לדעתי כן
ועדת פיל המליצה כבר ב-1937 על הקמת מדינה יהודית (קטנה מזו שהציעו ב-47). היישוב היהודי בתקופת המנדט הלך והתקדם. לפני השואה הוא כלל מאות אלפי יהודים, מחוייבים להשגת מדינה יהודית ונכונים להקריב למענה, והיה מאורגן היטב בכל תחום - ארגונים פוליטיים, מערכות אזרחיות (חינוך, תרבות, בריאות), כלכלה מפותחת יחסית, וגרעין של כוחות חמושים. (יחסי החוץ טופלו על ידי המוסדות הציוניים). המדינה-שבדרך היתה צריכה רק להמשיך באותו כיוון של התפתחות, ולחכות לנסיבות המתאימות כדי להפוך למדינה ממש. גם ללא השואה, מצבם של מיליוני יהודים במזרח אירופה, במרכז אירופה וגם במדינות ערב היה קשה, והופעלו לחצים שדחקו אותם מחוץ לארצותיהם. השואה אמנם העלתה את התמיכה בציונות בעולם, בקרב יהודים ולא יהודים, אבל מצד שני הכריתה חלק גדול מהאנשים שהמדינה נועדה עבורם ושיכלו לתרום בדרכים שונות להקמת המדינה.
