת האיידס. מדו"ח האו"ם להתפתחות האדם מ-2003 (בו נסקרו 175 מדינות) מצא שהמקומות הנמוכים ביותר בדירוג העולמי, ממקום 151 (גמביה) ל-175 (סיירה לאון) נתפסו כולם על ידי מדינות באפריקה.( קובה שכה שנואה על האימפריאליסטים במקום ה52) מראיון של אריק תוסן הוא נשיא ה"ועדה לביטול החוב של מדינות העולם השלישי", רשת תנועות חברתיות באירופה, אמריקה הלטינית, אפריקה ואסיה שמרכזה בבריסל ב2003 עולה כי סך החוב החיצוני של העולם השלישי ומדינות מזרח אירופה שבעבר כלכלתן הייתה מולאמת, הוא 2.45 טריליון דולר (2.450.000.000.000.000 דולר). חוב זה ממשיך לתפוח משום שכל שנה מדינות הדרום לוקחות הלוואות חדשות כדי לשלם את הקודמות. ב-2002 מדינות אלו שילמו החזרים של כ-350 מיליארד דולר וקיבלו הלוואות חדשות בסך כ-250 מיליארד. במלים אחרות, מדינות הדרום העבירו לבנקים בצפון כמאה מיליארד דולר ההון האימפריאליסטי המושקע במדינות העולם השלישי הופך למפעלים קפיטליסטיים, כאשר הפועלים המקומיים מקבלים בהם משכורות רעב והקפיטליסט המערבי גורף את ההון. הרווחים מאפשרים למשקיע להמשיך ולהרוויח הון, על חשבון משאביה הטבעיים והאנושיים של אותה מדינה, בזמן שהיא נשארת במצב של פיגור כלכלי. המדינה היחידה המצליחה לבלום באופן משמעותי תהליך זה היא קובה בה הכלכלה מולאמת, והשקעות ההון הן בתנאים מוגבלים ובבעלות משותפת עם המדינה. הבעלות המשותפת המשותפת עוברת לבעלות ממשלתית קובנית אחרי 15 שנים. הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית מתנים הלוואות למדינות הדרום במדיניות של הפרטה פרועה וביטול של תכניות רווחה. התוצאה הנה שהבנק וקרן המטבע, הפכו הגורם המרכזי המונע כל טפטוף של כספי ההלוואות האלו לציבור ודואג שרק "המגזר העסקי" ייהנה ממנו. אך גם אותו מגזר עסקי מקומי אינו יכול להתחרות בתאגידים הבינלאומיים, ולכן הבורגנות המקומית משמשת לסניף של התאגידים הבינלאומיים. היא הממונה המקומית על הפקת ההון וניצול התושבים וההון מוזרם (שוב) לקופות התאגידים ב"מערב". מאחר ועיקר ההון מוזרם החוצה, ואין הצבר הון מקומי, אין גם אפשרות להחזרת ההלוואות אלא על חשבון המוני העם העניים, שמצבם הורע גם כך בשל ההפרטות שהיו תנאי להלוואה מלכתחילה. אחת התוצאות של התהליך הזה היא החלשת הבורגנות המקומית כמעמד עצמאי המסוגלת לעמוד בראש מאבק כנגד השליטה האימפריאליסטית . על כך יש להוסיף כי חברות הנשק הגדולות עושות הון תועפות ממסחר במוות זה, ולא מקרה הוא שאחד הדמויות הבולטות בישראל גאידמאק עשה כחצי מיליארד דולק ממכירת נשק לאנגולה . תפקיד זה של שחרור מהאימפריאליזם נופל על כן על שכמו של מעמד העובדים, שעלה מחדש בשנים האחרונות על במת ההיסטוריה ובמיוחד באמריקה הלטינית. מכאן האיבה ותעמולת הזוועה כנגד הנשיא הנבחר של וונצואלה הוגו צ'אווס. העדרה של הנהגה מהפכנית כיום היא שמסבירה מדוע ההמונים במזרח התיכון פונים בייאושם אל התנועות הפונדמנטליסטיות, כאשר הם מקווים כי הנהגות אלו תיאבקנה באימפריאליזם. המתקפה האידיאולוגית על המוסלמים, מיועדות בראש וראשונה כנגד המוני המזרח התיכון שהרימו ראש כנגד התאגידים העולמיים. אולם הנהגות פונדמנטליסטיות אלו שאין ביכולתן לעמוד בראש מהפכה סוציאליסטית, הדרך היחידה להפטר מהשליטה האימפריאליסטית, הן אפיזודה חולפת בלבד שכן ככל שהמאבק המהפכני באמריקה הלטינית יגיע לניצחון ולהשלמת המהפכה כן יפנו המונים אלו לרעיונות מהפכנים.
אפריקה, מקום צמיחתו של האדם, הפכה להיות הקטסטרופה האנושית הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית. כיום היבשת אולי העשירה ביותר בעולם במחצבים ובתנאים טבעיים לגידולים, הפכה לבית מטבחיים, מעשי אונס נוראים, מגפות, ומלחמות אזרחים הנמשכות שנים עם הפסקות אש קצרות. מלחמת האזרחים הקשה בסודן, היא רק אחת מני רבות, והסיבה שאנו שומעים עליה וכמעט עליה בלבד הנה כי ערבים מעורבים במלחמה זו. המלחמות העיקריות שהפכו את אפריקה לבית מטבחיים, הנן: 1. המלחמה בקונגו אשר עלתה כבר בחיי למעלה מ4 מיליוני בני אדם, רובם מרעב ומחלות. תשע קבוצות שונות נלחמות שם על יהלומים, עץ, ומחצבים. בקונגו. מאות אלפי נשים וילדות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו נאנסו בעשור האחרון בידי חיילים, ואנשי מיליציות אתניות. אף שאין נתונים סטטיסטיים על היקף מעשי האלימות, ארגון זכויות האדם Global Rights מעריך ש-42 אלף נשים במחוז אחד לבדו, דרום קיבו, טופלו לפני שנה במרפאות, בשל התקפות מיניות ב-1994 פרצה בקונגו (לשעבר זאיר) מלחמת אזרחים, שהחלה בזרימה גדולה של פליטים שברחו מרצח העם ברואנדה. בין 1998 ל-2004 מתו כארבעה מיליון בני אדם. למרות סיום רשמי למלחמה ב-2003 והבחירות לנשיאות המדינה השנה, במזרח המדינה נמשכת הלחימה 2. הקונפליקט בדרפור, מערב סודן שעלתה בחיי מספר מאות אלפי בני אדם ויצרה בעיה חריפה של פליטים שמספרם עולה על 2 מליון. הקונפליקט הוא בעיקר על אדמה פורייה מים ונפט.. 3. אוגנדה, בה הצבא עושה מעשי טבח באזרחים מאז 1987, ילדים נחטפים כדי לשמש חיילים. למעלה מ1.5 מליון פליטים. 4. אנגולה, מלחמה שהחלה עוד ב1974 אך חודשה בשנים האחרונות לאחר שביתת נשק ב- 2002 5. סיירה לאון מלחמה על מדינה העשירה ביהלומים ובה מעורבת גם ליבריה. 6. ליבריה עצמה שבה מלחמת אזרחים פרצה מחדש ב1999 בין הדרום הנשלט על ידי התנועה המאוחדת למען דמוקרטיה והממשלה. טיילור נאלץ לברוח לניגריה. 7. ראונדה שם המאבק הוא בין הטוטסי להאוטו. עם התפשטות האסלאם באפריקה, השתלטו עמי צפון אפריקה (ערבים וברברים) על דרכי המסחר. ב"אפריקה השחורה", מאז המאה ה-15 כאשר האירופאים וקודם כל הפורטוגזים הקימו שם תחנות מסחר, התפשט סחר העבדים בו עסקו סוחרי עבדים חלקם ערבים אך גם יהודים, ראשי שבטים כאשר מיליוני עבדים מעוברים בספינות רעועות ובתנאים מחרידים לתחנות מסחר בעיקר באיים הקריביים ומשם לצפון אמריקה שם בעלי העבדים הפכו אותם למכונות ייצור, כחלק מצבר ההון הראשון של השיטה הקפיטליסטית.. בתחילת המאה ה-19 החלו מדינות אירופה הקולוניאליסטיות במרוץ לאפריקה, והן כבשו את מרבית היבשת. מרבית שטחי אפריקה נכבשו, והפכו בתקופה זו לקולוניאליות. לאחר השחרור של אפריקה מהקולוניאליזם, ובלימת הגל המהפכני, הוקמו משטרים מושחתים המשמשים את האימפריאליזם בעיקר האמריקאי, מדינות רבות באפריקה הידרדרו לחוסר יציבות, שחיתות, אלימות ושלטון אוטוריטטיבי.. בתקופה שבין שנות השישים המוקדמות לבין סוף שנות השמונים, היו באפריקה יותר מ-70 הפיכות ו-13 התנקשויות בנשיאים. חוב חיצוני עצום ושחיתות פוליטית גרמו לרעב המוני, וחלקים ניכרים מאפריקה נותרו ללא יכולת לספק מספיק מזון או מים כדי שתושביהם ישרדו. הירידה בחוסן הפיזי גרמו להתפשטותן של מחלות מסוכנות, במיוחד HIV, שהוא הוירוס הגורם למחלת האיידס. מדו"ח האו"ם להתפתחות האדם מ-2003 (בו נסקרו 175 מדינות) מצא שהמקומות הנמוכים ביותר בדירוג העולמי, ממקום 151 (גמביה) ל-175 (סיירה לאון) נתפסו כולם על ידי מדינות באפריקה.( קובה שכה שנואה על האימפריאליסטים במקום ה52) מראיון של אריק תוסן הוא נשיא ה"ועדה לביטול החוב של מדינות העולם השלישי", רשת תנועות חברתיות באירופה, אמריקה הלטינית, אפריקה ואסיה שמרכזה בבריסל ב2003 עולה כי סך החוב החיצוני של העולם השלישי ומדינות מזרח אירופה שבעבר כלכלתן הייתה מולאמת, הוא 2.45 טריליון דולר (2.450.000.000.000.000 דולר). חוב זה ממשיך לתפוח משום שכל שנה מדינות הדרום לוקחות הלוואות חדשות כדי לשלם את הקודמות. ב-2002 מדינות אלו שילמו החזרים של כ-350 מיליארד דולר וקיבלו הלוואות חדשות בסך כ-250 מיליארד. במלים אחרות, מדינות הדרום העבירו לבנקים בצפון כמאה מיליארד דולר ההון האימפריאליסטי המושקע במדינות העולם השלישי הופך למפעלים קפיטליסטיים, כאשר הפועלים המקומיים מקבלים בהם משכורות רעב והקפיטליסט המערבי גורף את ההון. הרווחים מאפשרים למשקיע להמשיך ולהרוויח הון, על חשבון משאביה הטבעיים והאנושיים של אותה מדינה, בזמן שהיא נשארת במצב של פיגור כלכלי. המדינה היחידה המצליחה לבלום באופן משמעותי תהליך זה היא קובה בה הכלכלה מולאמת, והשקעות ההון הן בתנאים מוגבלים ובבעלות משותפת עם המדינה. הבעלות המשותפת המשותפת עוברת לבעלות ממשלתית קובנית אחרי 15 שנים. הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית מתנים הלוואות למדינות הדרום במדיניות של הפרטה פרועה וביטול של תכניות רווחה. התוצאה הנה שהבנק וקרן המטבע, הפכו הגורם המרכזי המונע כל טפטוף של כספי ההלוואות האלו לציבור ודואג שרק "המגזר העסקי" ייהנה ממנו. אך גם אותו מגזר עסקי מקומי אינו יכול להתחרות בתאגידים הבינלאומיים, ולכן הבורגנות המקומית משמשת לסניף של התאגידים הבינלאומיים. היא הממונה המקומית על הפקת ההון וניצול התושבים וההון מוזרם (שוב) לקופות התאגידים ב"מערב". מאחר ועיקר ההון מוזרם החוצה, ואין הצבר הון מקומי, אין גם אפשרות להחזרת ההלוואות אלא על חשבון המוני העם העניים, שמצבם הורע גם כך בשל ההפרטות שהיו תנאי להלוואה מלכתחילה. אחת התוצאות של התהליך הזה היא החלשת הבורגנות המקומית כמעמד עצמאי המסוגלת לעמוד בראש מאבק כנגד השליטה האימפריאליסטית . על כך יש להוסיף כי חברות הנשק הגדולות עושות הון תועפות ממסחר במוות זה, ולא מקרה הוא שאחד הדמויות הבולטות בישראל גאידמאק עשה כחצי מיליארד דולק ממכירת נשק לאנגולה . תפקיד זה של שחרור מהאימפריאליזם נופל על כן על שכמו של מעמד העובדים, שעלה מחדש בשנים האחרונות על במת ההיסטוריה ובמיוחד באמריקה הלטינית. מכאן האיבה ותעמולת הזוועה כנגד הנשיא הנבחר של וונצואלה הוגו צ'אווס. העדרה של הנהגה מהפכנית כיום היא שמסבירה מדוע ההמונים במזרח התיכון פונים בייאושם אל התנועות הפונדמנטליסטיות, כאשר הם מקווים כי הנהגות אלו תיאבקנה באימפריאליזם. המתקפה האידיאולוגית על המוסלמים, מיועדות בראש וראשונה כנגד המוני המזרח התיכון שהרימו ראש כנגד התאגידים העולמיים. אולם הנהגות פונדמנטליסטיות אלו שאין ביכולתן לעמוד בראש מהפכה סוציאליסטית, הדרך היחידה להפטר מהשליטה האימפריאליסטית, הן אפיזודה חולפת בלבד שכן ככל שהמאבק המהפכני באמריקה הלטינית יגיע לניצחון ולהשלמת המהפכה כן יפנו המונים אלו לרעיונות מהפכנים.