לא פניתי אליך במסר אישי כי ../images/Emo10.gif
אני כבר לא מאמין בכלום. מה יש לי להטריד אותך??? אלישוע הייתי בעשרות טיפולים עם 3 מטפלים שונים כבר בעבר. אף אחד לא פתר לי את הבעיות,רק אני לבד. אני יכול לתת דוגמה אם בא לך.(דוגמא אחת מיני רבות בחיי הקשים בעולם הזה) בעברי,כשהייתי צעיר אני מאוד מאוד לא אהבתי את הגוף שלי.(לא שעכשיו אני אוהב,אבל ניחא). אני לא שמן.ממש לא. אבל אני לא אוהב את הגוף שלי. בכל אופן,נמנעתי מיחסי מין עם בחורות. עד גיל 25 הייתי בתול!! ומעולם לא הייתי בקשר עם בחורה. אם זה מהפחד,מהאינטימיות,מהחשש שהיא תראה אותי ערום,מהחשש שאני לא אצליח לתפקד וכו' וכו'. במשך שנים סחבתי וסחבתי את הדבר הזה,בסוד. אנשים שהכירו אותי היו בטוחים שאני כבר שכבתי עם מלא בחורות.כי הם טוענים שאני לא מכוער. יש כאלה שאומרים "יפה".(נו..לך תבין אותם. אם זו הרמה של היופי שאליה הם מתחברים...אז אני יכול רק להצטער עליהם.) בכל אופן,שנים הייתי מתוסכל. עד שהצלחתי לקחת את עצמי לטיפול אצל סקסולוגית,לקח שנים. רק בגיל 25 הלכתי בחשש אדיר. הייתי באיזה 10 פגישות.כל פגישה 500 ש"ח!!! (טירוף.פשוט טירוף.) כי זה היה פרטי וזו היתה מישהי מומלצת ודי מוכרת.והיה נוח לי ללכת לשם. בקיצור-10 שיחות וכלום. הכל חארטה בארטה. עד שלקחתי את עצמי בידיים ואמרתי שזהו. אני לא יכול להתחיל עכשיו ולבזבז את החיים שלי על ספת הסקסולוגית,ובסוף שנה אני אהיה פחות 10,000 ש"ח. אני משוגע?? זרקתי את עצמי למים.ובחשש כבד,הזמנתי נערת ליווי. מתתי מפחד.אבל אמרתי לעצמי שאין לי ברירה. חשבתי על סארוגייט וכל הדברים האלה--אבל זה היה יקר בטירוף.ואני גם מאמין ב"להיזרק למים" ולגמור עם זה. ואכן,הזמנתי.שכבתי.ומאז אני לא בתול. מאז עברו המון שנים. לא שאני יוצא עם בחורות,אבל היום אני טיפה פחות חושש. זה לקח לי שנים לצאת מזה. לא אשקר.ואני אגיד שהזמנתי עוד נערות ליווי.(אני לא מכור.לא לדאוג.) אבל,זה היה יותר בדיקה שלי עם עצמי. בדיקה שלי עם הגבריות שלי. וזהו-אני אחרי זה.(לפחות במובן הזה שזה פשוט אכל אותי מבפנים שלא ידעתי אשה מהי). ולמה אני מספר זאת??? כי במשך השנים,גם..הייתי מבואס הייתי מדופרס בגלל כל מיני דברים. אם זה עבודה למשל.הייתי מאוד רוצה לעסוק בתחום שבו למדתי ואני חושב שאני מוכשר בו.(חושב.אני כבר לא בטוח בכלום). היתה לי תקופה נוראית.לא היתה עבודה.כלום. הייתי בבאסה. הלכתי לפסיכולוגית. שוב שיחות! שוב 15 מפגשים. הכל שטויות.(הפעם זה היה דרך קופת חולים 120 ש"ח פגישה). בפגישה ה 15 כבר נמאס לי. הכל שטויות. עזבתי כי הרגשתי שזה לא נותן לי כלום. היא הרי לא יכולה לתת לי "פרנסה" או "עבודה בתחום שאני כ"כ אוהב ורוצה". מפה לשם,הגיעה העבודה.עשיתי כמה פרוייקטים והייתי הכי מאושר באדם. כמה חודשים אחריי-שוב שקט. ושוב החשש מאין עבודה. שוב פעם...דיכאון,באסה,עצבות ומה לא. החשש מהמחר מהלא נודע. מה יהיה איתי? שלא לדבר עם הזוגיות שלא באה. שלא לדבר על זה שאין לי שקט לרגע עם עצמי. כל הזמן במחשבות . למה אני מספר את זה כל זה???? משום שאני מרגיש שרק אני יכול לפתור את המצב של עצמי. שום סקסולוג..שום פסיכולוג ואף אחד בעולם. רק אני! וכך באמת נהגתי (והבאתי לכם את הדוגמאות הקודמות). ולכן,שכבר אני התייאשתי והרמתי ידיים---אין לי שום תקווה או רצון להמשיך במסע הזה. כי אני כבר בלי כוחות. עוד שיחה,עוד פסיכולוג--הכל קישקוש. מצטער-אבל הייתי חייב לפרוק-גם אם זה לא מוביל לשום מקום.