הנדלניסט מהבקעה
New member
מדוע לא מונה השופט העליון גד פרומקין לתפקיד שופט במדינת ישרא
במהלך חודש אוג' 2013 נחשפתי לחומרים מעניינים בגנזך על אי מינויו של בכיר שופטי המנדט הבריטי בבית המשפט העליון לשופט עם הקמת המדינה היהודית, אני כמובן מתכוון למר גד פרומקין , שעליו כתבתי ב-2 אוג' 2013 כמפורט - http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/579/170790492/כלכלה_וייעוץ_פיננסי/נדלן
תמיד ליווה "צל כבד" את אי מנויו הסביר לנשיא ביהמ"ש העליון במדינה העברית שאך זה הוקמה.
בעקבות אי מנויו לתפקיד והכרותו המוקדמת עם בן גוריון ובן צבי [עוד מהתקופה העות'מאנית הוא דרש בירור עם שר המשפטים דאז פנחס רוזן ולתקן את הנדרש.
הוא לא הצליח בכך, ומעולם שוב לא מונה לשופט.
בחפירות שלי בגנזך גיליתי מסמכים בשפה הגרמנית שאיני שולט בהם ולא מציתי את התחקיר בנדון כדי להבין ב א מ ת מדוע הוא לא מונה כשברקע שר המשפטים שגם הוא עו"ד במקצועו מינה לתפקידים הבכירים בבית המשפט העליון את מקורביו.
והנה גיליתי כתבה מה-30 אוג' 2013 שנכתבה ע"י אבירם שחל, סטודנט לתואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב שמצא בארכיון פנחס רוזן בגנזך מסמך בן 5 עמודים המסביר מדוע לא מונה גד פרומקין לתפקיד שיפוטי במדינת ישראל.
להלן המאמר בעיתון הארץ [כחודש לאחר הפוסט שלי בנדון] - http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2110449
בקצרה -
המסמך עוסק באדם בשם ד"ר פ., ששחל הבין עד מהרה שהוא פרומקין. עדות לכך סיפק השופט יצחק שילה, שבראיון עם חוקר אחר שעסק רבות בפרשה, נתן ברון, סיפר שד"ר פ. היה הכינוי של פרומקין במשרדם של זמורה ורוזן. על פי המסמך, נטל פרומקין לעצמו הלוואה לא חוקית מתוך עזבונו של איש עסקים ירושלמי בשם ויינברגר, שאותו הכיר לפני מותו.
רוזן חיבר את המסמך בעקבות שיחה עם בתו ואלמנתו של ויינברגר, וכך הוא תיאר את עניין ההלוואה: "באותו יום, שתיים או שלוש שעות אחרי ביקור זה, הופיע ד"ר פ' שוב פעם אצל משפחת ו' בדירתה... וביקש להראות לו את הדולרים בזהב שבעזבון הנפטר, עליהם נודע לו, כנראה, מהנפטר עצמו. אחרי כן הוא מנה לעצמו חלק מאותם הדולרים מבלי שהגב' ו' או בתה, הגב' ל"ו, עמדו על מספרם, היות ושתיהן התיחסו אליו באמון גמור. הוא ארז את דולרי הזהב במגבת אשר המשפחה העמידה לרשותו למטרה זו".
שוויים של הדולרים, על פי רוזן, היה 918 לירות ארצישראליות - סכום נכבד באותם הימים. פרומקין הגדיר את הכסף כהלוואה בריבית שנתית של 5%, אך לא הוא דיווח על כך למנהל העיזבון, עורך הדין ג', ושחל לא יודע אם הכסף הוחזר. בהמשך, בעודו מכהן כשופט עליון של המנדט, ביקש פרומקין הלוואה נוספת של 3,000 לירות מתוך העיזבון. בשלב זה פנו בני המשפחה לרוזן ושטחו בפניו את טענותיהם. לא ברור אם רוזן פעל בנושא, אם ההלוואה הראשונה הושבה לעיזבון ואם ניתנה ההלוואה השנייה. ייתכן שהתשובות לכך יימצאו בתיק ארכיוני נוסף תחת הכותרת: "התכתבות בעניין צוואתו של ויינברגר בין המשפחה לעורכי הדין ג', פרומקין ורוזנבליט בדבר אי סדרים בקיום הצוואה", אך תיק זה נותר חסוי.
וכנראה שזו הסיבה האמיתית לאי מנויו לביהמ"ש העליון במדינת ישראל.
=====================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
במהלך חודש אוג' 2013 נחשפתי לחומרים מעניינים בגנזך על אי מינויו של בכיר שופטי המנדט הבריטי בבית המשפט העליון לשופט עם הקמת המדינה היהודית, אני כמובן מתכוון למר גד פרומקין , שעליו כתבתי ב-2 אוג' 2013 כמפורט - http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/579/170790492/כלכלה_וייעוץ_פיננסי/נדלן
תמיד ליווה "צל כבד" את אי מנויו הסביר לנשיא ביהמ"ש העליון במדינה העברית שאך זה הוקמה.
בעקבות אי מנויו לתפקיד והכרותו המוקדמת עם בן גוריון ובן צבי [עוד מהתקופה העות'מאנית הוא דרש בירור עם שר המשפטים דאז פנחס רוזן ולתקן את הנדרש.
הוא לא הצליח בכך, ומעולם שוב לא מונה לשופט.
בחפירות שלי בגנזך גיליתי מסמכים בשפה הגרמנית שאיני שולט בהם ולא מציתי את התחקיר בנדון כדי להבין ב א מ ת מדוע הוא לא מונה כשברקע שר המשפטים שגם הוא עו"ד במקצועו מינה לתפקידים הבכירים בבית המשפט העליון את מקורביו.
והנה גיליתי כתבה מה-30 אוג' 2013 שנכתבה ע"י אבירם שחל, סטודנט לתואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב שמצא בארכיון פנחס רוזן בגנזך מסמך בן 5 עמודים המסביר מדוע לא מונה גד פרומקין לתפקיד שיפוטי במדינת ישראל.
להלן המאמר בעיתון הארץ [כחודש לאחר הפוסט שלי בנדון] - http://www.haaretz.co.il/.premium-1.2110449
בקצרה -
המסמך עוסק באדם בשם ד"ר פ., ששחל הבין עד מהרה שהוא פרומקין. עדות לכך סיפק השופט יצחק שילה, שבראיון עם חוקר אחר שעסק רבות בפרשה, נתן ברון, סיפר שד"ר פ. היה הכינוי של פרומקין במשרדם של זמורה ורוזן. על פי המסמך, נטל פרומקין לעצמו הלוואה לא חוקית מתוך עזבונו של איש עסקים ירושלמי בשם ויינברגר, שאותו הכיר לפני מותו.
רוזן חיבר את המסמך בעקבות שיחה עם בתו ואלמנתו של ויינברגר, וכך הוא תיאר את עניין ההלוואה: "באותו יום, שתיים או שלוש שעות אחרי ביקור זה, הופיע ד"ר פ' שוב פעם אצל משפחת ו' בדירתה... וביקש להראות לו את הדולרים בזהב שבעזבון הנפטר, עליהם נודע לו, כנראה, מהנפטר עצמו. אחרי כן הוא מנה לעצמו חלק מאותם הדולרים מבלי שהגב' ו' או בתה, הגב' ל"ו, עמדו על מספרם, היות ושתיהן התיחסו אליו באמון גמור. הוא ארז את דולרי הזהב במגבת אשר המשפחה העמידה לרשותו למטרה זו".
שוויים של הדולרים, על פי רוזן, היה 918 לירות ארצישראליות - סכום נכבד באותם הימים. פרומקין הגדיר את הכסף כהלוואה בריבית שנתית של 5%, אך לא הוא דיווח על כך למנהל העיזבון, עורך הדין ג', ושחל לא יודע אם הכסף הוחזר. בהמשך, בעודו מכהן כשופט עליון של המנדט, ביקש פרומקין הלוואה נוספת של 3,000 לירות מתוך העיזבון. בשלב זה פנו בני המשפחה לרוזן ושטחו בפניו את טענותיהם. לא ברור אם רוזן פעל בנושא, אם ההלוואה הראשונה הושבה לעיזבון ואם ניתנה ההלוואה השנייה. ייתכן שהתשובות לכך יימצאו בתיק ארכיוני נוסף תחת הכותרת: "התכתבות בעניין צוואתו של ויינברגר בין המשפחה לעורכי הדין ג', פרומקין ורוזנבליט בדבר אי סדרים בקיום הצוואה", אך תיק זה נותר חסוי.
וכנראה שזו הסיבה האמיתית לאי מנויו לביהמ"ש העליון במדינת ישראל.
=====================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914