= אכן! = מערת השדים! ../images/Emo45.gif ../images/Emo13.gif
והסיפור... מתייחס לצעיר ערבי בשם חמדאן שהיה היחידי שהיה לו האומץ לב להכנס פנימה כדי להפגין את אומץ ליבו עמ"נ לזכות בידה של בתו היפה של ראש הכפר...
המערה נקראה מערת השדים בפי אנשי הכפר הערבי שהיה שם (עד 48) כיוון שכל פעם היו שומעים צרחות ומשק כנפיים כשעברו על פיתחה... ולא ידעו כי אלו היו סה"כ עטלפים שחיו באחת השמורות הגדולות ביותר בארץ - לעטלפים!!
הסיפור על חמדאן הוא זה: לראש הכפר היתה בת יפהפיה שכל עלם צעיר שאף לשאתה לאישה והיא היתה עמוסה במחזרים!! אז אביה, החליט על תחרות מקצה "אומץ לב". זה שיסכים להכנס עד לקצה המערה, לנעוץ שם את החרב שקיבל מידי האב ולצאת החוצה בחתיכה אחת... - הוא זה שיזכה ביד הנערה. חמדאן היה זה שכנראה הכי רצה בנערה... נטל את החרב הגדולה מידי האב ונכנס פנימה כשכל תושבי הכפר מתבוננים בו מחוץ למערה וממתינים לו בדריכות!!! חמדאן מעולם לא יצא מן המערה הזו!!!...
וברבות הימים... כשהגיעו אנשים תבוניים יותר לאזור... נכנסו לחקור את המערה - גילו את חמדאן וחרבו עומדים מכוסים בנטיפים (-כן, כן!!! הם עדיין שם!! ואפשר בהחלט לראות אותם - מול המעין הנוטף בקצה המערה בתוך המתחם של הבור הגדול המוקף מעקה ברזל למבקרים...). אחרי שהעניין נחקר לעומק... הסברה היא שחמדאן נכנס בלב חושש ובפיק ברכיים נוראי למערה... כשמעליו ומסביבו קריאות ה"שדים" (=עטלפים) ומשק כנפייהם... וכשהגיע לקצה המערה - כמו שנתבקש במשימה המקורית - הוא מיהר להסתובב לרוץ החוצה ובו בזמן - לנעוץ מאחורי את החרב! אבל... החרב ננעצה בקצה הגלביה (-הכותונת) שלו והוא לא יכל לברוח... וחשב ששד אוחז בו!!!... והוא כ"כ נבהל מהסיטואציה... שפשוט קפא למוות על המקום!!!
תאמין או לא... אבל בעייני - זה סיפור אמיתי!!!!