מדיניות הרווחה
איזה אקשן פה... רציתי לדבר קצת על מדיניות הרווחה של מדינת ישראל. במהלך השנים האחרונות הצליח האיגוד להשיג סל זכויות עבור החולים והוריהם אך בסל בדומה לדלי יש חור. יותר מידי זכויות מותנות באי השתכרות/קבלת קצבת ביטוח לאומי. מגבלה זו פוגעת באנשים עובדים כמוני. במשך השנים חשבתי על ``האם מגיע ל- CF אשר מרוויח למחייתו זכויות?`` ולא הגעתי לתשובה ברורה. הנושא שב ועלה במוחי הקט כאשר לאחר נישואי פנינו כמו כל זוג צעיר לרכוש דירה בעזרת משכנתא. פתאם שמעתי את אישתי היקרה מביעה חששות בדבר גובה המשכנתא ורמת הנטל אשר נעמיס על כתפינו, נימוקה היה שהיא קצת חוששת שאם יקרה לי משהו היא תתקשה להסתדר עם החוב. בתחילה די הופתעתי ואפילו כעסתי אך במחשבה שניה הבנתי שהיא בדיוק האישה אשר אוכל לסמוך עליה ואף יודעת לאזן את הפזיזות שלי (לפעמים, הכל בגלל המזל - תאומים).מחשבתה היא הנכונה ומחשבתי מתבססת בעיקר על ``סמוך`` ו``יהיה בסדר``. ובמה תורם הסיפור (מלבד זה שסיפרתי ליסמין שאני נשוי). ה - CF היא מחלה מטעה , גם אם איכות חיינו משופרת ואני יכול לעבוד ,עדיין - לא לעולם חוסן. אני זקוק כמו כל האחרים לעזרה במשכנתא/חשמל/בזק להבטחת ההווה והעתיד גם יחד. אין דרמה בסיפור רק מציאות, איני מבקש רק תנו לי, הייתי שמח אם אפשר היה להעביר את הסכומים הנחסכים למעין קרן חירום אישית אשר נעזר בה בעת הצורך (או אחרי הפנסיה לטיול סביב העולם ;> ) בנושא האישי, פעלתי בנושא להבטיח את הקטנת ההסתבכות אבל עדיין לדעתי המדיניות הנוכחית קצת בעייתית ולא מתחשבת ב``איכויות`` המיוחדות של המחלה. ובנושא השאלה שעלתה בראשי - כן מגיע זכויות גם למי שעובד ומרוויח למחייתו ובעיקר על מנת שנוכל להקטין את הנטל על החברה בעתיד. דליה, אני פונה בעיקר אלייך מפני שאני יודע שאת היא הכתובת לנושאים האלה...מה דעתך? דעות נוספות (בתנאי שהן לא נגד ..סתם...יתקבלו בברכה) תודה שקראתם.
איזה אקשן פה... רציתי לדבר קצת על מדיניות הרווחה של מדינת ישראל. במהלך השנים האחרונות הצליח האיגוד להשיג סל זכויות עבור החולים והוריהם אך בסל בדומה לדלי יש חור. יותר מידי זכויות מותנות באי השתכרות/קבלת קצבת ביטוח לאומי. מגבלה זו פוגעת באנשים עובדים כמוני. במשך השנים חשבתי על ``האם מגיע ל- CF אשר מרוויח למחייתו זכויות?`` ולא הגעתי לתשובה ברורה. הנושא שב ועלה במוחי הקט כאשר לאחר נישואי פנינו כמו כל זוג צעיר לרכוש דירה בעזרת משכנתא. פתאם שמעתי את אישתי היקרה מביעה חששות בדבר גובה המשכנתא ורמת הנטל אשר נעמיס על כתפינו, נימוקה היה שהיא קצת חוששת שאם יקרה לי משהו היא תתקשה להסתדר עם החוב. בתחילה די הופתעתי ואפילו כעסתי אך במחשבה שניה הבנתי שהיא בדיוק האישה אשר אוכל לסמוך עליה ואף יודעת לאזן את הפזיזות שלי (לפעמים, הכל בגלל המזל - תאומים).מחשבתה היא הנכונה ומחשבתי מתבססת בעיקר על ``סמוך`` ו``יהיה בסדר``. ובמה תורם הסיפור (מלבד זה שסיפרתי ליסמין שאני נשוי). ה - CF היא מחלה מטעה , גם אם איכות חיינו משופרת ואני יכול לעבוד ,עדיין - לא לעולם חוסן. אני זקוק כמו כל האחרים לעזרה במשכנתא/חשמל/בזק להבטחת ההווה והעתיד גם יחד. אין דרמה בסיפור רק מציאות, איני מבקש רק תנו לי, הייתי שמח אם אפשר היה להעביר את הסכומים הנחסכים למעין קרן חירום אישית אשר נעזר בה בעת הצורך (או אחרי הפנסיה לטיול סביב העולם ;> ) בנושא האישי, פעלתי בנושא להבטיח את הקטנת ההסתבכות אבל עדיין לדעתי המדיניות הנוכחית קצת בעייתית ולא מתחשבת ב``איכויות`` המיוחדות של המחלה. ובנושא השאלה שעלתה בראשי - כן מגיע זכויות גם למי שעובד ומרוויח למחייתו ובעיקר על מנת שנוכל להקטין את הנטל על החברה בעתיד. דליה, אני פונה בעיקר אלייך מפני שאני יודע שאת היא הכתובת לנושאים האלה...מה דעתך? דעות נוספות (בתנאי שהן לא נגד ..סתם...יתקבלו בברכה) תודה שקראתם.